עזרה בבקשה!

[jpy]

עזרה בבקשה!

מחפשת חומר על הספר- השחף. כל דבר שהוא יכול לעזור אבל אני מחפשת בעיקר מאמרים ופרשנויות על הספר. תודה רבה מראש!!

 

[לאזארוס לונג]

קוראים לו ג'ונתן לווינגסטון ../images/Emo118.gif

זה לבי"ס או שאת סתם מתעניינת?

 

[Rivendell]

בדיוק אתמול מישהו ביקש מידע על

ריצ'רד באך, וכעת אני תוהה אם יש קשר בין הדברים. ובכל מקרה הנה התשובה שהוא קיבל. ובכל מקרה, אם אנחנו כבר כאן, יש מישהו שאוהב את הספר הזה? קראתי אותו בגיל 14, ואז זה באמת הרשים אותי למדי. אבל בקריאה חוזרת בגיל מבוגר יותר ממש לא הבנתי מה מצאת בזה איי פעם.

 

[Mנטה]

ריצ'ארד באך ואני - וידוי מוחץ לב../images/Emo8.gif

אני התוודעתי לריצארד בזכות "תעתועים" שלו. ספר מופתי שעד היום אני מאוד אוהבת. נא לרשום אותו כמצוין מסוגו. (סוגו= זיבלוני ניו אייג' לנוער, אגב, לדעתי הכנה והמרדנית בעליל לאותו ז'אנר שייך גם "הנסיך הקטן" אבל נעזוב זה). אחרי תעתועים, האהוב עלי עד היום, יש לי אותו משום מה באופן פרטי אפילו פעמיים, התחלתי לקרוא דברים אחרים של באך. ובאך כמו עמיתו ד"ר סוס, יש לו מאות מליוני ספרים וכל אחד נשבע באחד אחר שלו. השחף היה השני, היו לי תובנות רוחניות מאוד עמוקות בעקבות הקריאה שלו ואני חייבת לציין שעל אף שהיום אני מתכחשת לו, בזמנו הוא היה אבן יסוד באמונתי והשקפת עולמי. אחרי זה התחילה הירידה: אין מקום שהוא רחוק מדי, עוד היה נסבל אבל כבר הבנתי שמדובר בבלה-בלה. אבל אז, כשהיתי בצבא, כבר פחות טפשונת בגילי ועם קצת יותר נסיון חיים, נתקלתי בספר שלו "גשר מעל ומעבר" ואני אומרת לכם: זה אחלה ספר. נא להוסיף אותו לרשימת ספרי הניו-אייג' הטובים ! מאוד אוהבת אותו. כנראה לא רק אני אהבתי אותו, כי זה הספר היחיד שבאך טרח לעשות לו המשכונים, וההמשך הישיר שלו "אחד" כל כך גרוע ומשעמם שאחריו הפסקתי לחלוטין עם אהבת-הבאך שלי וזנחתי את הז'אנר די ביסודיות. היום נשארתי עם שלושה באך-ים בלבד: "תעתועים" שהוא ממש מקסים בעיני עד היום. "גשר מעל ומעבר" מסוג הספרים שקראתי כלכך הרבה פעמים שהמילים כבר לא מתחברות לי באופן הגיוני מרוב דקלום (אותו דבר שקרה לי בכיתה ח' עם מר אל כאן אנה). וכמובן, המוזיקה השמיימית של באך-סבא הלוא הוא יוהן סבסטיאן המלך

 

[Arana]

אני דוקא לא אהבתי דבר פרט ל"שחף"

כשקיבלתי אותו, קראתי אותו פעם אחת (טוב, הוא מאוד-מאוד קצר), ישבתי ואמרתי לעצמי "מה?" וקראתי שוב. ספר נהדר, לדעתי. מ"תעתועים" אהבתי רק את הסיפור בהתחלה (זה שמופיע ככתוב בכתב יד על דפי מחברת) וזהו. השאר שעמם אותי. "אין מקום שהוא רחוק מדי" היה אפילו קיטשי למדי. יש לי את "גשר מעל ומעבר", שניסיתי פעם לקרוא אותו וויתרתי. אולי כדאי לנסות שוב (לאחר שאסיים את כל הערימות האחרות

)

 

[Boojie]

מעניין, אני מעולם לא סבלתי אף ספר

שלו. משהו בציניות שלי כנראה הורס.

