מתוסכלת האחת
New member
עזרה ויעוץ דחוף
שלום לכולם,
אני אמא ליד בן 7 על הספקטרום אשר לומד בכיתה ב' בבית ספר יסודי (כיתה קטנה אשר מונה כשמונה תלמידים). בשבוע שעבר התקשרו אלי ממשטרת ישראל וביקשו מבעלי וממני להגיע לחקירה דחופה ולא הסכימו לומר לנו באיזה עניין.
בהגיענו לחקירה התחוור לנו כי בעלי חשוד בכך שהוא מכה את בננו ואף שהוא מכה אותי, וכל זאת בשל תלונה אשר הוגשה לרווחה מטעם מחנכת הכיתה ופסיכולוגית ביה"ס.
עפ"י התלונה שהוגשה הסיבה שבעטיה נחשד בעלי היא שבננו סיפר על מספר אירועים בהם כביכול הופעלה אלימות נגדו מצד אביו. כאן המקום לציין כי בננו מתקשה בשפתו ואינו מפרש סיטואציות שונות כפי שהן התרחשו באמת , בנוסף הינו בעל דמיון עשיר,
ולראיה ישנן מספר חוות דעת שונות מאנשי מקצוע שונים אשר אומרים זאת במפורש, כאשר חוות הדעת האחרונה בנושא ניתנה לנו ממחנכת הכיתה ופסיכולוגית ביה"ס לפיה הילד: "מגיב באופן לא הולם בסיטואציות שונות תוך שימוש בשפה לא מתאימה וקיצונית ובתנועות ידיים מאיימות".
במעמד חקירת המשטרה הבהרנו לחוקרת כי בננו אינו מפרש סיטואציות שונות כראוי ומתקשה לתאר במילותיו שלו אירועים שונים כפי שאירעו באמת, ולפיכך התרצו החוקרים ושחררו אותנו מבלי לפתוח תיק כלל, והטיפול הועבר לידי הרווחה. ברצוני לתת דוגמא המתארת את ה"שפה הלא מתאימה כאמור בחוות הדעת של ביה"ס כדלקמן: הילד טען כי אביו חנק אותו ושרט את גופו כשנשאל היכן הסימנים ושריטות טען כי לאביו יש ציפורניים בלתי נראות.
בשל רצוננו לפתור את הבעיות הקיימות לאור החוויה הקשה שעברנו בשבוע שעבר (לא ממליצה לאיש לחוות חקירה משטרתית והאשמות שווא מסוג זה והנושא מדיר שינה מענינו כבר מס' ימים) פנינו למנהלת בית הספר בבקשה להיפגש עמה בנוכחות הצוות המטפל והמחנכת.
בתחילה נענתה המנהלת לבקשתנו ואף קבעה תאריך לפגישה,אך למחרת יצרה עמי מחנכת הכיתה וטענה כי בהנחיית המנהלת היא והצוות מסרבים להיפגש עמנו, והטיפול בנו הועבר למחלקת סעד ברווחה שיצרו איתנו קשר.
בשל חשש ממשי למצבו של הילד מול הגורם המטפל בו ובשל אי אמון במקבלי ההחלטות בבית הספר אנו אובדי עצות ולא יודעים כיצד לסייע לבננו.
בעלי אינו מקיים עם הילד כל מגע פיזי מאז החקירה בשל חשש מכך שבננו עלול לפרש בפני גורמי בית הספר סיטואציות בדרך לא נכונה. וכי בפעם הבאה כבר לא יסגרו את התיק במשטרה.
חשוב מאוד לציין כי בעלי מעולם לא הניח אצבע על בננו ,יתרה מזאת טופלנו במרכז בייקר (למי שמכיר )על מנת שילמד לקיים סוג של תקשורת עם הילד כי היה לו מחסום מאז אובחן.
אני חוששת כי הפעולה שננקטה ע"י בית הספר תגרום לריחוק ולפגיעה בתקשורת בין בעלי לילד שמפחד להתקרב אליו בשל כך שזה הילד והוא לא ישתנה לצערי.
