עזרה בבקשה...

oritpe20

New member
עזרה בבקשה...

שלום רב,

רציתי לדעת האם מקובל לשים על הילד משקולת (כמו ששמים על הרגל בזמן הליכה) בזמן מפגש בגן כדי שהילד לא יקום באמצע המפגש???
האם זה חלק מהחינוך בגלל האוטיזם???

אשמח לתשובה מהירה.

תודה,
אורית
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מה שמקובל זה לא העניין
השאלה היא האם זה עוזר לילד, האם הוא מרגיש אסוף,
מרגיש טוב יותר עם המשקולת
(אני מניחה שמדובר על וסט עם משקולת בתוכו)
או שזה נעשה כדי שלגננת יהיה שקט.
אם זה בא לענות על צורך של הילד- יופי,
אם זה בא לענות על צורך של הגננת- ממש לא יופי.
 
מסכימה עם כל מילה!

אם הכוונה לתת לילד גריה כך שירגיש טוב יותר את הגוף שלו, והילד נהנה מזה ונטרם מזה - זו אחת השיטות לעזור לילד.
אם זו דרך לקבע אותו, שלא יקום במהלך המפגש, אז זה לא חינוך, אלא הגבלת חופש והתעללות בילד!
מאד תלוי בצורך של הילד ובנפשות הפועלות בגן.
 
בן היה שם אותם בבית


הוא לקח את המשקולות שלי ההרגשה שלו כנראה היתה שזה מחבר אותו לקרקע אבל הייתי מתייעצת עם המרב"ע שמטפלת בו בתקווה שיש כזו .

תקראי על שמיכה כבדה או ווסט כבד יש ילדים שזה עוזר להם ויש ילדים שאם יתנו להם לשבת על כדור פיזיו זה יעזור להם לשבת במפגש .
הכל תלוי בילד כי לא לכל הילדים יש פרופיל סנסורי שווה
 

schlomitsmile

Member
מנהל
היה זמן שה
שלי היה מורה לאחיו הקטן לישון עליו כדי שיוכל להרדם.
כשגילינו את זה, נתנו לו שמיכה כבדה (מעין שטיח בד כבד)
ואז אחיו שוחרר ממשמרתו
 

oritpe20

New member
המשך בבקשת עזרה

השאלה היא האם זה הגיוני? התאומים שלי על הקצה המאוד קל של הספקטרום, עד היום אין שום בעיה להירדם לבד או כל דבר אחר,
מעצבן אותי שיש המון מפגשים בגן ובמיוחד עם הפסיכולוגית ואף אחד לא דיבר איתנו על דבר כזה.
בנוסף, אם באמת זאת הדרך להושיב את הילדים "הסוררים" שלי ואני רק מזכירה שהם בני 4 אז למה לא מודיעים לקנות גם כמה כאלו הביתה??? הרי כל הרעיון זה ללמד אותם איך להתאים את עצמן לעולם שבחוץ לא????
מה עושה גננת שיש לה 35 ילדים וסייעת אחת??? גם להן יש משקולות? איך הן מושיבות 35 ילדים? והגננת שלי קשה לה להשיב 6 ילדים ומסביבה יש לפחות עוד 2-3 סייעות... בלי שום קשר למטפלות המקצועיות.
 
יש מרב"ע שמלווה את הגן ?

או אתכם באופן פרטי ?


הבן שלי בגן חובה ישב צמוד לגננת גן רגיל והוא לא PDD הסיפור הזה תואם ללקות בעיבוד החושי שיש לא מעט ילדי PDD שגם לוקים בה .

זה לא קשור רק להרדמות אלא להרגשה שלהם שהם לא מחוברים לקרקע בכל הזמן
זה היה בנוסף לטיפולים כמו דיאטה סנסורית ופרוטוקול וילברג עם דחיסת מפרקים .
כמו כן הייתי משכיבה אותו על מיטה או מזרון ומגלגלת עליו עם כובד גופי כדור פיזיו גם זה עזר או לגלגל אותו בתוך שמיכה כבדה כמו נקניקיה כמובן שהראש מחוץ לתחום
 
טעות -ההסכמה שלי מיועדת לארנה ומסכימה איתו

לתגובתו זו:
זה היה מקובל במרתפי הקג"ב

arana1

11/12/13 13:08

10צפיות


אבל יתכן שגם שם זה כבר לא מקובל
בכל הזאת
העולם משתנה
 

arana1

New member
זה היה מקובל במרתפי הקג"ב

אבל יתכן שגם שם זה כבר לא מקובל
בכל הזאת
העולם משתנה
 
לא מדובר על קשירת ילד לכיסא

מדובר על עזרה לגיטימית לילד
אלו דווקא הטיפולים שבן הכי אהב וביקש אותם שוב ושוב בשבילו זו היתה הרגעה של המערכת .

אני לא עושה ולא עשיתי שום דבר שהוא התנגד לו .
גם שהתנגד לקלינאית עזבנו אותה וגם לטיפול הפסיכולוגי .
 

arana1

New member
זה לא משנה

זה שהילד אוהב ורוצה זה לא אינדיקציה מספיקה לכלום
ילדים מחפשים דרך קצרה ומהירה ונוחה להרגעת השדים
מבוגרים אמורים לעזור להם להתמודד דווקא בדרך הארוכה והמורכבת יותר

מערכת לא רגועה,יופי,אולי זה בגלל שהילד מלא רעיונות ודחפים וכיוונים שונים ומשונים ולכן קשה לו עם תבנית שבה כולם יושבים בשורות או במעגל
לשים עליו משקולת זה פתרון מזעזע
הילד רוצה שייכות והרגעה
אפשר לספק לו אותה בצורה הרבה יותר חכמה ורגישה על ידי גישה שתכיר לו את היופי של ההתרוצציות הפנימיות שלו
גם כשהן לא מתאימות בדיוק לציפיות הסביבה המאובנות
 
הילד שלי בנה בית מספרים ונכנס מתחתיו

בגיל שנתיים וחצי, עוד לפני האבחון וטיפולים. זה היה צורך שלו ופיתרון שלו.
רק אחר כך מצאתי לזה הסבר.
גם מכונת חיבוק של טמפל גרנדין היתה נראת מזעזעת מבחוץ, אבל סיפקה לה הרגעה ברגעים של הצפה. היא בעצמה בנתה אותה.
האם היא מזוכיסטית, לדעתך?
 
למעלה