עזרה דחוףףף

תגידי, יש לך בן?

כי יום אחד הוא יתחתן.
אם יהיה לך מזל הוא יתחתן עם בחורה מקסימה שתוכלי להגיד שיש לך עוד בת וברוך בואך למשפחה.
אם לא יהיה לך מזל הוא יתחתן עם כלבה שתרחיק אותו ואת הילדים שלו ממך.

המשפחה הגרעינית לא באה במקום המשפחה המורחבת אלא בנוסף. ההורים שלו הם לא הורים סוג ב'. וזה לא פייר להתייחס אליהם ככה מההתחלה.
אני יכולה להבין למה אימא שלו לא יכולה להיות בלידה ואילו אימא שלה כן אבל מעבר לזה? כלום.
ורק כדי לסבר, אני יולדת בקיסרי. ברגע שאני יוצאת מהניתוח הוא מודיע להורים שלו ובשתי הלידות הם עלו על האוטו ובאו. הם הגיעו בתוך שש שעות התאוששות אחרי הניתוח כשאני משותקת בחצי גוף. אז???
הם התרגשו, הבן שלהם הפך להיות אבא. וגם בפעם השניה.
אני סומכת עליהם, אני נותנת להם להרים את הילדים (כשהם היו קטנים), אני לא מרשה להעיר אותם אבל בניגוד לפעמים אחרות אני מרשה להם להרדים את הילדים, אני שאבתי חלב (עם הגדולה) או הכנתי בקבוק ונתתי לאימא שלו להאכיל אותם. לא כי אני לא יכולה אלא כי אני יודעת שהיא הכי אוהבת את הגיל הזה, כשהם חסרי אונים. היא מתחברת.

לפעמים אני לא מצליחה להבין מה אני קוראת פה. ותאמיני לי, הייתה לי חמות מהגיהנום וגם לה הייתי מאפשרת לראות את הנכדים אם חלילה הבן שלה היה האבא שלהם.

וכן, הוא צריך להעמיד את שתיהן במקום. להסביר לאימא שלו שהיא לא רוצה שיכנסו לה נשים זרות למקווה ומה לעשות, היא לא מרגישה קרבה, להסביר לה שמסיבת רווקת זה לחברות והיא הזמינה את אימא שלה אבל גם להעמיד את הכלה במקום ולהסביר לה שמאימא לא מתגרשים, מכלה אפשר....
היא גם אומרת שאמא שלו הגרועה בחמיות...שתבוא אליי , יש לי סיפורים בשבילה כדי שתוכל להשוות.
היא לא מפרידה בינהם, לא מסכסכת בינהם, סה"כ חטטנית, פולניה משהו...לומדים לנטרל נשים כאלו מהר מאוד.
קצת בגרות לצד "התחתנתי" ו"הפכתי להיות אימא".
 
את גם נגד חתונה וגם נגד אבא לילדים?

אם את רוצה ילד זה רק מתורמת זרע?
יש נשים רבות שרוצות ילדים, לא התחתנו - לא רוצות/ לא מצאו, ועושות ילד עם החבר הכי טוב, עם ידיד/זוג הומו וכן הלאה.
זה ענין של שחרור, ותאמיני לי שלמדתי את זה על בשרי. בזמן שהילד עם אבא שלו אין לך שום אפשרות לפקח על מה שקורה שם או לעצור דברים שלא נראים לך אלא אם כן את נשואה לגבר והוא רוצה בטובתך ובשלום בית.

לגבי האיום אני אתך. כשמאיימים צריך לבצע.
בטח באיום אווילי שכזה
 
זה איום אולי מוגזם אבל לא מופרך

אם בעלי היה אוסר על אימי לגעת בילדי בלי שום סיבה מוצדקת כמו שמתואר בפוסט עם האיום,לא יודעת כמה זמן הייתי מחזיקה מעמד.
איך זה יתכן למנוע מאמך קשר עם ילדייך בלי שום סיבה מוצדקת?
היית עומדת בזה?
אני לא
מן הסתם כן הייתי נותנת לה גישה חופשית לילדים והיחסים היות מתערערים עם הבעל באופן טיבעי
 
כמו שכתבת

אני חושבת שבמידה ומדובר בסתם התעקשות, היחסים מעתערערים באופן טבעי.
השאלה באמת מה חושב הבעל פה. והאם באמת מדובר על מישהי עם יותר מדי נסיון שליטה, או שיש מעבר.

