קשה למצוא הנחיה מפורשת
במסגרת סיפור גן העדן מוזכרת הבושה שחשו אדם וחוה לאחר אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע, שהביאה אותם לעשות לעצמם מלבושים כלשהם; שים לב שאין מדובר כאן בציווי אלהי אלא בנטייה אנושית. בסוף הסיפור, אחרי הגירוש, מסופר שה' הכין לאדם ולאשתו כתנות עור (איך התיאור הזה מסתדר עם הסיפור הקודם - שאלה טובה). גם כאן לא נזכר איסור על עירום, אולם די ברור שהמצב האנושי הרצוי - והכמעט מובן מאליו - הוא מצב לבוש. בספר שמות, פרק כא, אוסר ה' לבנות מדרגות במזבח אלא רק כבשׁ (= מישור משופע), כדי שערוות המקריב לא תתגלה בעלותו למזבח. אמנם האיסור הזה נוגע רק למקומות הקרבה ולעוסקים בהקרבה, אך הוא מעיד על רתיעה בסיסית יותר מגילוי הערווה. מצד שני אין כאן התייחסות מיוחדת לנשים. הפסוק הידוע מתהלים 'כל כבודה בת מלך פנימה' אינו קשור לכאן, כנראה; 'פנימה' במקרא היא תכשיט או אבן חן, והפסוק הזה מתאר את יופייה של בת המלך / הכלה, לא את צניעותה.