לנו קרה מקרה דומה לפותחת השרשור,
והשאלה היא ממה נובעת התנהגות בית הספר. האם מרוע לב, או מאכפתיות, שבאה לידי ביטוי בצורה לא טובה?
הרי רובנו מסכימים, שזו הייתה שגיאה מצד בית-הספר לפנות לרווחה. שגיאה מאוד גדולה לעשות צעד כזה, בלי קודם לנסות לבדוק בעצמם, לדבר עם ההורים, לשאול אם יש דברים בגו, בשיחה אישית אצל היועצת (למשל). אפשר לעתים לראות מתגובת ההורים וללמוד ממנה אם יש משהו בטענות או לא.
וגם אני חושבת כך, כמובן.
אבל השאלה למה בית הספר נהג כך, היא לדעתי חשובה.
אנחנו, כמו שאמרנו, היינו במצב דומה, ופעלנו בכל הכוח נגד בית-הספר. לא הזדקקתי לעורך-דין, אבל למדתי את החוקים ובאתי וצעקתי והפעלתי את המפקחת נגדם וכו'.
ואני רוצה לומר לך, שבני נשאר בבית-הספר וקבלנו יחס מעולה כל השנים שבהן למד בבית-הספר, ואני שמחה שנשארתי שם להילחם את מלחמתו של בני ובסופו של דבר זכינו ליחס מעולה.
אל תשכחי, שילד שממציא דברים יכול לעשות את זה גם במקום אחר.
ואני כבר שמעתי שזרקו א"ס מכיתת תקשורת על התנהגות.
ואם בבית-הספר הבא יקרה מקרה דומה? ימשיכו להעביר אותו מבית-ספר לבית-ספר?
לא בטוח שזה הפתרון הטוב.
אני חושבת, שיכול להיות שבמקרה הזה עדיף קודם להילחם בבית-הספר וברווחה
ואחרי שהם יבינו שהם טעו, לראות מה עושים הלאה
ואם יראו שבית-הספר לא מתכוון להשתפר, אז באמת לעבור
אבל אם יש נכונות לשינוי, אולי עדיף כבר להישאר, כי בבית-הספר הזה כבר ידעו להיזהר ממנה ולא לטפול עליה עלילות שווא, מה שלא בטוח שיקרה בבית-הספר השני.