(גם אותי מגעיל לראות את כל הנשיקות מלאות הרוק והאודם על כל הילדה שלי.וכל הדוחים האלו שמנשקים שהם שואבים את הלחי. בלעע
)
 
אילו שתי הודעות שונות

לגבי הנשיקות,אין ספק,מגעיל ואני אישית הייתי מפסיקה את זה אתמול והבעל של כותבת הפוסט מפחד מעימות אחרת היה פועל מזמן ולא היה אומר לאישתו:אולי תגידי לאמא שלי שזה מה שהרופא אמר
אלא היה אומר את זה לאימו בעצמו ושם סוף ךעניין.


המכתב עם האיום נכתבת ע"י רוצי שסיפרה שהיא סלדה מחמותה ולכן לא נתנה לה לגעת בילדה,ככה סתם בלי שום סיבה וכנראה לאחר שהבעל הבין שאין מוצא אז הוא איים עליה,אני יכולה להבין אותו ועובדה שהיא ישנה על זה לילה והתעשתה על עצמה,יכול להיות שבלי איום נוקב היא היתה ממשיכה במעשיה והיחסים לאורך זמן היו מתערערים ובאמת מגיעים באופן בלתי נמנע לגירושין
 
כן

עשיתי סמטוחה לא עם הנשיקה אלא עם זו שכתבה שהיא מרגישה שהיא צריכה לרחוץ את הילדה באוקונומיקה אחרי שחמותה הלא שפויה נוגעת בה. סורי.

נושא האיום בגירושים, שבגלל זה שמתי אותו כשורה נפרדת לגמרי לתגובה,הוא לא איום קביל בעיניי. למרות שכן, במקרה הספציפי של רותי, ההתנהלות של בעלה היתה ככל הנראה מה שהיתי בוחרת. הוא איים באופן מרומז ובלית ברירה.ויתכן שאם זה היה ממשיך כך הוא גם היה מבצע (לפחות אני היתי)
 

ayaht

New member
בפירוש לא נגד אבא לילדים. להיפך.

אנחנו יצורים טיפה יותר מורכבים מאמבות.
ולכן נבראנו כך שצריך 2 בני זוג כדי לייצר צאצאים.
כדי שיהיה שיקול דעת של שני הורים, ולא רק של אחד.
אם היינו יצורים חד תאיים, היה מספיק אמא ודי.
איזה שיקול דעת צריך כבר בשביל לגדל חיידק?

אני פשוט נגד כל מיני נספחים לא קשורים שצצים פתאום ומצפים לזכויות יתר כי את/ה בזוגיות עם הצאצא שלהם.
בחרתי לחיות עם גבר. לא עם אמא שלו. היא לא צד בעניין.
יש לה בית משלה, ושם היא תחייה את חייה כפי שהיא רואה לנכון.
בבית שלי אף אחד לא אומר לי מה לעשות.
אני "זקנה" מדי בשביל זה.
 
נכון ולא נכון

כל עוד את בזוגיות עם אבי הילד - לא משנה עכשיו אם התחתנתם ברבנות או שאתם ידועים בציבור, יהיה לו אינטרס לעמוד לצידך. לתמוך בתחושות שלך, ולעמוד יציב מול כל אלו שחושבים שיש להם זכויות בילד. נכון, אין להם באמת זכויות בילד, אבל מה לעשות, יש רבים סביבנו שחושבים שיש להם.

אם את לא בזוגיות איתו, את נאלצת לסמוך על שיקול הדעת שלו והשיפוטיות שלו ולקוות שאין לו אינטרס לעשות לך דווקא.
ביומיום, כשהילד אתך אז את מחליטה למי תיתני גישה להחלטות שקשורות בילד. בזמנים שהוא לא איתך, אז כאמור את נאלצת לסמוך על מה שכתבתי מעלה. ובין לבין - את צריכה לוודא שיש לך הסכם טוב.
למשל אני ודאתי מול הגן שרק אני לוקחת את הילדה מהגן ולא נותנים אותה לאבא שלה או לקרוב משפחה שלו (חתום על ידי בית משפט בעקבות מקרה שקרה) אבל אם אין לך כזה דבר אז את גם לוקחת פה סיכון עם כל מי שחושב שיש לו זכויות להתערב.

