עזרה בבקשה...

EgeBamayasi

New member
זה בעיה כי אפשר לדעת על המקצוע עד שלמדת אותו

ולכן אני בוחר את שניהם, למרות שאני לא בטוח שאני אמשיך בשניהם
 
האם יכול להיות שמבחני מועצה וסטאז'

אתה מתכנן לא לעשות בזמן קרוב לסיום הלימודים? כי אם לא, יש סיכוי שכאשר תגיע לעשות מבחנים, החומר ישתנה, כי החשבונאות מאוד דינמית ומשתנה. ז"א אולי אחרי המבחנים והסטאז' לא תתעסק עם זה יותר, אבל כדי לשמור לעצמך אופציה לעסוק בזה על כל מקרה, כדאי לעניות דעתי הלא מבוססת, לפחות לעשות את המבחנים.
 

הייבי

New member
אבל אז כל העסק לוקח כ-7 שנים

אם לא יותר. עבור הרבה אנשים להשקיע 4 שנים בלימודים+ שנה סטאז' במשפטים+ מספר חודשים לקראת הבחינות לשכה+ שנתיים סטאז' בראיית חשבון+ מספר חודשים לבחינות מועצה זה לא ריאלי מסיבות שונות (כלכליות, גיל מתקדם, כוח נפשי לכל כך הרבה מאמץ לפני שמתחילים קריירה ממש). אני חושבת שעדיין ידע במשפטים/ראיית חשבון הוא משמעותי ובעל ערך מוסף, גם אם לא הוצאת את התעודה בשניהם. בסה"כ מי שלא הוציא תעודת רו"ח מנוע מלחתום על דו"חות אבל עדיין מסוגל כעו"ד מסחרי/כאיש עסקים/כמנהל/כדירקטור לקרוא דו"ח חשבונאי ולהסיק מסקנות בעלות ערך כלכלי ומשפטי כאחד. אז כן- רק בשביל הידע- כי לפעמים גם ידע (שמגובה בתעודה אוניברסיטאית) ולאו דווקא רישיון העבודה הספיציפי פותח דלתות.
 
הדברים שהזכרת

באמת לא מחייבים להיות רו"ח ולכן אני גם לא חושב שמצריכים בהכרח ללמוד את זה בתור תואר שלם. עיקר העבודה של רו"ח שעובד כרו"ח הוא ביקורת דו"חות כספיים ואת זה גם לומדים בתואר. זה עיסוק שיוחד לרו"ח. מי שבסופו של דבר לא יעסוק בראיית חשבון פרופר, חבל שילמד את הדברים שיוחדו רק לרו"ח בלי לקבל תעודה, כאשר לא יוכל (חוקית במקרה זה) לעשות אותם בלי התעודה. ידע תמיד עוזר, אבל יש לדעתי הבדל בין ידע לבין לימוד כל האספקטים הפרקטיים של מקצוע שלא בכולם אפשר יהיה לעסוק. גם אני בתור סטודנט לחשבונאות לומד קורסים משפטיים, והם למעשה נמצאים רק לידע חיוני שגם רו"ח צריך לדעת. הקורסים הללו לא מתיימרים להיות קורסים ברמת פקולטות למשפטים. אבל אני לא לומד לדוגמה סדרי דין או דיני ראיות לדוגמה, כי אני ממילא לא הולך לעסוק בעריכת דין ולא אוכל לעסוק בייצוג בבתי משפט או כל מיני דברים שיוחדו לעורכי דין בלבד. אם כבר הייתי הולך ללמוד גם תואר במשפטים, הייתי חושב שללמוד אותו בלי לקבל רשיון לעסוק בעריכת דין בסוף זה דבר לא אפקטיבי חבל על ההשקעה לדעתי. אולי קורסים מסויימים שנלמדים גם בחשבונאות יכולים לתת יתרון לעורכי דין שמטרתם להיות עורכי דין, אבל ללמוד את כל המסלול של ראיית חשבון בלי בסוף לקבל את התעודה שנותנת לעסוק בזה - חבל. זה כמו לדוגמה ללמוד נהיגה מקצועית רק בתאוריה, לקחת כמה שיעורים מעשיים, ולא לגשת למבחן שנותן רשיון לנהוג בסוף. בלי הרשיון אסור לנהוג נהיגה מקצועית. אם מישהו לומד למקצוע את כל המכלול הפרקטי ולא עוסק בו בפועל בסוף רק בגלל מגבלה שהוא חייב רשיון, חבל על ללכת לכזה דבר מראש, אם ידוע מראש שהוא כלל לא רוצה ברשיון, אלא רק בידע. מקווה שהבהרתי את הנקודה שלי.
 