מה עליי לעשות????
שלום לכולם,
אני אמא ליד בן 7 על הספקטרום אשר לומד בכיתה ב' בבית ספר יסודי (כיתה קטנה אשר מונה כשמונה תלמידים). בשבוע שעבר התקשרו אלי ממשטרת ישראל וביקשו מבעלי וממני להגיע לחקירה דחופה ולא הסכימו לומר לנו באיזה עניין.
בהגיענו לחקירה התחוור לנו כי בעלי חשוד בכך שהוא מכה את בננו ואף שהוא מכה אותי, וכל זאת בשל תלונה אשר הוגשה לרווחה מטעם מחנכת הכיתה ופסיכולוגית ביה"ס.
עפ"י התלונה שהוגשה הסיבה שבעטיה נחשד בעלי היא שבננו סיפר על מספר אירועים בהם כביכול הופעלה אלימות נגדו מצד אביו. כאן המקום לציין כי בננו מתקשה בשפתו ואינו מפרש סיטואציות שונות כפי שהן התרחשו באמת , בנוסף הינו בעל דמיון עשיר,
ולראיה ישנן מספר חוות דעת שונות מאנשי מקצוע שונים אשר אומרים זאת במפורש, כאשר חוות הדעת האחרונה בנושא ניתנה לנו ממחנכת הכיתה ופסיכולוגית ביה"ס לפיה הילד: "מגיב באופן לא הולם בסיטואציות שונות תוך שימוש בשפה לא מתאימה וקיצונית ובתנועות ידיים מאיימות".
במעמד חקירת המשטרה הבהרנו לחוקרת כי בננו אינו מפרש סיטואציות שונות כראוי ומתקשה לתאר במילותיו שלו אירועים שונים כפי שאירעו באמת, ולפיכך התרצו החוקרים ושחררו אותנו מבלי לפתוח תיק כלל, והטיפול הועבר לידי הרווחה. ברצוני לתת דוגמא המתארת את ה"שפה הלא מתאימה כאמור בחוות הדעת של ביה"ס כדלקמן: הילד טען כי אביו חנק אותו ושרט את גופו כשנשאל היכן הסימנים ושריטות טען כי לאביו יש ציפורניים בלתי נראות.
בשל רצוננו לפתור את הבעיות הקיימות לאור החוויה הקשה שעברנו בשבוע שעבר (לא ממליצה לאיש לחוות חקירה משטרתית והאשמות שווא מסוג זה והנושא מדיר שינה מענינו כבר מס' ימים) פנינו למנהלת בית הספר בבקשה להיפגש עמה בנוכחות הצוות המטפל והמחנכת.
בתחילה נענתה המנהלת לבקשתנו ואף קבעה תאריך לפגישה,אך למחרת יצרה עמי מחנכת הכיתה וטענה כי בהנחיית המנהלת היא והצוות מסרבים להיפגש עמנו, והטיפול בנו הועבר למחלקת סעד ברווחה שיצרו איתנו קשר.
בשל חשש ממשי למצבו של הילד מול הגורם המטפל בו ובשל אי אמון במקבלי ההחלטות בבית הספר אנו אובדי עצות ולא יודעים כיצד לסייע לבננו.
בעלי אינו מקיים עם הילד כל מגע פיזי מאז החקירה בשל חשש מכך שבננו עלול לפרש בפני גורמי בית הספר סיטואציות בדרך לא נכונה. וכי בפעם הבאה כבר לא יסגרו את התיק במשטרה.
חשוב מאוד לציין כי בעלי מעולם לא הניח אצבע על בננו ,יתרה מזאת טופלנו במרכז בייקר (למי שמכיר )על מנת שילמד לקיים סוג של תקשורת עם הילד כי היה לו מחסום מאז אובחן.
אני חוששת כי הפעולה שננקטה ע"י בית הספר תגרום לריחוק ולפגיעה בתקשורת בין בעלי לילד שמפחד להתקרב אליו בשל כך שזה הילד והוא לא ישתנה לצערי.
מה עליי לעשות????