ושוב, יש הבדל בין מה שנכון לבין מה שמציאותי.
בין אלו שמקיפים אותך ומבינים שבתור אמא של הילד דברים צריכים לעבור דרכך או דרך אבא שלו, ובין תופסי יוזמה למינהם.
 

shelycat

New member
אז אמא שלך נעלבה?

נשמע שהיא חיפשה להעלב.
מה יש לה במקום כל כך אינטימי "לשמח כלה" שבהתנהלותה היומית לא חשוב לה לשמח אותה?
המקווה ומסיבת הרווקות היא עבור הכלה והמוזמנים אליו לרוב יהיו דורשות שלומה ומי שאוהב את הכלה.
אמך לא אוהבת את הכלה וכלתך לא אוהבת את אמך.
ייתרה מזאת אמך דאגה להעכיר את האווירה "כשהעמידה" את אמא במקום באמירה כוחנית ובוטה "בעל המאה הוא בעל הדיעה" אז בעלת השמחה כשהיתה צריכה לבחור מי יבלה עימה וישמח אותה בחרה במוזמנות שישמחו אותה באמת ולא יחפשו להראות שוב מי מחזיק בארנק.
אז עשו לה שריר חזרה. תכל'ס? די מגיע לה.

ואם אמא שלך רוצה לעשות שבת חתן ולא להזמין את משפחת הכלה, אל תתפלא אם לא תעמיד אותה במקומה שגם כלתך תחליט להדיר את רגליה מהארוע הזה.
כי יש הבדל בין ארוע פרטי (מקווה=ערום, מסיבת רווקות=יום הולדת אינטימית) לכלה לארוע "משפחתי" בבית כנסת ואם תאפשר לה להראות לכל הקהילה מי מחזיק את סל הביצים אל תתפלא כשהן ישברו ולהזכירך אלו הביצים שלך שישברו, לא אמך תשלם את המחיר.

אתה לא צריך להסביר לאמא שלך, אתה לא צריך שהיא תבין אתה צריך שהיא *תקבל* את הבחירות של זוגתך ושלך, זה יהיה נחמד אם היא *תבין* אבל היא צריכה לקבל ש*היא* לא קובעת ולא משנה כמה היא רוצה וכמה היא חושבת שהיא קונה את חיבתכם, יש דברים אחרים שאתה מקבל מזוגתך ומשפחתה שאי אפשר לפרוט לשקלים שבברור אמך לא נותנת.
ואם היא לא תקבל יהיו לזה השלכות. ברורות. היא לא תהיה חלק מהמשפחה רק כי התחתנה לתוך המשפחה *שלה* בחורה חדשה, כי אותה בחורה לא רוצה לקבל אותה לפי הכללים שנכפים עליה בדיוק כמו שהיא לא חשה שהולכים לקראתה.
ואמך תפסיד.
ואת המחיר אתה תשלם.
או שתוותר על זוגתך?

אמא אוהבת ללא תנאים? נראה כי אמא שלך שמה יופי של תנאים על אהבתה ושכחה שהיא לא זכאית לאהבת חינם אוטומטית נצחית מכלתה אם היא עצמה לא מוכנה, היא לא מוחלת על ג'סטות של כבוד שלא נעשות עבורה כשהיא בברור מלבינה פניהם של מחותניה וכלתה ברבים ואז מתלוננת שלא רוצים אותה, היא לא אוהבת אותך מספיק כדי לרצות לאפשר לך חיים שקטים אם זאת ש*אתה* בחרת למרות ההסתייגויות שלה, היא חשובה יותר ממך, היא חשובה יותר מכולם.
היא במרכז.
וכלתך? לה לא מגיע להיות הכלה בחתונתה בלי שחמותה כל הזמן תעמיד אותה במקומה?

וכן אם תעלה לתורה בשבת חתן שאמך מארגנת רק לשם הדווקא,
ותשתף פעולה איתה כי שלום בית אצל אמא שלך בבית יותר חשוב משלום בית אצלך תגמור גרוש.
ארועים משפחתיים עושים למשפחה או לא עושים בכלל.

מסיבות רווקות וטקסי טהרה ונידה הם פרטיים ולא משפחתיים .
 

