סיפור על נצחיות הנשמה
אמירת קדיש וגמולו (מתוך ספר אוצר המעשיות) את המעשה הזה סיפר הרב י. שפירא, ששמעו באופן אישי מהרב יוסף חיים זוננפלד ז"ל לפני כ-150 שנה: בעיר פרשבורג שבאוסטריה-אונגריה נפטר סוחר יהודי גדול ומכובד והותיר אחריו אישה וחמש בנות. אשתו, שתפסה את מקומו, המשיכה גם כמוהו לתרום מדי יום עשירית מהרווחים לישיבה אחת של תלמידי חכמים (ביניהם למד הרב זוננפלד הנ"ל) וביקשה מראש הישיבה שכיון שאין לה בן שיאמר קדיש אחרי בעלה, שהתלמידים והרבנים יגידו יום יום קדיש לנשמת בעלה במשך שנה. בהזדמנות זו, היא כבר ביקשה שבאמירת הקדיש יתכוונו כל המתפללים גם לאלו שאין מי שיאמר אחריהם קדיש. הדבר אכן נעשה והמשיך כך במשך 10 שנים. האישה היתה מגיעה מדי יום לישיבה לשלם להם תרומת מעשר וגם מבררת אם הם מילאו את התחייבותם. לימים התהפך הגלגל ועסקיה של האישה ירדו ונגרמו לה הפסדים קשים עד שגם לאחר שמכרה את כל תכשיטיה ורכושה לא נותר לה כסף לפת לחם. למרות זאת, היא סיפרה לראש הישיבה על מצבה וביקשה שימשיכו לומר את הקדיש מדי יום, על אף שכבר אין לה מה לתרום. ראש הישיבה עודד אותה והבטיח לה שימשיכו באמירת הקדיש בלי קשר לתרומותיה. בנותיה של האישה הגיעו לפרקן ולא היה לה כסף להשיאן. יום אחד הגיעו מים עד נפש והאישה החליטה ללכת לראש הישיבה ולתנות לפניו את שיחה ולשפוך את דמעותיה. לפתע, כאשר החלה לשוחח עימו, נפתחה הדלת ונכנס איש מכובד ובעל הדרת פנים שאמר לה כי הוא יודע מה מצבה וביקש אותה לבוא למשרד הישיבה יחד עם עוד 2 רבנים. אחד הרבנים שנכנסו איתם היה ר' חיים זוננפלד. האיש המכובד החל לפרט לאישה כמה וכמה כתרים (הכסף של אותה תקופה) היא תצטרך עבור כל אחת מבנותיה לנדוניה, ריהוט וכו' והגיע לסך של 20 אלף כתרים. הוא הוציא לעיניה הנדהמות פנקס המחאות וכתב לה המחאה על סך 20 אלף כתרים עם שמה ועם חתימתו. הוא ביקש משני הרבנים העדים שיחתמו לעדות על צידה האחורי של ההמחאה, וכן גם הוא חתם את חתימתו בפנקסים שהיו ברשותם, לעדות שהוא חתם ולא אחר. אותו אדם מכובד הורה לאישה להגיע למחרת לבנק הממשלה בשעה 9 ושם היא תקבל את הכסף. עוד לפני שהספיקו להשיב לו, יצא האיש ונעלם. למחרת הגיעה האישה לבנק בשעה היעודה ופנתה עם ההמחאה לאחד הפקידים. הפקיד בדק וראה שיש כיסוי להמחאה אך בגלל הסכום הגבוה פנה לקבל אישור מההנהלה. בינתיים, בזמן שהאישה ישבה והמתינה, המנהל שראה את ההמחאה התעלף בראותו את החתימה ובבנק קמה המולה גדולה. בסיומו של עניין, קרא מנהל הבנק הנרגש לאישה ושאל אותה איך הגיעה לידה ההמחאה הזאת. היא סיפרה לו את כל הסיפור וגם על נפילתה הכלכלית וגם על הישיבה אליה פנתה וגם על התחייבות הרבנים והתלמידים להגיד קדיש לעילוי נשמת בעלה וכן לנשמות שאין אומרים עליהן קדיש והן נמצאות בעולם האמת בצער. מנהל הבנק שאל אותה אם היא זוכרת איך נראה האיש שנתן לה את ההמחאה והיא השיבה לו בחיוב ואף הוסיפה שהיו עוד 2 עדים שראו אותו והם חתומים מאחורי ההמחאה. המנהל שלח מיד לקרוא להם וכל אחד מהם אישר את סיפורה. המנהל הראה להם תמונות שונות וגם האישה וגם 2 העדים זיהו מיד את מי שחתם על ההמחאה. המנהל הנרגש גילה להם שהחותם הוא לא אחר מאשר אביו, שנפטר לפני 10 שנים. הוא גם סיפר להם שהוא מעולם לא אמר על אביו קדיש, ושאביו בא אליו אתמול בלילה בחלום ושהוא נתן סכום של 20 אלף כתר לאישה אחת שהצילה אותו מגיהנום בזכות הקדיש שציוותה על תלמידי חכמים להגיד עבור נשמות כמוהו. המנהל התעורר נבהל מהחלום והודה שכשראה עכשיו את ההמחאה הוא התעלף ותיכף ידע שהחלום לא דיבר שוא. מיד הוא מילא את בקשת אביו ושילם את סכום הכסף לאישה ואף הכפיל אותו ושילם לה גם מכיסו, בגלל שעשתה מעשה שהוא היה חייב לעשותו. הוא הביע חרטה גמורה וקיבל על עצמו מאותו יום והלאה לעבוד את בוראו ולשמור את כל מצוותיו, ובודאי לומר קדיש על אביו ועל אחרים. תיכף עם קבלת הכסף, תרמה האישה מעשר ממנו לבית המדרש, חזרה וסידרה לה את בית מסחרה כמו שהיה וחיתנה את בנותיה עם תלמידי חכמים והשם הצליח דרכה בכל מעשי ידיה. ... וזה רק סיפור אחד קטן מיני רבים...