 

[מילי33]

גם אני לא הצלחתי להבין

מה קסמו של הספר הזה. אבל זה כנראה מתאים לתיכוניסטיות בשלבי הרוחניות הראשונים שלהם (דהיינו לפני קריאת פאולו קואלו ושות')

 

[Rivendell]

אצלי זה דווקא הלך ביחד

עם "האלכימאי" וחבריו. ושוב - היום אני לא מבינה מה מצאתי בזה. מצד שני, אין ספק שעברתי כמה שינויים מאז גיל 14

. אז אם דיברנו על קריאה מותאמת גיל - כנראה שגם זה צד נוסף של הדברים.

 

[Mנטה]

אבל אבל אבל

האלכימאי הרבה יותר זיבלי. יש הבדל בין ספר שנותן סיפור שהוא משל והקורא יכול לבדוק עם עצמו למה המשל דומה, כלומר יש משהו פתוח שמאפשר הרבה פרשנויות, ובין משל סגור, כזה שבעצם מקיא לך את הפרשנות ישר לתוך הוריד. אבל את האלכימאי אני שונאת בעיקר בגלל הגניבה הספרותית. יכול היה קואלו לפחות לציין את הר' נחמן אם לא לתת לו את הקרדיט המלא

 

[arandiera]

איזה יופי שהפלגיאט לא עצבן רק אותי

והיה לי כל כך קשה לשכנע אנשים שהברסלבר היה שם קודם. מסכימה איתך לגבי האלכימאי, בלי קשר למעשה ההעתקה, זהו סיפור פשטני, יש בו מסר יחיד שהוא ברור מתחליתו. לכל אורכו יש עוד כמה מסרים נבובים משהו בסגנון של "אם מנקים אבק מהכוסות הם נמכרות טוב יותר" ו "מי שמוכר שתיה קרה כשחם יכול להרוויח טוב". לבאך יש יכולות אחרות. אבל כפי שאמרו הוא בהחלט תואם גיל. וספר שמתאים רק לגיל מסוים ומתגלה מאוחר יותר כיצירה שטחית למעשה הוא מאד בעייתי בעיני. יצירה שאינה עומדת במבחן הגיל כמוה כיצירה שאינה עומדת במבחן הזמן. התחלתי עם השחף וזה היה עבורי בזמנו (כיתה ז' נדמה לי) ספר פילוסופיה מבריק ומתוחכם. עברתי לתעתועים ולאחד וחשבתי שגילתי מישהו שגילה לי סוד נפלא שאף אחד לא יודע. לרגע הייתי מוארת. ואז קנינו את כולם (אני ואח שלי שאני אוהבת), ביחד היינו מכורים (אחי אמר לי שאני ממילא לא מבינה כלום, אבל לא משנה כי לפעמים אני משלמת והוא מבין...) בזמן שנדרש לי לקרוא כל אחד מהם הפסקתי לגדול. כשהגעתי ל"גשר מעל ומעבר" שניה לפני שהבנתי מה קורה אח שלי חשף בפני את האמת. הספר הזה מחורבן. הטייס הזה, שרוצה להיות שחף, שרוצה להיות מאוהב, שרוצה להיות מואר, הוא סופר די גרוע, שבעיקר רוצה ומצליח להיות עשיר על חשבוננו. קראתי שוב והבנתי בעצמי. איזו אכזבה. ספר שמתאים רק לגיל 16 הוא לא ספר טוב, אלא ספר נעורים שעדיף על אחרים. בדיעבר הייתי מעדיפה עבור עצמי, עבור אחי הגדול והחכם, ועבור ילדיי העתידים, לקרוא בגיל 16 ספר שמתאים גם לגיל 22 וגם לגיל 70. אם כבר פילוסופיה אז פירסיג, או קאמי (להבדיל אלף אלפי הבדלות, שאת הראשון אני מתקשה לסיים ואת השני גומעת).