נומלה

New member
חבל על הזמן

ראשית אם אמא שלך מממנת 70 אחוז גם אני הייתי מצפה ממשפחת זוגתך שתשתוק. אבל ויש כאן אבל גדול. נראה לי שלא היתה עבודת הכנה כאן. הפירוש הוא שלא הובהרו האופציות ולפעמים לאנשים יש נטיה לא להבין את האפשרויות העומדות לפניהם. למה הכוונה: אם לפני חצי שנה היית בא לזוגתך ואומר: "יקירתי לנו אין כסף לממן חתונה גדולה ואת מכירה הרי את אמא שלי. אז יש לנו שתי ברירות. או שנעשה חתונה קטנה ונממן אותה בעצמנו ואז אם היא תנסה להדחף אני אסביר לה את עובדות החיים, או שהיא מממנת ואז את יודעת שהיא תרצה להדחף לכל פרט. תבחרי." היא היתה מבינה את האופציות העומדות בפניה. אבל הרבה פעמים אנשים מניחים שמה שברור להם ברור לכולם ולכן לא מעמידים את הדברים בצורה גלויה אלא ממסמסים אותם והתוצאה היא חוסר תיאום ציפיות שמביא להתנגשויות.

דבר שני, אין סיכוי בחיים שהייתי מזמינה את חמותי לבוא איתי למקווה. אז כאן יש רגישויות שאתה כנראה לא ער להן ואני במקומך הייתי מסביר לאמא שלי שלא כל מה שהיא רוצה יהיה כי יש דברים שגם לזוגתך מגיעה הפרטיות שלה.

דבר שלישי, אני עדיין לא מבינה למה אמא שלך לא מארגנת אירועים שהיא רוצה, כמו חינה למשל.

ודבר רביעי ואחרון: כדאי שתבין שלאמא שלך יש רצונות לגיטימיים ולזוגתך יש רצונות לגיטימיים והם עלולים להתנגש וזה בסדר. הן לא אחיות תאומות יש ביניהן הבדל של דור, הן באות ממנהגים שונים, ומבתים שונים. בסופו של יום אתה וזוגתך צריכים לשבת ביחד וללבן עד איפה הולכים לקראת אמא שלך ואיפה מעמידים את הגבול. או במילים אחרות: עד איפה זוגתך תתפשר עם השטויות של אמא שלך למענך (שלא יהיה ספק בזה!), ומאיפה אתה תעמוד בפרץ ותעמיד את אמא שלך במקום. אני לא מכירה דרך התנהלות אחרת חוץ מלדבר על זה עם הזוגה ולהציב גבולות.
 

ayaht

New member
לפי מה שאתה מתאר, נראה לי שכדאי לכלתך לברוח.

לא נראה לי שבכלל התנתקת מהסינר של אמא שלך, ואתה מצפה שכלתך והיא יהיו חברות. למה?

מה יש לאמא שלך לעשות במסיבת רווקות? במקווה? נורא דחוף לה להכנס לאינטימיות עם כלתך? לצאת איתה לדרינקים?

גם אתה בונה על להזמין את אבא שלה למסיבת הרווקים ולצפייה במשחקי כדורגל?

אתם בונים זוגיות או חמולה?
 
אני חושבת שכל הצדדים רגישים מידי-

זו בחירה של הכלה מי יהיה איתה במקווה.
אני למשל בחרתי שאמא שלי,חמותי ואחותי יהיו-בלי חברות ועניינים, וגם זה היה יותר מידי מביך עבורי (רק חיכו בחוץ כמובן אבל עדיין...).
גם העוקצנות של אמא שלך- זוגתך צריכה ללמוד להתעלם מההערות האלה או להגיב בעוקצנות בחזרה.

יכול להיות שגם זה עניין של המרחק ואולי הרגשה של זוגתך ושל אמא שלך-כל אחת מצד אחר של המתרס -שהשנייה לוקחת אותך ממנה,בדרך זו או אחרת.
 
זוגתך לא צריכה לאהוב את אמא שלך

היא רק צריכה לכבד את מקומה בחייך וזה אומר להתייחס אליה יפה ולעשות עבורך ג'סטות שיקלו עליך את ההתנהלות בין שתיהן כמו לארח אותה מידי פעם ולהתארח אצלה מידי פעם (במינון שתחליטו יחד שאתם יכולים לספוג). אם היא לא מוכנה לזה - יש לך בעיה גדולה.
במקביל תסביר לאמא שלך שבמצב העניינים כרגע אין מקום לעוקצנות אז שתשמור גם היא על דיפלומטיות.
 

