עזרה חיבור

[foremost]

עזרה חיבור

היי

אני לומד לבד למועד דצמבר, ויש לי כמה שאלות בקשר לחיבור אם מישהו כאן יכול לענות, וחיבור שכתבתי לדוגמה.

1. רווח שורה בין פסקאות: צריך/מותר/אסור? אני מעדיף עם, אבל ראיתי שבהרבה חיבורים לא עושים רווחים. חוץ מזה במידה ואני כן עושה מרווח של שורה, זה נספר כשורה בחיבור או לא?
2. איפה אני משלב את דעתי בחיבור? ראיתי חיבורים שהדעה משולבת כבר בהתחלה ואז פסקה אחת/שתיים היא דעתי ואח"כ פסקה עם הטיעון הנגדי, וראיתי חיבורים שמביאים טיעונים משני הצדדים (פסקה לכל צד) בצורה די נייטרלית והדעה כתובה בסוף, בפסקת סיכום. יש משהו נכון/עדיף?
3. חובה לייחד פסקה לכל טיעון או שאני יכול את הטיעונים של "המתנגדים" לדעתי, לכתוב בפסקה אחת?
4. בלי קשר לחיבור דווקא, איך סימולציה PS1H נחשבת מבחינת קושי? זה בינתיים הסימולציה הראשונה שעשיתי, הרמה משקפת פחות או יותר את הבחינה?

חוץ מזה אני יותר מאשמח אם תוכלו להעריך את החיבור שכתבתי:
(זה לקוח מ- PS1H מאתר המרכז הארצי. אז אם מישהו מתכוון לעשות אותה לא מומלץ להסתכל...)
תודה!

המטלה: בשיעורי ההיסטוריה בבתי הספר לומדים על אירועים ועל תהליכים שהתרחשו בעבר, על הגורמים להם ועל השלכותיהם.
ברוב מדינות העולם מקצוע זה הוא אחד המקצועות המרכזיים הנלמדים בבתי הספר.
מדוע חשוב ללמד היסטוריה: כיצד לדעתכם לימודי ההיסטוריה תורמים לאדם ולחברה?

לימודי ההיסטוריה – היסטוריה?

לצד לימודי שפות, מדעים ואומנויות, תפס לימוד מקצוע
ההיסטוריה מקום של כבוד בבתי ספר רבים בארץ ובעולם. אך
חשיבות לימוד תולדותינו הלאומית והכלל-אנושית נמצאת בסלע
מחלוקת בין אלו התומכים בלימוד ההיסטוריה ובין קולות רבים
בעת האחרונה הקוראים לצמצום לימוד מקצוע זה ואף לביטולו.

לעניות דעתי, מקצוע ההיסטוריה הוא נושא חשוב שיש להמשיך
ולהקנותו לתלמידים כמקצוע בסיס. לימוד תולדות האנושות,
על פרקיה היפים והחשוכים כאחד, מאפשר ללומדים לצבור
השכלה על התנהלות האנושות בעבר. כך מתאפשר לתלמידים
לבחון את ההווה בפרספקטיבה רחבה ותוך רתימת ההשכלה
ונסיון העבר. למידה על המהפכות הדמוקרטיות, השואה וימי
המלחמה הקרה מקנות כלים שיאפשרו לדור העתיד ללמוד
מטעויות העבר כמו-גם מהצלחותיו, וליישמן עם הפנים לעתיד.

יתר על כן, לימודי ההיסטוריה, אשר מתמקדים לרוב בתולדות
המדינה, הלאום או הקבוצה התרבותית הרלוונטיים לתלמידים,
מחזקים את תחושת שייכותם של הלומדים לחברה בה הם
חיים. כמאמר המשפט "עם שאין לו עבר – אין לו עתיד",
למידת התלמידים על היסטוריית עמם תורמת לגיבוש זהותם
הלאומית ושימורה לעתיד לאור קורותיו של העם בעבר.
על כן, לדעתי, קיימת חשיבות רבה בלימוד מקצוע ההיסטוריה.

אף על פי כן, קיימים רבים הטוענים כי לימודי ההיסטוריה
אינם חשובים וכי אבד עליהם הכלח. אלו טוענים כי בעולם
בו אנו חיים, בו טכנולוגיות מתקדמות וגלובליזציה מתפתחת
שולטים בחיינו ומניעים את שוק העבודה, אין חשיבות למקצוע
ההיסטוריה. לשיטתם, על מערכת החינוך להתמקד במקצועות
המקנים כלים פרקטיים לתלמידים, דוגמת לימודי שפות ומדעים,
ולזנוח את לימודי תולדות העבר. זאת ועוד, אחרים טוענים כי
העיסוק הנרחב בהיסטוריה, דוגמת לימודים על השואה או על מלחמות,
עלול להוביל לחוסר יכולת להתגבר על המאורעות הללו ולהניחם,
עקב "פתיחת הפצעים" המתמשכת. אני דוחה את טענות המתנגדים
ללימודי ההיסטוריה. לראייתי, לימודי עברנו חשובים לא פחות
מלימודים "פרקטיים" ומעשירים את ראייתם של התלמידים באופן
שחשוב לא פחות מהם. בנוסף, למידת העבר, גם על פרקיו
האפלים והקשים, הוא הדרך הנכונה להתגבר עליהם וללמוד מהם
להבא, והעיסוק בהם מביא תועלת ולא נזק.

