עזרה דחוףףף

[mozart0702]

עזרה דחוףףף

היי לכולם ...

האם אפשר להתחתן עם בחורה שממש לא סובלת את אמא שלך ???

אנחנו 6 שנים ביחד, עליות ומורדות יחסים בין זוגתי לאימי ...
4 שנים לא גרים בארץ כך שרוב הזמן אין ויכוחים וכיכוחים ...

אבל עכשו קצת לפני חתונה...
היחסים מתדרדרים ....
זוגתי לא רצתה להזמין את אימי למסיבת רווקות ( שאני מבין אתזה ..) רק חברות ודודות ואמא שלה
וגם לא רצתה להזמין למקווה ... רק את אמא שלה ודודות ..

אימי מאוד נעלבה ..כי במשפחתה נהוג שכן מזמינים ..
ואימי רואה בזה חוסר כבוד... שהיא לא חלק מהמשפחה ..

יש לציין שאימי לא בן אדם קל ...אבל היא אמא שלי ....

דיברתי עם זוגתי והיא ממשיכה בשלה, שלעולם לא יהיו יחסים טובים עם אמא שלי ..
שהיא לא אוהבת אותה ...
אמא שלי משתדלת לתת לזוגתי.. להתחשב..פה מתנה..להכין אוכל שהיא אוהבת ...
אמא שלי לפעמים קצת עוקצנית ..הערות שמפריעות לזוגתי..אני לא שם לב תמיד ..זוגתי רגישה זה נכון ...

עזרה ??!

 

[restart2]

כן

ולא

היי

נשמע שאתה קצת מבוהל..
עד עכשיו הצלחת לתמרן והגעת עד ל"קצה"?

אתה שואל " האם אפשר להתחתן עם בחורה שממש לא סובלת את אמא שלך ???"

העדויות פה בפורום מראות שאפשרי- השאלה מה המחיר..
אולי השאלה היא מה אתה תורם לשינוי או לקבע את המצב..
ואיפה אתה בין הקונפליקטים שלהן?..

אם אתם כבר בשלבי הפקת מסיבת רווקות ומקווה - נשמע כי אתם עוד דקה נישואים..
למה שלא תתייעץ מקצועית?
תבין איך לתקשר שונה, איך לצור גבולות , איך לכבד את בת הזוג וגם האם..
בהצלחה

אירית

 

[B l u e D e v i l]

באופן עקרוני מובן שאפשר

היי לך, אתה שואל שאלה שמשתמעת שעליה תקבעאם להיפרד רגע לפני החתונה או לא. זו לא תשובה שמישהו יוכל לתת לך.
מה שכן, מבחינת נקודת ראיה כוללת - אפשרי להתחתן עם מישהי שממש לא סובלת את אמא שלך. היחסים יכולים להתחמם עם הזמן ויכולים שלא (ממש לא)
איפה אתם מתכוונים לגור אחרי החתונה? כמה קרוב לאמך? מה תהיה מידת הקשר בינהן?
ועד כמה אשתך מוכנה לקבל את העובדה שהיא לא חייבת מערכת יחסים עם אמך אבל היא לא תמנע זאת ממך וכמו כן, לא תמנע זאת מילדיכם המשותפים.
יתכן שאשתך רגישה יתר על המידה, אבל אני גם מודה שאמא שלך לפעמים קצת עוקצנית. ניסית לדבר עם אמא שלך ולהגיד לה שהיא לא מוזמנת כי היא לא תמיד מדברת בנעימות ובת זוגך נפגעת ממנה?

 

[נומלה]

תזהר אתה לוקח צד

זוגתך לא רצתה להזמין את אמא שלך למסיבת רווקות? סליחה??? אמא שלך בכלל חשבה שיש לה מה לעשות שם ואתה לא העמדת אותה במקומה והסברת שאין? מי שלא עושה את תפקידו כאן זה אתה.

