עזרה בקשר ל

[gali49]

עזרה בקשר ל

יש לי אח מבוגר רווק מתקרב ל-40 ולא רוצה להתחתן ההורים נפטרו. והדודים ובני דודים באים אלי בטענות למה הוא לא נשוי. כל הבני דודים צעירים יותר בגילאי ה20-30 מתחתנים עכשיו והוא זה לא מזיז לו ( שלא נדבר על הבני דודים ומשפחה בני גיולו) שיש להם כבר ילדים בסוף העשרה. השעון מתקתק והוא חושב שהוא עדיין בשנות ה-20 ולא ממהר לשום מקום. התייאשתי ממנו הוא גם כך לא מקשיב לא רציני ולא מחפש לקחת על אחריות על חייו ומעשיו אך מה אני אמורה לעשות פה??

 

[איילית אלמונית]

אם הוא ירצה למצוא בת זוג

הוא יתחיל לחפש ברצינות. תפסיקו להתערב לו בחייו האישיים ותתמקדו בחיים שלכם. להיות נשוי ולהקים משפחה זה לא בהכרח לקחת אחריות על החיים. מה לגבי אותם אלה שמתנהגים נורא בתוך המשפחות שלהם? מה לגבי אלה שלא מצאו בני זוג ויש להם קריירה שהם שמחים איתה? מה לגבי אלה שיש להם חיי קהילה משמעותיים (והם חסרי בני זוג)? אם הוא לא עובד וחיי בבדידות חברתית ומשדר שרע לו, אז זה דבר אחד, יש מקום לדאגה. אבל אם יש חלקים בחייו שטוב לו איתם אז תעזבו אותו בשקט. לכל אדם זכות לחיות את חייו איך שהוא רואה אותם כל עוד הוא לא פוגע באחרים. ודרך אגב, גם כשיש מקום לדאגה, הלחץ המשפחתי בהחלט יכול להחריף את מצבו הנפשי אם מצבו (הנפשי) קשה. אין שום זכות לבני דודים ולדודים לבוא אליך בטענות, כדברייך. שיחיו את החיים שלהם ויפסיקו להתערב. אפשר להביע דאגה, אבל לבוא בטענות? זה מגוחך. וחוץ מזה שהרבה פעמים קורה שאנשים מביעים דאגה עזה כלפי מישהו מבני משפחתם, לרוב, כי הם לא רוצים להתמודד באופן יעיל או מעשי עם הבעיות שלהם עצמם. בהחלט יכול להיות שזה מה שקורה אצלכם - הדאגה העזה וההתעסקות הרבה בעניינו מאפשרת להם להסיט את מרכז תשומת הלב הרחק מהדברים שבאמת מטרידים אותם בחייהם שלהם.

 

[gali49]

הם דואגים לו אך אני מרגישה שהם מאשימים אותי כ

כאילו שאני לא עשיתי משהוא בסדר אך בסופו של ענין זה הבחירה שלו לא שלי. אך אני רואה זאת כדאגה ולא כחטטנות אלה בכל זאת בן משפחה.

 

[איילית אלמונית]

א, הפוקוס של הדברים שכתבת עכשיו שונה

מההודעה הראשונה. אז בעיקר מה שקשה לך זה שאת מרגישה שמאשימים אותך במצבו? ב, גם במשפחה בהחלט יכולה להתקיים חטטנות בעניינו של מישהו בטענה שזו דאגה. אם הם באים אליו ומדברים או רומזים לו ישירות או שרק מאחורי גבו מדברים על מצבו, אלה שני דברים שונים. (בעצם שלושה, צריך להבדיל בין דיבור ישיר אליו או רמיזה אליו). בקיצור קצת קשה להבין את המצב אצלכם מדבריך. אבל בלי קשר לזה, את מעיקר מרגישה שמאשימים אותך במצבו. וכפי שכתבת, את יכולה לראות שאת לא גרמת לדבר במצבו ואיך שהוא מנהל את חייו. האם ההבנה הזאת עוזרת עכשיו יותר להתמודד? (-: ודרך אגב, כאן יוצא שאין דבר שתוכלי לעשות, כי הוא חי את חייו לפי ראות עיניו. אם הוא אומר או משדר שהוא סובל אז אפשר להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי. מעבר לזה אין לך מה לעשות.

 

[gali49]

לנו - לי ולבעלי הם אומרים

מה הם חושבים ולו לא אומרים כלום. הוא בעקרון לא סופר אף אחד חוץ מעצמו . אז אפילו שיגידו לו משהוא לא אכפת לו. כיוון שהוא אגואיסט וחוץ מעצמו לא מעניין אותו אף אחד. אך אני לא גננת שלו ונמאס לי לגונן עליו. למרות שהוא גם לא צודק. ואני מסכימה איתם אז מה לעשות? לעזוב אותו לנפשו זה קל להגיד אך לבצע פחות. אני בקונפליקט.