הדסהש1

New member
תלכו לגישור לפני שכבר בכל מוכן.!!!!!!!!!!!

אחרי החתונה יהיה מאוחר.אני לא הייתי בשום מסיבת רווקות של הבנות
ולמקווה הלכנו רק הכלה והאמא.בי כל החבורה .יש דברים שלא מערבבים משפחה.
אתפ כבר 6 שנים יחד לא חודשים זה כמו נשואים.תלבנו דברים מראש.
שיהיה במזל טוב.
 
אחרי שקראתי את כל התגובות הבנתי שרק אתה אשם

ואני הסביר, גם אם החברה שלך לא אוהבת את אמא שלך התפקיד שלך להסביר לה שלמרות הכל אמא שלך תמיד תהיה אמא שלך והיא תצטרך לסבול אותה בחיים שלה כולל שבתות חגים וארועים (דברים שלא חשבת עליהם וכבר עכשיו אני רואה איזה סנקציות חברתך תציב לך).
לגבי מסיבת הרווקות אמא שלך לא הייתה צריכה להיות מוזמנת אלא אם כן זו היתה חינה ואז במיוחד אם אתה אומר שאתם מזרחים יש לזה משמעות גדולה (אבל מיותרת לדעתי) לאיך שזה נתפס אצל אמא שלך ואז אפשר להבין אותה.
לגבי המקווה אם חברתך היתה הולכת היא ואמא שלה לבד אני מבינה שהיא לא תרצה את אמא שלך שם אבל כאשר היא עושה מזה ממש חגיגה וכל העולם ואישתו באים רק לא המחותנת כאן אתה אשם ואתה צריך להעמיד את חברתך במקום שזו גם החתונה שלך ואיך היא תרגיש אם בשבת חתן כל העולם יהיה רק לא ההורים שלה (בזה אני מסכימה עם אמא שלך).
דבר נוסף אף אחד לא רואה את הכלה ערומה אחרי המקווה היא יוצאת לבושה ושרים לה וזורקים עליה סוכריות.

אתה ובת הזוג שלך וגם אמא שלה יודעים לתת להורים שלך לממן את רוב החתונה אבל בעצם אוסרים עליהם להשתתף בה.
לגטימי לחלוטין שאמא שלך תרצה לדעת כל פרט על החתונה, הבן שלה מתחתן ולא אדם זר בלי קשר למי ממן, למה חמותך לעתיד צריכה לדעת הכל ואמא שלך לא מה ההבדל.

דבר אחרון והכי חשוב נראה שאמא שלך משתדלת להתחבב על חברתך גם אם היא לא ממש אוהבת אותה כי היא אוהבת אותך אבל חברתך לא שמה לא עליה ולא עליך. אם היא אוהבת אותך היא צריכה לפחות לכבד את אמא שלך ולו רק מהסיבה שהיא אמא שלך. ואם אתה לא מציב זאת כתנאי אתה היחיד שאשם כאן.

תקרא שוב את הציטוט "דיברתי עם זוגתי והיא ממשיכה בשלה, שלעולם לא יהיו יחסים טובים עם אמא שלי .. שהיא לא אוהבת אותה ... "
ותדמיין מה הולך להיות אחרי החתונה ובעוד כמה שנים
 
לדעתי, הבעיה היא משני הכיוונים

לטעמי, יש לך קושי גם ביחסים שלך עם אמא שלך וגם ביחסים שלך עם בת הזוג שלך והבעיות שלך במישור הזה נובעות משני הכיוונים.

קודם כל, לי נשמע, מסגנון הכתיבה, שייתכן ואתה מייפה קצת את התנהגותה של אמא שלך על מנת לגונן עליה. אני לא חושבת שזה בהכרח מכוון ואולי זה גם טבעי, אבל נסה לחשוב עם עצמך האם אתה מוותר מול אמא שלך והאם אולי יש לך בעיה בהצבת גבולות לאמא שלך. לי נשמע שאכן יש בעיה במישור הזה ושאם היית מציב יותר גבולות לאמא שלך, אולי היית יכול למנוע חלק מהחיכוכים בין בת זוגך לבין אמא שלך.