בענין המקווה: זה דבר מאוד אישי. יש הנוהגות להזמין את החמות לעתיד ויש שלא. שתי הדרכים עומדות המבחן הנימוס והמנהגים ואף אחת אינה חריגה. תפקידך, הלא כל כך נעים מה לעשות, הוא להבהיר לאמא שלך שלזוגתך יש מנהגים שונים ושהיא סוברנית לדעה משלה. אם אתה לא מסביר לאמא שלך את מקומה, מי יעשה את זה?

 

[mozart0702]

תראי

אני לא יודע מה ההגדרה של מסיבת רווקות ...

אמא שלי נעלבה מכיוון שלמסיבה הוזמנו כמה חברות של זוגתי אחיות אמא שלה ודודות שלה ...
היה משחקי חברה מטעמים וגם שמו לה חינה ביד...

אמא שלי - ממוצא מרוקאית..שמאוד רצתה לשמח את הכלה , ראתה תמונה בפיסבוק של זוגתי עם החינה
ומאוד נעלבה כי מבחינתה זה היה אירוע משפחתי של דודות וחברות ורק היא לא הוזמנה לשמוח בשמחתה ...

אגב, המשפחה של זוגתי שאלו אותה האם רוצה להזמין את חמותה לעתיד ( אימי) ואת אחותי
אבל זוגתי היא זאת שלא רצתה שיהיו נוכחות ..
מכיוון שלא מרגישה נוח בנוכחות אימי ....
אימי מאוד נעלבה..מבחינתה היא בעצם לא חלק מהמשפחה ..באקט הזה שנעשה ...
ואימי רוצה לעשות שבת חתן רק למשפחה שלי עם הכלה ,ובלי משפחת הכלה ...

ייש לציין שאימא של הכלה ,ואימי שלה לא כל כך מסתדרות ...
אימי נתנה סכום כסף נדיב לחתונה והאמא של הכלה אמרה שלא תתן מכיוון שהיא נתנה מספיק לכיסוי חובות מסוימים של זוגתי בשנים האחרונות ..

בשיחה של אימי ואמא של זוגתי על נושא שקשור לאירוע , אמא שלי אמרה לה שהיא מחליטה מכיוון שהיא מממנת את הרוב האירוע ( לפחות 70 אחוז מעלות האירוע ) ...
אמא של הכלה נעלבה ....

סיפרתי לאימי זאת אבל אימי לא מסכימה ...וחושבת שמי לא שם כסף צריך לשתוק ...

לא הצלחתי להגיע לאימי ולהסביר לה שתנסה להבין ולמחול ובכל זאת לעשות ששבת חתן ולהזמין את משפחת הכלה ...

 

[lviae]

למה אתם בכלל מערבים את כולם?

אתם לא יכולים לעשות הכל בשקט - בעצמכם ולראות את כולם
בחתונה עצמה?
אז מה אם זו אמא או אבא - למה לא לעשות הכל לבד?
יש מקווה? יופי, לא צריך לעשות פירסום חוצות, שתלך ביום שנקבע וזהו.
אם כל הערבוביה הזו עושה בלגן - אל תספר/תיידע את אמא שלך.
ועיניין הפייסבוק-תמחקו את המשפחות הכי קרובים שמראה תמונה עלולה להצטייר בעינהם כלא טובה.
אם אתם לא רוצים בעיות תלמדו להתנהל נכון.

 

[mozart0702]

זה כמעט

כמעט בלתי אפשרי להסתיר מאמא שלי משהו...

היא תמיד שואלת כל דבר ..כל פרט קטן ...

תמיד רוצה לדעת הכל ...כל פרט ...

 

[B l u e D e v i l]

ואתה משתף פעולה ורק כמו שטינקר

כמו זקנה רכלנית בקופת חולים ומספר לה דברים למרות שאתה יודע שהיא תפגע מזה.
למה היא רואה תמונות בפיסבוק?

ואגב, למרות המנהג המוזר שאמא של החתן אמורה להיות במקווה ולוודא שהכלה בסדר, אין שום סיכוי בעולם שחמותי תראה אותי ערומה. אפילו לא כחלק ממנהג.
אם אמא שלך רצתה חינה, היא יכלה לארגן מסיבת חינה.כמו שעושות הרבה משפחות שזה חשוב להן - מקבלים מתנות שוות.