לסיכום, ועל אף טענות המתנגדים, דעתי היא כי לימודי ההיסטוריה
בבתי הספר מהווים נדבך חשוב בהשכלתו של כל אדם ובעיצובו.
לכן, אני סבור כי יש להמשיך וללמדו כמקצוע מרכזי בבתי הספר
ובטוח כי אנו – כאינדיבידואלים וכחברה – נצא נשכרים מכך.

 

[niruzu]

תשובות

1. צריך רווח. לא נספר כשורה.
2. דעתך צריכה להיות ברורה לאורך החיבור, כלומר עדיף להביאה בשלב מוקדם ולתמוך בה בהמשך.
3.לא חובה לייחד פסקה לכל טיעון.
4.אינדיבידואלי לחלוטין. בוא נאמר שהיו קלים ממנה והיו קשים ממנה.

החיבור שכתבת:

אין צורך לתת כותרת לחיבור

פסקת הפתיחה שלך מקורית ולא חוזרת על דברי המטלה- זה טוב. אך אתה מציג את החיבור כעומד לעסוק בבעד ונגד וכך גם יהיה החיבור. לא בטוח שלכך התכוון המשורר ששאל למה חשוב ללמוד היסטוריה, ולא שאל האם זה חשוב זה הבדל חשוב.

הפסקה השנייה לא טובה, אתה חוזר על אותו רעיון שלוש פעמים- למידה ץוך שימוש בעבר. משכת את הרעיון כמו מסטיק.

אותו כנ"ל לפסקה השלישית. שים לב שאתה חוזר על הרעיון של הפסקה השלישית במילים אחרות לפחות פעמיים. נסה להיות מקורי יותר.

פסקה רביעית- זאת ועוד, אחרים טוענים. אם מדובר על אחרים, זאת ועוד לא נכון להשתמש בו. היית פשוט צריך להתחיל ב- אחרים טוענים. אל תאלץ את השפה הגבוהה.
בסוף הפסקה אתה מנסה לשכנע מדוע אתה צודק. אתה לא עושה זאת כי אתה רק מציין שמה שאתה חושב זה נכון- אבל לא מסביר למה. למידת העבר היא נדרך הנכונה. למה?

פסקת סיכום לא טובה. תהיה יצירתי יותר ואל תחזור על מה שכתבת בחיבור עצמו. תביא רעיון חדש שיסכם את העניין או הצעה לשיפור. אל תכתוב לסיכום, על אף טענות המתנגדים. מיותר לחלוטין.

דעתך ברור בחיבור וזה טוב, ואתה מביא טיעונים טובים. אך בנימוק הטיעונים אתה חוזר על עצמך במילים אחרות. גלה יצירתיות.

 

[foremost]

אתה צודק

קודם כל תודה.

בפסקה השניה והשלישית בחיבור (הטיעונים "בעד") זה באמת קצת לחזור על עצמי. מצד שני אם אני רק כותב כל פסקת טיעון במשפט אחד זה יוצא מאוד קצר וקצת לא ממצה. איך אתה מציע לעבות את זה בלי לחזור על עצמי? (או אולי פשוט להוסיף עוד טיעונים נוספים? למרות ששניים זה נראה לי מספיק...)

 

[niruzu]

ניתן לבנות פסקה אחת המכילה טיעון אחד

אם הטיעון חזק- ניתן לנמק אותו ולהרחיב אותו בצורה שתמלא לך 4-5 שורות באמצעות מספר נימוקים ודוגמאות מרחיבות.

והנה אפתח לך את הפסקה:


לעניות דעתי, מקצוע ההיסטוריה הוא נושא חשוב שיש להמשיך
ולהקנותו לתלמידים כמקצוע בסיס. לימוד תולדות האנושות,
על פרקיה היפים והחשוכים כאחד, מאפשר ללומדים לצבור
השכלה על התנהלות התרבויות בעבר, ובעקבות כך ללמוד את לקח טעויות האנושות וליישם את המסקנות גם בחיי הפרט ואף בחיי הכלל, דבר התורם אישית וחברתית. כאשר ישראלי, הנולד וגדל במדינה, בבגרותו יוצא ורואה כי העולם מפתה, מרתק, אקזוטי ויפיפה, הוא עלול לשאול את עצמו- מדוע לחזור הביתה? מדוע עלי לגור דווקא שמדינת ישראל הקטנה? אדם זה, באם היה לומד היסטוריה, וזוכר את הגלות הארוכה ואת השואה, יבין את הערך המוסף במדינתנו. ומצד שני, גרמני בעת של היום אשר מביט בעין עקומה על גלי ההגירה לאירופה המערבית, באם ידע היסטוריה, יבין שעליו לנסות ולמתן את ראיותו על מנת שהעבר לעולם לא יחזור.

 

[foremost]

אחלה, תודה