 

[גרא.]

gali49,אחיך אדם בוגר,אחראי לעצמו ומעשיו.הוא

רשאי לתכנן ולארגן את חייו כפי שבא לו.אין שום הצדקה גם לבן משפחה קרוב מדרגה ראשונה,להתערב ולומר לו מה לעשות, קל וחומר שלא לקחת אחריות על חייו ולהרגיש רגשי אשם שהוא עושה כחפצו.אגב אמנם לא התייחסת,ובלא כוונה לפגוע, יתכן שאחיך הוא הומו הנמצא עדיין בארון ולכן לא מעוניין בבת זוג.גם אם זה כך,עוד יותר אין מקום להתערב בחייו שלו.עזבו אותו לנפשו.

 

[איילית אלמונית]

למה הוא לא צודק?

הוא לא חייב לשתף אתכם בעולמו הפרטי אם הוא לא מעוניין. והוא גם לא חייב להתחתן אם הוא לא מעוניין. אולי עכשיו זה לא מתאים לו, אולי גם בעתיד זה לא יתאים לו. זה ממש לא הופך אותו לאגואיסט. אלה החיים שלו, וטוב שאתם לו אומרים לו דבר ולא מציקים לו. אני חושבת שלא קל לך כי את מאוד רוצה שיתחתן, מזה נובע הקונפליקט שלך. את רוצה לעשות "וי", אולי את מאמינה שזה ייתן לך שקט נפשי. אולי, אני רק משערת. אני הייתי ממליצה שתעשי עבודה עם עצמך, שתקבלי את העובדה שהוא אדון לחייו וזו זכותו המלאה להחליט החלטות הקשורות בחייו. נישואין הם לא ערובה לאושר, הם לא הופכים את האדם ליותר "טוב" או יותר "נחשב" וזה לא אומר שהמשפחה פחות טובה אם יש מישהו במשפחה שהוא לא נשוי, גם בגיל מבוגר.

 

[עפרה מהודר]

אז תגידי להם ככה:

"אחי הוא אדם בוגר. זכותו לעשות עם חייו מה שהוא רוצה. זה לא עניין שלי, וגם לא שלכם".

 

[ברם אולם]

גלי ,עלייך להבין שבמשפחתכם יש דעות "קצת"

מיושנות ,חטטניות וגלותיות. כפי שאמרו לך כאן כולם אחיך הוא אדם עצמאי,זכותו לחיות ולבחור את דרך חייו כרצונו בצורה מוחלטת .אין זכות לאיש מכל בני המשפחה להתערב בענייניו הפרטיים כולל בדידותו.בוודאי גם כל בני המשפחה שמסביב לא ירצו שמישהו אחר מתוך המשפחה יגיד להם למשל שהם נודניקים,מיושנים ומאוסים,הרי הם יעלבו מכך בוודאי,ויאמרו באיזו זכות מישהו מעיז לומר להם כאלה דברים,למרות שהם נכונים.כעת,אם תעשי שיקוף לדברים אלה לגבי אחיך,תביני מה עלייך לעשות כעת : 1. לרדת לחלוטין מלעסוק בחייו האישיים של אחיך. 2. להפסיק לדבר עימו על חייו.על כל נושא אחר - בוודאי כן. 3. לומר בעדינות אך בבהירות לכל בני המשפחה - רבותי היקרים מעתה והלאה אתם מתבקשים להפסיק לדבר איתי לגבי אחי,איני מעוניינת להתעסק בעניין,ואני רוצה שהוא יחיה את חייו ע"פ דרכו ולא ע"פ הערותיכם.מעתה והלאה איני יותר הכתובת לגבי מצבו של אחי. בהצלחה.

 

[עפרה מהודר]

דרך אגב,לא כל אדם שאינו נשוי הוא בודד. אולי יש לו חברים? ואולי -- מי יודע -- הוא בכלל לא זקוק לחברים? יש גם כאלה.

 

[יעל ניסן]

האח הזה

ביקש שתעשי משהו? מה את רוצה ממנו? לא כל האנשים חייבים להינשא ולהוליד ילדים, את יודעת. בקיצור, את לא *אמורה* לעשות שומדבר למעט להגיד לבני הדודים שלך לעזוב אותך בשקט ושאם יש להם מה להגיד לאח שלך שיגידו לו ישירות, לא לך. את לא משרד שידוכים ולא קיבלת את המנדט לחתן אותו או לסדר את המציאות של החיים שלו כדי שתתאים לדפוסים שנראים להם מתאימים.