 

[B l u e D e v i l]

** רק=רץ

 

[רותיתותי1]

זוגתך מצטיירת כבלתי מתחשבת

אולי אפילו עושה קצת "דווקא" ואני מאוד מבינה את אמא שלך שנעלבת ורוצה להחזיר בדווקא (שבת חתן, העלאת עניין מימון החתונה) אפילו שברור שזה טיפשי ומיותר. לדעתי אתה חייב לגדל עמוד שידרה ולהעמיד את שתיהן במקום - ג'סטה תמורת ג'סטה: לאמא תודיע שאתה לא מגיע לשבת חתן אם הורי הכלה לא מוזמנים ולבת הזוג תודיע שאתה תהיה מאוד מאוכזב ממנה אם היא לא תתחשב ותזמין את אימך למקווה, לאמך תגיד שאם היא נתנה מתנת חתונה אתה מצפה ממנה לא להזכיר זאת לכלה ולמשפחתה ולכלתך תגיד שאם היא מקבלת מתנה נדיבה היא צריכה לנהוג בנימוס והתחשבות כלפי נותנת המתנה (בלי קשר לאהבה). שתי הנשים הללו צריכות לדעת שאם הן לא ילמדו להסתדר, הן יפסידו אותך.
ורק כדי להמחיש, גם לי היתה תקופה שלא סבלתי את חמותי, זה היה סביב לידת הבת הבכורה (גם נכדה בכורה) ולא רציתי שהיא תתקרב אליה או תגע בה, בעלי שיחיה הבין אותי והבין אותי והבין אותי, אבל בסוף קיבל על הראש מאמא שלו שאמרה לו שמאוד מעליב אותה שלא נותנים לה להיות סבתא, ואז הוא התעשת על עצמו הודיע לי שהילדה לא רק שלי ואם אני לא אתן לאמא שלו להיות עם התינוקת זה יגמר בהסדרי ראייה (כלומר הוא איים בגרושין). אני בכיתי וצרחתי שילך מהבית ושאני רוצה להתגרש ושאף אחד לא יגע בתנוקת שלי בלי רשותי - אבל למחרת בבוקר נרגעתי, כמה ימים מאוחר יותר הבנתי שטעיתי (כי באמת, מי אני שאקבע שאמא של בעלי לא ראויה להחזיק את הבת שלנו, אם בעלי החליט שכן...) ועם כל הרצון שלי שדברים יתנהלו רק כמו שאני רוצה - זה כבר לא עובד ככה יותר כי אנחנו שניים וצריך להתנהל לפי הרצונות של שנינו. אז אני מאחלת לאישתך שגם אתה תדע לנהוג כמו בעלי, להעמיד אותה במקום ולהבהיר לה שמעכשיו זה לא רק הרצונות שלה אלא שילוב של הרצונות של שניכם. שלפעמים אתה תוותר כי משהו מאוד חשוב לה ולפעמים היא תצטרך לוותר כי משהו מאוד חשוב לך. אז לטובת הנישואים שלך והילדים שיהיו לכם - תציב גבולות עכשיו.

 

[אסתי קלי]

אחרי כל מה שכתבת פה על אימך

אתה מתפלא שחברתך לא רוצה אותה קרוב אליה?

 

[mozart0702]

מה לעשותת

אמא אי אפשר להחליף ....

אמא בהחלט חטטנית ...מתערבת...מציקה ....מאוד רגשית

ומצד שני היא משתדלת להתחשב בדברים מסוימים בבת זוגתי ..
כשהיא באה לבקר (זוגתי ) להכין לה אוכל שהיא אוהבת ..
לקנות לה מתנות ..רצתה לפנק אותה במסג מתנה קוסמטיקאית מתנה לפני החתונה...

ועם זאת זוגתי אומרת שהיא הגרועה שבכל החמות ........

((

 

[HLAddict]

צר לי, אבל כל המתנות שבעולם לא מפצות ולא יפצו

על חמות חטטנית, מתערבת, מציקה ורגשית, מה שנקרא "לא מדובשה ולא מעוקצה".