דבר שני, מאד לא אהבתי את האמירה של בת הזוג שלך שהיא לא תוכל לעולם לאהוב את אמא שלך. אף אחד לא מכריח את בת הזוג שלך לאהוב את אמא שלך, אבל היא כן צריכה לכבד אותה ולהכיר באמא שלך כגורם שצריך להסתדר איתו, או לפחות להשתדל, במידת האפשר, להסתדר איתו. נשמע שהאמירה שלה מעט ילדותית.

דבר שלישי, ביחסים בתוך המשפחה צריך לנסות, כדי להגיע להרמוניה, למצוא התחשבות האחד כלפי השני. ההתחשבות היא לא בדברים החומריים אלא בנושאים רגשיים.
מצד אחד, אתה צריך להציב לאמא שלך גבולות. אמא שלך שואלת הרבה שאלות- חלקן חודרניות ומתערבות - אתה צריך לדעת להגיד לאמא שלך - "זה אישי ביני לבין אשתי ואני לא מרגיש בנוח לשתף אותך" (אמרת שאמא שלך שואלת על כל דבר קטן). בנוסף, אתה צריך, לטעמי, לעמוד מאחורי אשתך ולתמוך בהחלטה שלה שלא להזמין את אמא שלך. להסביר לאמא שלך שזה אירוע שהיה עבורה מאד אישי, היא ערכה אותו במתכונת מצומצמת וזו המתכונת שהיא מרגישה איתה בנוח (לגבי המקווה). בנוסף, אתה יכול להגיד לאמא שלך שיש הערות שלה שלא נעימות לבת הזוג שלך ואתה מבקש ממנה לסנן את הדברים שהיא אומרת כדי להתחשב.
לעומת זאת, אתה כן צריך לטעמי, להגיד לבת הזוג שלך, שבמקומות שבהם היא כן יכולה לעשות מחוות של רצון טוב לאמא שלך- שתשתדל! לדוגמא, אם היא לא מרגישה בנוח שאמא שלך באה למסיבת הרווקות, היא יכולה להזמין אותה למשהו אחר שכן מתאים לה ששם היא תהיה. כלומר, לשמור על הדברים שחשוב לה שיהיו אינטימיים, אבל כן להזמין לדברים שבהם אפשר כדי לתת הרגשה טובה. לדוגמא, אפשר להזמין למדידה של שמלת הכלה.

לגבי מסיבת הרווקות - אני ביחסים טובים עם המשפחה של בעלי. אבל, מסיבת הרווקות שלי הייתה במתכונת שונה- לא חינה, והזמנתי אליה את החברות שלי. לא הזמנתי את אמא שלי, כי זה לא התאים וגם לא את חמותי (ולא בגלל שהן לא אחלה, אלא בגלל המתכונת). לעומת זאת, האחיות של בעלי כן הוזמנו כי אני ביחסים טובים איתן.
 

the purple cat

New member
אם אתם לא רוצים להתגרש

תחתכו עכשיו, אתה עוד ילד של אמא, ותמיד תהיה. אתה יודע טוב מאוד שאמא שלך לא בסדר אבל מאשים את האישה שאיתך, בתחילת הקשר, עוד לפני החתונה, תהיו כנים עם עצמכם, תן לה ללכת אחרת היא תסבול ותקלל א היום שאמרה לך "כן"
אני יודעת כי אני גם במצב הזה, אני מאורסת לבחור כמוך. ועיתי טעות שאמרתי "כן" (ולא בלב שלם) אמא שלו הרסה לשנינו את הקשר ואת הבריאות והוא גם יודע שהיא רעה ולא בסדר.
אמא שלך עוד מנסה, אמא של ארוסי מפנה לי את הגב ועושה "מחוות" מגעילות. אבל זה נשמע מאוד דומה ואני מייעצת לך ולזוגתך לברוח אחד מהשני כמו אש מים אחרת מישהו יכווה קשות!
 

the purple cat

New member
לגהי המסיבה והמקווה

לא משנה איזה חמות מלאך היתה לי- מסיבת רווקות זה לרווקות. ומקווה זה לבד או עם אמא של הבחורה אם בכלל. זהו
 
למעלה