עזרה מהמבינים ארמית

עזרה מהמבינים ארמית

מישהו יודע מה משמעות המילה יאירתה/יאירה? איתתה יאירתה = אישה___________ ?
 

סוריאל

New member
תוכלי להביא את ההקשר?

באיזו ארמית מדובר (תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תרגום...), ואם יש - גם ניקוד. מכל מקום, כדאי לבדוק במילונים של סוקולוף - יש אחד לארמית יהודית בבלית ואחד לישראלית.
 
זה מתרגום הגניזה מקהיר

"ומללת מרים ואהרן במשה על דדי אתתה יאירתה דנסב הלא אתה יאירה נסב" אני מבינה את כל המשפט, אבל לא מוצאת את הפירוש של יאירתה.. יכול להיות שזה יפה?
 

אביתר30

New member
עניתי בפורום בלשנות

כנראה שיבוש של שפירתא - טובה / יפה (על פי אונקלוס)
 
איך אתה יודע שזה שיבוש?

אני יודעת שבאונקלוס כתוב כך, אבל ש/ ו-י' בדרכ' לא מתחלפות..
 

אביתר30

New member
לא התחלף , ה"שפ" כנראה "נפל"..

אין יאירתא במילון הארמי של מלמד , ולא בתרגומים הארמים.. כנראה ה"שפ" נפלה ו"ירתא" הפך ל"יאירתה" זאת לא ידיעה אלא השערה..
 

סוריאל

New member
לחלוטין בלתי סביר

אפילו אם נניח שהיה כאן שיבוש גרפי, מאין צצה האל"ף? הייתה צריכה להתקבל הצורה (שפ)ירתא. שנית, הצורה הזו חוזרת פעמיים: האם נראה לך סביר ששיבוש כל כך חמור יחזור פעמיים סתם כך? ולבסוף, קשה מאוד להבין למה יושמטו שתי אותיות גדולות וברורות (להבדיל מיו"ד או ו"ו למשל) סתם כך. ואם מבחינה גרפית קשה להסביר את המעבר שפירתא > יאירתא, על אחת כמה וכמה קשה (בלשון המעטה) להסבירו כחילוף פונטי. אלא שעל צד האמת איןשום קשר בין המילים, לא מבחינה גרפית ולא מבחינה פונטית, פרט לסיומת הנקבה -א (או -תא בצורה המיודעת) שבסופן; וממנה בודאי אין ללמוד דבר. בדקתי עכשיו במילון מקוון לארמית וגם שם לא מצאתי את המילה הזו. חמור מכך, לא הצלחתי למצוא אותה גם במאגר הטקסטים שנמצא שם. הממצא התרגומי הוא כדלהלן: - אונקלוס אכן מתרגם 'שפירתא, כמו הדרש החז"לי. - תרגום ניאופיטי ותרגום הקטעים (ירושלמי ב') מתרגמים 'כושיא,' אבל מוסיפים את הדרש שציפורה לא היתה כושית ממש אלא 'יאיהבריוה ושפירה בחיזוה' = נאה בגופה ויפה במראֶהָ. - תרגום ירושלמי א' (המכונה יונתן בן-עוזיאל) מתרגם 'כושיתא' ומוסיף את האגדה על מלחמת משה בכושים, שנזככרת גם אצל יוספוס ואצל היהודי ההלניסטי אריסטובלוס. הוא אינו מזכיר כלל את הדרש החז"לי וזה קצת מוזר כיון שזהו התרגום המאוחר והמעובד מכל התרגומים הארמיים לתורה שבידינו (אף שמדי פעם יש בו גם יסודות עתיקים). את התגובה המאכזבת הזו אני מסיים בשתי השערות ובבקשה: השערה א: 'יאיר' הוא שם מקום ו'יאירא' היא אישה יאירית. אך מעולם לא שמעתי על מקום כזה, בודאי לא בקשר לכוש. השערה ב: 'יאיר(ת)א' הוא באמת שיבוש - של 'יאי(ת)א.' החילוף (הגרפי) ר/י סביר יותר מהשמטת האותיות שפ. מצד שני גם הוא אינו סביר ביותר, ושוב קשה להסביר איך אותו שיבוש בדיוק התרחש פעמיים. ובקשה: האם תוכלי לדייק ולומר באיזה תרגום בדיוק מצאת את הפסוק הזה, והיכן פורסם?
 
עד עכשיו תיארת בעצם

את כל המחקר בעבודה שלי בערך.. קודם כל תיקון - מצאתי את הפסוק הזה באחד מספריו של מ. גינזבורגר - "תרגום ירושלמי לתורה- תוספות וחילופין תרגום ירושלמי" מוזר מאוד שלא ניתן למצוא פירוש למילה הזאת.. אני מודעת לפרשנות של כל אחד מהתרגומים לגבי האישה הכושית, מה שאני חשבתי הוא שאולי יש כאן שיבוש של יאיה שנמצא בניאופיטי ובפשיתא - אולי - אודות האישה הנאה שלקח משה...?
 

סוריאל

New member
אם כך

ייתכן שאין כאן אלא טעות בקריאה של גינזבורג. המהדורה המעודכנת של קטעי התרגום מהגניזה היא זו של וייס, כמדומני, ושם יש גם צילומים של הקטעים. כדאי לבדוק שם.
 

יוסי ר1

Active member
כנראה שהמילים אינן קיימות.

בשביל הסקרנות שלחתי ידיד לחפש בבמילון הארמי השמושי לתלמוד למדרש ולתרגום של קרופניק וזילברמן , והוא לא מצא...
 
למעלה