גם חמותי מנסה, בעיתות שלום, "לפנק" במשלוחי מזון ובמתנות שונות את בעלי ואותי, אבל אנחנו מסרבים לקחת כי אחר כך בעיתות מלחמה אותן תשורות משמשות נשק כנגדנו ("כשהיית צריך, הכנתי לך אוכל ואבא שלך לקח אותך טרמפ ואילו אתה..."), וכי אנחנו באמת שלא זקוקים לחפצים, רק ליחס הולם.

תסביר לאמא שלך שבת זוגך נישאת לך ולא לה ושרצוי שתרפה קצת (הרבה), ובמקביל תסביר לזוגתך שהמצב מקשה עליך מאד ואתה מבקש ממנה להתחשב. עם קצת רצון טוב, הבנה מצדך ומצד אמך שאשתך לעתיד לא אמורה להיות חברה של חמותה ובעיקר קבלה והכלה שלך את חוסר אהדתה של זוגתך לאמך (שאני מניחה שלא צצה יש מאין), אפשר להסתדר.

 

[ayaht]

אמא היא לא תחליף לבת זוג.

 

[רותיתותי1]

אני מתרשמת שהחברה שלך מאוד לא מתחשבת

אולי אפילו עושה קצת "דווקא" ואני מאוד מבינה את אמא שלך שנעלבת ורוצה להחזיר בדווקא (שבת חתן, העלאת עניין מימון החתונה) אפילו שברור שזה טיפשי ומיותר. לדעתי אתה חייב לגדל עמוד שידרה ולהעמיד את שתיהן במקום - ג'סטה תמורת ג'סטה: לאמא תודיע שאתה לא מגיע לשבת חתן אם הורי הכלה לא מוזמנים ולבת הזוג תודיע שאתה תהיה מאוד מאוכזב ממנה אם היא לא תתחשב ותזמין את אימך למקווה, לאמך תגיד שאם היא נתנה מתנת חתונה אתה מצפה ממנה לא להזכיר זאת לכלה ולמשפחתה ולכלתך תגיד שאם היא מקבלת מתנה נדיבה היא צריכה לנהוג בנימוס והתחשבות כלפי נותנת המתנה (בלי קשר לאהבה). שתי הנשים הללו צריכות לדעת שאם הן לא ילמדו להסתדר, הן יפסידו אותך.
ורק כדי להמחיש, גם לי היתה תקופה שלא סבלתי את חמותי, זה היה סביב לידת הבת הבכורה (גם נכדה בכורה) ולא רציתי שהיא תתקרב אליה או תגע בה, בעלי שיחיה הבין אותי והבין אותי והבין אותי, אבל בסוף קיבל על הראש מאמא שלו שאמרה לו שמאוד מעליב אותה שלא נותנים לה להיות סבתא, ואז הוא התעשת על עצמו הודיע לי שהילדה לא רק שלי ואם אני לא אתן לאמא שלו להיות עם התינוקת זה יגמר בהסדרי ראייה (כלומר הוא איים בגרושין). אני בכיתי וצרחתי שילך מהבית ושאני רוצה להתגרש ושאף אחד לא יגע בתנוקת שלי בלי רשותי - אבל למחרת בבוקר נרגעתי, כמה ימים מאוחר יותר הבנתי שטעיתי (כי באמת, מי אני שאקבע שאמא של בעלי לא ראויה להחזיק את הבת שלנו, אם בעלי החליט שכן...) ועם כל הרצון שלי שדברים יתנהלו רק כמו שאני רוצה - זה כבר לא עובד ככה יותר כי אנחנו שניים וצריך להתנהל לפי הרצונות של שנינו. אז אני מאחלת לאישתך שגם אתה תדע לנהוג כמו בעלי, להעמיד אותה במקום ולהבהיר לה שמעכשיו זה לא רק הרצונות שלה אלא שילוב של הרצונות של שניכם. שלפעמים אתה תוותר כי משהו מאוד חשוב לה ולפעמים היא תצטרך לוותר כי משהו מאוד חשוב לך. אז לטובת הנישואים שלך והילדים שיהיו לכם - תציב גבולות עכשיו.

