למה שנת שירות. ^^
טוב, אני משוחדת. אבל בכל זאת, בקצרה, על הסיבות שהובילו אותי לדחות את הגיוס בשנה, להתגייס בגיל 19.5 כשכל החברים שלי כבר משופשפים בצבא, ולהמשיך ללבוש חאקי, כמעט כל יום. קודם כל, זה העולם האמיתי. בלי חוכמות, בלי בועה. המקומות שנשלחים אליהם ש"שים הם, בלשון המעטה, לא רמת אביב, רמת השרון וסביון. אלה מקומות עם אנשים שלא תמיד כל כך מצליח להם, עם ילדים שהרבה פעמים ממש לא מצליח להם, עם עוני, פשע, ובערות. ואלה המקומות שהכי פוקחים לך את העיניים והכי גורמים לך לראות את המציאות, וגם המקומות שהכי זקוקים לך ומשוועים לך. כי כשילדים בני 10 יושבים ברחוב ומעשנים נרגילה, זה לא נורמלי. כשהורים קונים לילדים שלהם את הסיגריות, זה לא נורמלי. כשלילדה בכיתה ה' אין שולחן לעשות עליו שיעורים, זה לא נורמלי, ואלה האנשים שאנחנו עובדים איתם, לפחות בשנת שירות שלי. דבר שני, זה מבגר ומפתח. יותר מהכל, שנת שירות נותנת לש"ש. אתה יכול לדבר על ההשפעה לטווח ארוך על המקום שבו אתה נמצא. האמת היא שאתה לא הולך לשנות עולם. שהאנשים האלו חיו כמו שהם חיים כבר שנים רבות וימשיכו לחיות ככה כנראה בעתיד, איתך או בלעדייך. אתה במקום מסויים שנה, שנה אחת בלבד. אבל עבורך, ואת זה אני אומרת מנסיון, זאת חוויה בלתי נשכחת. רק לגור בבית אחד עם עוד חמישה אנשים בגילך ולהתחבט בסוגיות כמו תור מי לעשות אקונומיקה בשירותים, זה משהו שלא כולם עוברים. תוסיף לזה את כל שאר חובות הבית [נקיון, בישול, קניות וכו'] את הצרכים החברתיים [ערבי קומונה, יציאות, עבודה משותפת והווי] את המשפחה שלך בבית [יציאות הביתה, חברים בצבא, עייפות והמוווון נסיעות] והכי חשוב, את התפקיד [במקרה שלי; הדרכה, הדרכה, הדרכה, בית ספר, התנדבות, והדרכה] ותקבל לו"ז עמוס, צפוף ומאתגר. חוויה מבגרת שנותנת לך המון המון כלים שלא חשבת שתקבל. יכולת להתמודד עם מצבים מלחיצים ומסובכים, לעמוד מול אנשים, לחוות את החיים האמיתיים. זה הבדל שניכר. זאת גם הפוגה בין בית הספר לצבא, והיא מתקבלת בעין יפה מאד בהרבה תפקידים צבאיים. וגם, אני יודעת שכשאני אצטרך לגור לבד ולדאוג לעצמי, אני אהיה מסוגלת לעמוד בזה בצורה מעולה. אם כבר כלים, שנת שירות זאת ההזדמנות האולטימטיבית להשתמש בכל הכלים שקיבלת במהלך השנים שלך בצופים, לתרגם אותם לעשיה חיובית למען מישהו אחר. נכון, יכולות להיות עוד הזדמנויות במהלך החיים להתנדב. אבל איפה תוכל לעצור הכל לשנה, ולעסוק אך ורק בזה? בצבא? אף פעם לא. אחרי הצבא? ומה עם הטיול לחו"ל, העבודה, הלימודים? שנת שירות [ולא רק בצופים] נותנת לך פלטפורמה להציב את הנתינה במרכז, לרכז בה את כל הכוחות ולעשות הבדל משמעותי. לא משנה עולמות, אבל משמעותי. חפרתי, נכון, סליחה. אבל יש עוד מליון ואחת סיבות למה כן, ובאמת שזאת אחת ההחלטות הכי נכונות שלקחתי. באמת.
