לחלוטין בלתי סביר
אפילו אם נניח שהיה כאן שיבוש גרפי, מאין צצה האל"ף? הייתה צריכה להתקבל הצורה (שפ)ירתא. שנית, הצורה הזו חוזרת פעמיים: האם נראה לך סביר ששיבוש כל כך חמור יחזור פעמיים סתם כך? ולבסוף, קשה מאוד להבין למה יושמטו שתי אותיות גדולות וברורות (להבדיל מיו"ד או ו"ו למשל) סתם כך. ואם מבחינה גרפית קשה להסביר את המעבר שפירתא > יאירתא, על אחת כמה וכמה קשה (בלשון המעטה) להסבירו כחילוף פונטי. אלא שעל צד האמת איןשום קשר בין המילים, לא מבחינה גרפית ולא מבחינה פונטית, פרט לסיומת הנקבה -א (או -תא בצורה המיודעת) שבסופן; וממנה בודאי אין ללמוד דבר. בדקתי עכשיו ב
מילון מקוון לארמית וגם שם לא מצאתי את המילה הזו. חמור מכך, לא הצלחתי למצוא אותה גם במאגר הטקסטים שנמצא שם. הממצא התרגומי הוא כדלהלן: - אונקלוס אכן מתרגם 'שפירתא, כמו הדרש החז"לי. - תרגום ניאופיטי ותרגום הקטעים (ירושלמי ב') מתרגמים 'כושיא,' אבל מוסיפים את הדרש שציפורה לא היתה כושית ממש אלא '
יאיהבריוה ושפירה בחיזוה' = נאה בגופה ויפה במראֶהָ. - תרגום ירושלמי א' (המכונה יונתן בן-עוזיאל) מתרגם 'כושיתא' ומוסיף את האגדה על מלחמת משה בכושים, שנזככרת גם אצל יוספוס ואצל היהודי ההלניסטי אריסטובלוס. הוא אינו מזכיר כלל את הדרש החז"לי וזה קצת מוזר כיון שזהו התרגום המאוחר והמעובד מכל התרגומים הארמיים לתורה שבידינו (אף שמדי פעם יש בו גם יסודות עתיקים). את התגובה המאכזבת הזו אני מסיים בשתי השערות ובבקשה: השערה א: 'יאיר' הוא שם מקום ו'יאירא' היא אישה יאירית. אך מעולם לא שמעתי על מקום כזה, בודאי לא בקשר לכוש. השערה ב: 'יאיר(ת)א' הוא באמת שיבוש - של 'יאי(ת)א.' החילוף (הגרפי) ר/י סביר יותר מהשמטת האותיות שפ. מצד שני גם הוא אינו סביר ביותר, ושוב קשה להסביר איך אותו שיבוש בדיוק התרחש פעמיים. ובקשה: האם תוכלי לדייק ולומר באיזה תרגום בדיוק מצאת את הפסוק הזה, והיכן פורסם?