לא של קלייסט אלא של הות
חלוקת הפיקוד על היחידות היתה לעיתים דינאמית מאוד במערכה במזרח, לפי הצורך הטקטי (וכן לפי הכריזמה של המפקדים, שלעיתים שמם הפך לשם הפיקוד או היחידה). כך למשל המערכה החלה ביוני 42' כאשר כל היחידות היו תחת פיקודה של 'קבוצת ארמיות דרום' של פון בוק. פון בוק הוחלף אחרי חודש, והמרחב שנכבש פוצל לשני פיקודים חדשים 'קבוצת ארמיות ב' ו'קבוצת ארמיות א'. הראשונה (ב') התפרשה עד לאיזור שמדרום לסטאלינגרד וכללה יחידות של בנות הברית (של הציר) וכן הארמיה ה-6 וארמיית הפאנצר ה-4 של הות שתקפו לעבר העיר (האחרונה הפכה להיות מפקדה של יחידות ציר וחי"ר נטו, ומרבית השריון שהיה שם עבר לתוך העיר). הפיקוד השני, א', היה של פון קלייסט (עד אז מפקד ארמיית הפאנצר הראשונה), ושלט על המערכה בקווקז. אגב קוריוז - היה פער של כמה מאות קילומטרים בין הפיקודים שכוסה בסיורים בלבד. איש מהגרמנים כנראה לא העלה בדעתו שהכוח הסובייטי שבקווקז תלוי כמעט כולו באספקה מהצפון, ובעיקר מהעיר אסטרחאן שבשפך הוולגה. לכן לא נשלחה שום יחידה לנתק את מסילת הברזל שהובילה משם לקווקז (או לכבוש את העיר), למרות שהיו יחידות שניתן היה להפנות לכך. במקום זאת השריון של קלייסט רותק והוגבל למורדות ההרים ומרגע שסטאלינגרד נפלה, נאלץ לסגת צפונה.