הייבי

New member
את הנקודה הבהרת, אבל דעותינו חלוקות

אני לא חושבת שההקבלה לנהיגה טובה, מכיוון שבניגוד לנהיגה שבה מלוא העיסוק הוא בפרקטיקה של המקצוע. חלק ממי שהולך ללמוד ראיית חשבון, כמו מי שהולך ללמוד עריכת דין רק מחפש יתרון וכלים שיאפשרו לו להשתלב בעולם העסקי, בתפקידי ניהול ולא מחפש לכתוב דו"ח, לבצע ביקורת או לייצג בבימ"ש. השאלה עד כמה הידע עוזר בטווח הארוך, דורשת מחקר מעמיק וארוך טווח שאין בידי להציג. מה שכן, התפיסה המקובלת היא שבעל ידע במשפטים וראיית חשבון מחזיק בסיס ידע טוב כדי להתקדם בחיים. אני מאמינה שרוב התארים באוניברסיטה עשויים להעניק יתרון כזה או אחר לבוגרי תחומים אחרים שלקחו אותם. הקרבה בין ראיית חשבון למשפטים מבחינת השימושים העתידיים בבסיסי הידע היא שגורמת לשילוב להיות אטרקטיבי- גם מי שלומד משפטים ובפועל לא יתעסק במשפט פלילי למד מגוון קורסים שיוחדו לעיסוק בפלילים ועדיין יש חשיבות ללמידה. לכן, אני חושבת שמי שטווח המקצועי הרחוק שלו חושב שיעסוק בתחומים שנושקים לראיית חשבון או יעבוד מול רואי חשבון, הידע יכול רק להטיב איתו ובוודאי שלא להזיק לו (וכל זה, בלי לדבר על העדיפות של בוגרי השילוב בקבלה למחלקות מיסים במשרדי עו"ד או היוקרה הכללית ששילוב זה נוהג להקרין).
 
אפשר להסכים שלא להסכים

בכל מקרה מי שיוצא ממסלול משולב כזה הוא באמת בעל יתרון על מי שעושה רק את אחד מהתארים, וזה גם בתחום ראיית החשבון. וגם במשרדי רו"ח - מי ששילב משפטים וחשבונאות לרוב ימצא את עצמו עוסק במסים, לפחות בהתמחות.
 

ninjastep

New member
כן

אבל גם אם אתה אוהב שמרביצים לך - עדיך לדעת את חוזק המכה לפני....
 

הייבי

New member
דיי ענו לך על הכל אז אני רק אוסיף טיפה

א. בת"א כדי להתקבל למסלולים המשולבים לא צריך לעמוד בסכם גבוה יותר, אלא רק בסכם של שני החוגים שאתה מעוניין בהם (אני יודעת שלא שאלת, אבל אני רואה שאתה מתעניין בשילובים) וכדי לשמור על השילוב צריך לעמוד בממוצע מעל 78, שזה ריאלי. ב. מזרח אסיה זה פשוט פופולרי- זה נובע מכל מיני תפיסות שהמזרח הוא מרכז העסקים הבא וכדאי להכיר את התרבות והמנטליות, בתכל'ס זה (כמו רוב החוגים היותר איזוטריים) פשוט אופנה. ומעבר, זה נחמד לשלב עם משפטים משהו בשביל הנשמה, למי שזה הקטע שלו. ג. ממה שאני יודעת יש בבר אילן עוד שילובים חוץ מדו-חוגי עם פילוסופיה. כמו רוב השילובים, הם פשוט לא מתואמים מה שיוצר התנגשויות במערכת, במבחנים וכאב ראש כללי (אבל זה ככה גם בת"א והעברית אז אין מה לבכות יותר מדי). ד. בקשר לעומס: אני משלבת עם כלכלה וזה עמוס אבל אפשרי ביותר. במהלך השנה, בהנחה שאתה מתייחס לכלכלה כחוג נוסף, משני למשפטים ולא משקיע בו כאילו מחר בבוקר אתה מחפש עבודה כבוגר כלכלה בחברת ייעוץ, אז בסה"כ במהלך השנה, יש להשקיע כמה שעות בשבוע בתרגילי הגשה, לפעמים יש איזה בוחן אמצע ובעיקר משתדלים להגיע לשיעורים. העומס האמיתי- לפי דעתי- מגיע במבחנים, כי כדי להצליח בכלכלה (אפילו הצלחה יחסית של שמירה על ממוצע 80 וקצת סביר +) צריך לשבת על התחת ולתרגל לקראת המבחנים מה שגוזל זמן. מה גם, שזה עוד 2-3 מבחנים בסמסטר לשלב לתוך הלוח מבחנים הצפוף ממילא. אפשר להוסיף את השילוב בשנה ב', אם אתה חושב שזה יקנה לך יותר חיים אבל כך בחשבון כמה דברים: (1) ברגע שמתרגלים לעומס מסויים לא תמיד קל להוסיף עליו. יותר קל מלכתחילה להתרגל לעומס (ככה לפחות אני רואה את הדברים). (2) זה יעכב לך את סיום התואר לפחות בסמסטר- אלא אם תעמיס על עצמך מאוד ותיקח סמסטר קיץ בשביל לסגור פינות. אני עשיתי את ההיפך- התחלתי בשנה א', הפחתתי את כמות הקורסים לסמסטר בכלכלה ומאריכה את התואר בסמסטר 1 (כי משפטים הוא גם ככה 3.5 אז מה איכפת לי לעשות את כלכלה 3.5 גם כן?) ככה יש לי זמן לנשום וקצת חיים וזמן להשקיע וכו'... יצא קצת ארוך, מקווה שזה עוזר במשהו
 
למעלה