עזרה בבחירת נושא

home22

New member
עזרה בבחירת נושא

שלום,
אשמח לעזרה. במסגרת שנה א' אני צריכה לכתוב מאמרי אקדמי ולשם כך לנסח טענה כלשהי מהתחום החברתי.
טענה שמחד מחדשת משהו ומאידך מסתמכת על מאמרים אקדמיים אחרים ומחקרים שכבר נעשו.
אני די אבודה כי יצירתיות ממני והלאה בשלב הזה.
אשמח לרעיונות.
תודההה
 
קצת רעיונות מהתחום שלי

(תזונה).
אומרים שארוחות משפחתיות, או לפחות עם עם בן משפחה אחד, מורידות את הסיכון להשמנת ילדים.
אומרים גם שחשיפה לטלוויזיה בשלוש השנים הראשונות לחיים מעלה את הסיכוי להשמנה בהמשך החיים.

נקודות חדשות שאפשר לחפש מאמרים לגביהן:
* האם מספר הנפשות בארוחה המשפחתית היא בקשר הפוך לסיכוי להשמנת ילדים.
* האם ישנו קשר ישר בין כמות שעות הטלויזיה ב-3 השנים הראשונות חיים לבין הסיכון להשמנה? האם התוכן הנצפה משפיע?
 

מקאיירה

New member
עזרה מתחום מדעי המדינה

מדוע זה, שככל שמתקדמים בסולם הדרגות של כל תחום ותחום (רפואה, משפטים, ספרות, פוליטיקה, ועוד) שיעור הנשים הולך וקטן? קטן למימדים כאלו קטנים בהן ייצוג הנשים בקבוצת האליטה של תחום מסויים הוא תמיד קטן מאוד ביחס לשיעורן באוכלוסיה. מכך נגזרות שתי מסקנות חברתיות:

1. נשים פחות טובות מגברים. ד"א אותה מגמה גם נצפית בארץ בקרב מזרחים וערבים. ז"א מעצם היותם נשים, או מזרחים, או ערבים, הם פחות טובים. משמע - תורת הגזע. ובתור יהודים אנחנו יודעים לאיפה זה מוביל.

2. האליטות בארץ מדירות מעצמן נשים, מזרחים וערבים. זה יכול להיות מודע לגמרי, חצי מודע או אפילו לא במודע כלל. אני לא טוען שכל הסגל האקדמי בפקולטה למשפטים למשל יושבים ביישיבת צוות ואומרים "המממ.. לא, היא אישה. לא נקבל אותה". אבל העובדות בשטח מדברות בזכות עצמן.

מסקנה מס' 1 מובילה לעבודה מרתקת על תורת הגזע, שתגיע גם לקריאת מיין-קאמפף (וכנראה גם למבטים קשים מאוד מהמרצה). ובעצם תעזור להסביר למה מדינת היהודים מתקתקת בצורה כ"כ צולעת בעוד שגרמניה היא הבירה של העולם. כמובן שברגע שמאמר אקדמי כזה יתפרסם הוא יכה גלים בכל העולם יהיה בלגאן גדול מאוד. יתעוררו דיונים בזכות חופש הביטוי האקדמי מול זכויות האדם, ובסופו של דבר כראה את (וגם אני, כי מישהו יאתר את כתובת האיי.פי שלי) נסולק לאלתר מהאוניברסיטה או לפחות יושמצו שמותנו (ובצדק תכלס כי תורת הגזע היא שטות גמורה).

מסקנה מס' 2 מובילה לחיים מרתקים פחות ומשעממים יותר, אבל גם נכונים יותר (הרבה דברים נכונים בחיים הם משעממים. כמו ברוקולי למשל, בניגוד לסיגריות ואלכוהול ואקסטזי וסקס לא מוגן), המסבירים את המציאות החברתית דרך אליטות. האליטות קובעות את המדיניות והסדר החברתי. שזה בסדר כשלעצמו, אך מפסיק להיות כך ברגע שהאליטות אינן יצוגיות כלל. ובנוגע ספציפית לנשים אנו סוף סוף מגיעים לשאלה - מדוע נשים לא מיוצגות באליטות?

טה דההה.
 
אלה שתי המסקנות היחידות? או גזענות או גזענות?

ככלל צריך להיות מאוד זהירים בניתוח ממצאים.
אני לא בטוח שהמרצה שלמקאיירה יתלהב יותר מדי מקפיצה למסקנות חפוזות.
ב"שליפה" אני יכול להציע שני הסברים אלטרנטיביים ולתופעה שהצעת עליה-

1. משרות מאוד בכירות לרוב דורשות המון הקרבה. בעיקר שעות עבודה ארוכות ובהלך סופי-שבוע. רוב הנשים, הן מסיבות חברתיות והן מסיבות ביולוגיות/אבולוציונית, לא מוכנות לרמת ההקרבה הזו. הן מנסות הרבה יותר מגברים לאזן בין הקריירה למשפחה ולכן מחד הן לא מגיעות למשרות מאוד בכירות אך מאידך זוכות לבלות זמן איכות רב יותר עם ילדיהן.

2. לסגור פערים חברתיים לוקח המון זמן. במשקפיים היסטוריים הנשים (יחד עם מזרחים וערבים) מצמצמות פערים במהירות. שאל את עצמך כמה חברות כנסת, רופאות או מדעניות היו בישראל לפני 50 שנה לעומת היום. הנשים מצמצמות פערים ובחלק מן התחומים כבר הקפו את הגברים (לדוגמא בשיעור בעלי השכלה אקדמית), אבל לצפות שזה יקרה תוך יום או יומיים זה מעט לא מציאותי.
 

מקאיירה

New member
כן. אלו שתי המסקנות היחידות

1. יש מספיק נשים שמשקיעות את אותו זמן ואותו מאמץ כמו עמיתיהם הגברים ועדיין מקופחות. עצם העובדה שמהאישה מצופה להקריב את זמן הקריירה שלה לעומת צרכי הבית - כדוגמת "סיבות חברתיות ביולוגיות אבולוציוניות" היא גזענית. עצם העובדה שאתה בתור מעסיק תצפה מאישה ש"תנסה לאזן יותר בין הקריירה למשפחה" ולכן תבחר להעסיק את המועמד הגברי, זה בדיוק הקיפוח המדובר.

2. בשנות ה-40-50 ישראל היתה מן הדמוקרטיות המובילות בעולם עם שיעור יצוג נשים גבוה ביותר בממשלה של - 10%. מדהים. העניין הוא ששאר העולם מאז עקף אותנו בהרבה ואנחנו נשארנו מאחור. ולא מדובר רק בממשלה אלא בכל תחומי העיסוק. ודאי שיש שיפור. אבל גם יש את הנתונים מהמציאות שמראים פער שכר של 20% בין נשים וגברים העובדים באותה משרה באותו היקף.
 
למעלה