 

[ayaht]

רותי, מאוד לא מסכימה עם מה שכתבת.

מדברייך משתמע שתפקיד הגבר הוא "לחנך" את כלתו ואמו. "להעמיד אותן במקומן".

אז.. בעיני, ממש לא.
הזוגיות שתיארת בינך לבין בעלך זה לא משהו שנשמע אטרקטיבי בעיני.

לגבי מה שתיארת עם בעלך:
לדעתי מה שצריך להיות במקום ראשון זה טובת הילד.
מבחינת החוק, הילד הוא אכן של שני הוריו.
לפחות כל עוד שניהם כשירים.

מבחינת גישה, אם בעלי היה בא ומאיים עליי ב"תתני את הילדה לאמא שלי או שמתגרשים", אז מתגרשים.
אם אמא שלו לא נראית לי כשירה, אז אני אעשה כל מה שאפשר במסגרת החוק כדי להרחיק אותה מהילדים שלי.

 

[רותיתותי1]

אז זהו, זה שהכלה לא אוהבת את החמות

עדיין לא הופך את החמות לבילתי כשירה לסבתאות, במיוחד אם הבן חושב ככה, ובטח שלא בפני החוק. ככה מי שתילחם ותלך עם זה עד גרושין, תמצא את עצמה אומרת שלום לבייבי כל שבת שניה ל-24 שעות בלי שום שליטה על מה שקורה שם - וכל זה סתם מעקשנות. וכן, לפעמים נשים אחרי לידה "לא רואות בעיניים" ושוכחות שהתינוק הוא לא רכושן הפרטי ואז בהחלט רצוי שמישהו יבהיר להן את זה ואם צריך שזה יהיה הבעל, עדיף מאשר בית משפט.

 

[אסתי קלי]

אבל במקרה של רותי

היא לא אמרה לרגע שחמתה לא כשירה לגעת בתינוקת אלא רק שהיא לא סבלה אותה ועל בסיס זה החליטה שלאמא של בעלה אין זכות לגעת בילדה.

תארי לך שבעלך לא סובל את אימך ובגלל זה מחליט שהיא לא תיגע בבת שלך?
נראה לך סביר?

 

[ayaht]

נראה לך סביר שתבוא מישהי ותנהל לך את החיים?

תקח לך את הילדים?
ממתי סבתא יותר חשובה מאמא?

אבל זה בדיוק מה שחמיות עושות.
בד"כ בגיבוי הבן יקיר שלהן שהתרגל לפינוקים ומבסוט שיש לו משרתות.

יותר מדי שנים בהיסטוריה נשים וילדים היו לא יותר מסחורה. מכוח עבודה זול. מרכוש.
עד היום יש כאלה שמאוד ממורמרים מכך שהמצב השתנה.

אז כן.
אני מאלו שלא ממליצות להתחתן. אף פעם.
וגם אם מתאהבים במישהו וחיים איתו, כדאי לדעת להזהר ולא ליפול על מישהו כמו שרותי מתארת.

בכלל, גבר שמאיים עליי בגירושין בגלל שלא עמדתי דום ועשיתי בדיוק את מה שהוא ציווה עלי? סבבה.
מנצלת את ההזדמנות שעלולה לא לחזור ומקבלת את ההצעה. רוצה להתגרש? להצעה כזאת לא אומרים לא.
זאת בהנחה כמובן שעשיתי את הטעות והתחתנתי. שמחה להגיד לכם שב"ה עד היום זה לא קרה.

 

[אסתי קלי]

את מנהלת דיון דמיוני?

איפה רותי כתבה את כל זה?

היא בסך הכל כתבה שלא נתנה לחמותה לגעת בתינוק כי היא לא סובלת אותה
היא לא הסבירה בשום מקום למה היא לא סובלת אותה ויותר מכך היא כתבה שהבינה שזו טעות

שאלתי אותך במורה הכי פשוטה
אם בן זוגך לא סובל את אמא שלך סתם כל זו סיבה שימנע ממנה קשר עם הילד שלך?
זה המקרה של רותי וכל מה שכתבת שייך למקום אחר ולדיון אחר אבל ממש לא לפה