עזרה דחופה!!!

hanurik

New member
עזרה דחופה!!!

שלום לכולם, אנחנו עושים עבודה לבית הספר ורצינו לשאול: איפה בתנ"ך מוזכר הנושא של צנעה פיזית? כלומר איפה יש הוראה מפורשת של ה' לאיך האשה "תכסה" את עצמה בבגדים? מחכים לתשובה, תודה
 

סוריאל

New member
קשה למצוא הנחיה מפורשת

במסגרת סיפור גן העדן מוזכרת הבושה שחשו אדם וחוה לאחר אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע, שהביאה אותם לעשות לעצמם מלבושים כלשהם; שים לב שאין מדובר כאן בציווי אלהי אלא בנטייה אנושית. בסוף הסיפור, אחרי הגירוש, מסופר שה' הכין לאדם ולאשתו כתנות עור (איך התיאור הזה מסתדר עם הסיפור הקודם - שאלה טובה). גם כאן לא נזכר איסור על עירום, אולם די ברור שהמצב האנושי הרצוי - והכמעט מובן מאליו - הוא מצב לבוש. בספר שמות, פרק כא, אוסר ה' לבנות מדרגות במזבח אלא רק כבשׁ (= מישור משופע), כדי שערוות המקריב לא תתגלה בעלותו למזבח. אמנם האיסור הזה נוגע רק למקומות הקרבה ולעוסקים בהקרבה, אך הוא מעיד על רתיעה בסיסית יותר מגילוי הערווה. מצד שני אין כאן התייחסות מיוחדת לנשים. הפסוק הידוע מתהלים 'כל כבודה בת מלך פנימה' אינו קשור לכאן, כנראה; 'פנימה' במקרא היא תכשיט או אבן חן, והפסוק הזה מתאר את יופייה של בת המלך / הכלה, לא את צניעותה.
 
מה לזה ולצנעה פיזית?

בפסוקים שהבאת מדובר על גילוי עריות ולא מילולית "גילוי ערווה".
 
מה, לשים כיסוי ראש

לא להראות חלק עליון של יד או חלק עליון של רגל?? אין כזה דבר בתנ"ך!!
 

אלי ו.

New member
הפרטים מופיעים בגמרא

במסכת כתובות (ע"ע "דת יהודית") ניתן למצוא רמזים לרעיון של כיסוי או לפחות סידור שער הראש עוד בתורה בפרשת סוטה (במדבר פרק ה) שם הכהן הגדול פורע את שערות ראשה של האישה הסוטה ומכאן ניתן להבין ששיער לא אסוף הוא ענין לגנאי.
 
הרב איסורים והגבלות נשים מקורן בהשפעה יוונית

רבים מהאיסורים וההגבלות על נשים ביהדות מקורם אינו מקראי אלה השפעה של התרבות הלניסטית על היהדות
 
ובשיער אסוף אך מגולה

האם אינה עוברת על דת יהודית ? ומה טוב שדוקא מפרשת סוטה שלמדו על צניעות האשה, ועכ``ז ``אפילו כה``ג עומד בצד סוטה ואוחז בבגדיה... ומגלה את ליבה`` (תוספתא) וכולם מוזמנים לחזות במראה הציצים. ולמדו צניעות זו מהפסוק ``ופרע את ראש האשה``
 

אלי ו.

New member
למדו צניעות מכך שבפרשת סוטה האישה מבוזה

ומכאן ניתן להסיק איך נראית אישה נורמטיבית. ניתן להסיק שאישה נורמטיבית באותה תקופה לא מסתובבת בציבור בחזה חשוף או בשיער פרוע. אני מניח שאתה מכיר את ההלכות העוסקות בסוגיה של האם השיער אמור להיות אסוף או גם מכוסה.
 
אותן הלכות מבוססות

על כשל לוגי. ואם כבר התבססו על ``שערך כעדר העיזים`` שומה עליהם לצוותן בכיסוי צוארה ושפתיה. ומה גם בחבישת משקפי שמש. שהלא באותה פרשה הוזכר ``עיניך כיונים... צוארך... שפתותייך...``
 
אין איזכור מפורש בתנ"כ.

בטח לא של 'איך להתכסות' כפי שאתה מחפש. אכן מקור להרבה מהעיסוק בנושא הוא פרשת סוטה ופריעת ראש האישה. אפשר להסיק מכך שאי-חבישת כיסוי ראש הינה לגנאי אבל צריך לרצות מאד להסיק כך. מפני שאם כך, הלא הוא משקה אותה גם את מי המרים. מכאן נסיק שאי שתית מים גם היא לגנאי? הגיוני שאישה (בין אם שכבה עם גבר זר ובין אם לאו) ההולכת לעמוד בפני הכוהן וה' , תשתדל להראות טוב. גם אם אינה נוהגת 'לסדר' את שערה ביומיום (תמצא לי אחת כזו ואתן לך משקלה בזהב
) ואגב, הכתוב אינו מציין במפורש שהאישה בגדה בבעלה ובכוונה אינו מציין זאת מפני שהאלמנט המסוכן פה בעיני אינו הבגידה אלא תגובתו של הבעל. ומותר לו להעביר את האישה את הטקס הזה גם אם רק 'עבר עליו רוח קינאה'. למעשה זהו שיעור בהתנהגות לבעל קנאי (ונעיין בעיתונים כדי להבין שעוד לא נפטרנו מן הרעה הזו). הבעיה היא קנאה ולא בגידה. במקום לרצוח את אישתו - יש פתרון אחר. הללויה. מכאן והלאה הכל סייגים וסייגי סייגים
 
למעלה