עזרה ביישוב ויכוח..

[אלי ו.]

יש סיבה

אם אדם אינו רואה עצמו ערבי. זיהוי לאומי/אתני/תרבותי אינו דבר שמוכתב מלמעלה אלא הוא ענין של הכרה אישית/קבוצתית. אין שום סיבה שדרוזי החי ברמת הגולן לא יכנה עצמו דרוזי-ישראלי אבל העובדה היא שחלק גדול מהם אינם מכנים עצמם כך. אני מניח שב 1949 להרבה ערבים בישראל היתה בעיה לכנות עצמם ערבים-ישראלים, כיום הכינוי הזה לגיטימי בגלל שמספיק ערבים מכנים עצמם כך.

 

[שינובי5]

למתדיינים

ערבי היה שם כולל למה שמכונה בדואי. השם לא היה כינוי חיובי אלא בעל קונוטציות שליליות ( בדומה אגב למונח טורקי) , יחד עם זאת היה כבוד לבדואים משום שנחשבו מקדמא דנא ככאלו ששימרו את השפה הערבית "המקורית" ולכן הם נחקרו רבות על ידי המדקדקים. עליית הלאומיות במזה"ת העלתה גם כן את הזהות הערבית הקולקטיבית דהיינו אלו הדוברים ערבית, ובעלי תרבות ערבית. זהות כללית זאת נדחפה רבות על ידי אבות הלאומיות הערבית שהיו נוצרים, בכך הם ניסו לדלג מעל המחסום של דת האסלאם. ההצלחה הייתה חלקית יחסית , בכל מקרה היום אין חולק על נושא הערביות . לכן בראייה הזאת גם יהודי יכול להיות ערבי, ויש כאלו - כולל סופר יהודי מעראק החי במצרים היום - ולכן כתבתי ששניכם צודקים שוב תלוי בתקופה ובקונוטציה.

 

[far from abyss]

מי יחס למונח

קונוטציות שליליות? הקוראן ירד מהשמים בשפה ערבית צחה, הערבים הם עם נעלה מכיוון שזכו להתגלות האמיתית של אללה ועוד בשפתם, יש קורלציה חזקה מאוד בין הזהות/שפה ערבית ובין האסלאם, ששולל את התקופה הג'אהליהית של העמים במזרח התיכון.

 

[האייל הקורא]

אכן כן

זה מה לעשות האמת

 

[שינובי5]

לגבי המונח ערבי

הקונוטציה השלילית הינה מאנשי העיר והמזרע, חלקם כמובן דיברו ערבית. הקונוטציה השלילית למונח טורקי נבעה בעיקר מהעירוניים. במאה ה-19 חל המהפך בתפיסה. האסלאם שלל את הג'אהליה מהמוסלמים בלבד, ולא מכלל העמים. באשר לשאר הדברים שכתבתה - נו טוף...איש באמונתו יחיה...

 

[far from abyss]

אז איך הם כינו את עצמם?

לפי העיר בה חיו? (עזתי, חברוני, חלבי, נגיד) או לפי חמולה אולי? מה שכתבתי היה כמובן מנקודת מבט מוסלמית בניסיון לומר מדוע לדעתי היא מדגישה את העליונות של הערבים ושפתם.

 

[שינובי5]

בגדול

הם אכן כינו עצמם לפי ערים /שבטים/בתי אב. למשל ההיסטוריון הידוע מקדיסי - ניתן לכנותו גם -"ירושלמי" אלחסיני - על שם האב וכך הלאה , תבין הלאומיות והזהות הלאומית הכללית היא "המצאה" של המאה ה-20 כתגובה וכמענה למערב ולמשבר הזהות שהתחולל במזרח התיכון. באסלאם העובדה שפלוני הוא ערבי מעניקה לו אכן נקודות זכות , שהרי הנביא היה ערבי, ובקראן עצמו נושא השפה מודגש כדבעי.

 

[אליכ בליכ בום]

אכן ערבי היה נחשב למילת גנאי בעיני

עירוניים ובעיני הממשל העוסמאני. מתוך מקורות היסטוריים ואדמניסטרטיביים של האימפריה העוסמאנית ניתן לראות בבירור שמי שזכה לכינוי ערבי היה לא אחר מאשר בדווי. הבדווים עשו "כאב ראש" לממשל העוסמאני משום שהתמחו בתור שודדי דרכים וזה הקשה על השליטה של העוסמאנים באזורים שונים במזרח התיכון. ככלל, תושבי האימפריה העוסמאנית, ברוב תקופת קיומה, לא כונו ערבים, תורכים, או בכלל לפי זהות אתנית אלא לפי חלוקה של נתינים - רעיאא ואנשי צבא ואדמינסטרציה - עסכרי, בתוך הנתינים הייתה חלוקה נוספת של המילת - שאלו נתינים בני החסות - דהיינו יהודים ונוצרים. וכמו ששינובי אומר, המונח ערבי התפשט לכלל האוכלוסייה בסוף המאה -19 עם צמיחת התנועות הלאומיות.

 

[far from abyss]

תודה לשניכם על שהסברתם לי בפירוט