 

[Boojie]

באחד מספרי המתח/פעולה החביבים עלי

(זיקית, של ויליאם דיהל), אחת הגיבורות, אלייזה, פוגשת יפני זקן שמתעקש לדבר כל הזמן במימרות יפניות שדופות (מאוחר יותר מתגלה שהוא עושה את זה בכוונה), ואחר כך מתלוננת על כך ואומרת שכל דבר שהוא אומר נשמע כמו "אדם חכם לא לובש גרביים רטובות". בן שיחה אומר לה שהפתגם הנכון הוא, "אדם חכם אינו לובש את גרביו לפני שהשמש בירכה אותן".

 

[jpy]

תודה רבה על העזרה

וכן זה לבי"ס. אחרת לא הייתי מתעמקת בו, הוא פשוט...אידיוטי מדי, ברור מדי. בכל מקרה תודה רבה.

 

[אלת הירח]

בקשר לריצ'ארד באך

הספר הראשון שלו שקראתי היה "גשר מעל ומעבר" והגעתי אליו במקרה. הייתי בספריה וחיפשתי מה לקרוא וידיד שלי בא ואולי מחוסר סבלנות לחכות עד שאבחר משהו ואולי סתם כי הספר משך לו את העין, הוא הרים את הספר הזה ונתן לי אותו. ואהבתי. ממש אהבתי. ואז קראתי את "אחד" והתאהבתי לגמרי. אני חושבת שבפעם הבאה שאהיה חולה אנסה לקרוא אותו ולהיזכר בדיוק למה. אני חושדת שאתלהב ממנו פחות כיום, מלבד דבר אחד שיש סיכוי רב שעדיין אוהב וזה הקטע של מפגש עם עצמך כצעיר יותר וכמבוגר יותר שעד היום אני מאד אוהבת בספרים ובסרטים. "ג'ונתן לווינגסטון" (או בשמו המקורי - ישו) ו"תעתועים" גם היו חביבים עלי, אבל פחות מהשניים הראשונים.

 

[Mנטה]

אולי כמו עם אוסטר, זה פשוט תלוי

איזה ספר שלו קוראים קודם...

 

[arandiera]

../images/Emo32.gif עוד על פתגמים ברורים מדי

בספר אזרחות שלמדתי כיתה י"ב (הערבים אזרחי ישראל) מופיע בין השאר הציטוט הבא, שהוא לדברי הספר "ניב ערבי שגור": "מי שלא לובש את בגדיו נשאר ערום", הם שמו את זה שם כדי להביע איזה דבר על האחדות השבטית, או משהו כזה.

 

[Mנטה]

אני אוספת פתגמים כאלו ! ../images/Emo62.gif

בשביל ספר הניו אייג' שיום אחד אני אכתוב ואעשה עליו את המכה.

 

[ליאור דן 9]

רוצה עוד פתגמים ערביים?

"אם הגמל היה רואה את הדבשת של עצמו, היה נופל ונשבר לו הצוואר" פתגם שאומר שכל גמל רואה את הדבשת של הגמלים האחרים וצוחק עליהם, אבל הוא לא יודע שגם לו יש כזו. "אף אחד לא מכיר אותך לבן, רק מי שעשה אותך" פתגם שאומר, שאף אחד לא מכיר את הלבן(כמו אשל) חוץ ממי שעשה אותו, ובגדול יותר רק ההורים יכולים להעיד על טבעם האמיתי של ילדיהם" מנטה, שיהיה בהצלחה בספר ניו אייג' שעוד לא כתבת, אהבתי אותו מאוד

 

[ל א]

עוד פתגמים ערביים

קצת עסיסיים (אזהרה לשושנות האחו שביניכם): "50 אוניות אנגליות לא יוציאו את השפם שלך מהתחת שלי" בערבית זה נשמע יותר טוב. חרוז וזה... "העולם הוא כמו מלפפון, פעם ביד שלך ופעם בתחת שלך" הגרסה היותר צבעונית ליום עסל יום פיסל.

 

[רונן אתגר]

אומרים: יום עסל יום בסל

שזה בעברית יום דבש יום בצל

 

[ל א]

אתה רציני? לא יכול להיות!