עזרההההההה

ליזיגי

New member
עזרההההההה

אוקי אז ככה.... היי מה קורה כולם? חחחח מאיפה זה בא לי ... =]] לא משנה אני מדברת לעצמי, הקיצר, יש להנהגת איילון קורס מסכם ב-16 כןכן זה עוד מעט ! ואני חייבת להחליט אם לצאת או לא- אני מדריכה בקורס. העניין הוא שגם ככה הרצון שלי לצאת הוא לא חזק במיוחד, וביום ראשון שהיה השבוע אבא שלי נכנס לניתוח. להוציא מעין גידול כזה במעיים. חשבתי שזה לא ניתוח כלכך מסובך, כאילו אתם יודעים, ניתוח, יום בבית חולים וחזרה הבייתה. מסתבר שזה ניתוח בינוני כזה, ושבוע התאוששות בבית חולים.. הוא גם נראה חלש כזה אתמול שהלכתי לבקר אותו בבית חולים, ובכלל אני לא רגילה לראות את אבא שלי ככה... זה היה ממש ממש מוזר.. הוא הזכיר לי קצת את סבא שלי ז"ל, ועזבו, ההרגשה הייתה מאוד לא נעימה ומוזרה. והקטע הוא שכן, צריכים אותי בבית- אם זה להיות עם אבא שלי והמשפוחה כי הוא משתחרר נראה לי ביום ראשון הזה, או לעזור עם האחים הקטנים שלי... ואני באמת בהתלבטות אם לצאת או לא.... כי מצד אחד בא לי, כי יכול להיות ממש כיף, ותכלס מלא מלא מדריכים פרשו. אבל מצד שני ...... טוב נו אתם יודעים כבר ויש לי את האופציה לא לצאת להכנה אבל זה נראה לי סתם מטוטמם כי אני לא יכולה להגיע לקורס ולא לדעת מה להעביר כי זה לא מתאים לי, וגם זה בדיוק יום אחד ככה שזה לא בדיוק משנה ... אז מה אתם חושבים ?
 

YogevLevi

New member
אמממ

קרה לי משהו דומה....אומנם יותר קיצוני משלך אבל עדיין...... השנה ממש לפני הקורסים התנועתיים סבתא שלי נפטרה.....לא יודעתי מה לעשות עם עצמי ובסוף החלטתי כן לצאת. אם זה קצת לנקות את הראש....לשנות אווירה......לא יודע איך להסביר...... נראה לי שאם תצאי זה יכול לעשות לך רק טוב.....לשנות קצת אווירה ולראות אנשים אחרים(ומי יודע, אולי תמצאי מישהו שדומה לי
) אם את מרגישה שבאמת צריכים אותך בבית אז תישארי......תבלי זמן איכול עם אבא..... בכל זאת, דברי עם המשפחה ותראי מה הם אומרים בקשר לזה. אחרי הכל אני בטוח שהם מכירים אותך יותר טוב מאיתנו.... לא נראה לי שעזרתי >_<" ניסיתי לפחות
 

cohen shir

New member
כנסי. ../images/Emo140.gif

אז ככה, דבר ראשון ויותר חשוב מהכל- המון המון המון בריאות לאבא שלך!!! אני מבינה אותך כ"כ בנושא הזה, אבא שלי הוא הבנאדם הכי פעיל בעולם בכל תחום ואני משתגעת שאני רק רואה אותו מצונן עם כאב ראש.... אז אני ממש לא רוצה לחשוב מה היה עובר עליי במצבך. אני יודעת שמה שאני הולכת לכתוב כאן זה שונה מהקורס אבל זה מזכיר ודומה... הדרכתי בסי"ס בהנהגה שלי.... זה הדבר הכי טוב שעשיתי השנה! פשוט החמישה ימים הכי טובים שהיו לי בצופים השנה! [כמובן ביחד עם הפסטילון שאין כמותו בעולם!] ממש רציתי לצאת להדריך בקורס השנה כי אחריי הסי"ס ידעתי שאני לא מוותרת על חוויה כזאת שוב... מסיבות שלא נפתח עכשיו לא יכולתי להגיע למיונים באותו היום ולא היו מיונים במועד אחר ככה שלא יצאתי לקורס. כ"כ התבאסתי ואכלתי את עצמי על זה שידעתי שיכולתי לעבור חוויה כזאת גדולה ומעצימה שוב וויתרתי עליה. ועוד המרכז הנהגה המעודד שלי בא אליי ביום צופה של השבט שהיה שבוע אחריי המיונים ואמר לי שחבל שלא באתי כי הוא היה מקבל אותי מיד.... את מוזמנת לדבר עם אנשים שהדריכו אצלנו בהנהגה... יש אחת בפורום למרות שהיא לא כ"כ פעילה פה לאחרונה.... אבל אחריי כל הסיפורים והעצות והכל, אף אחד לא יכול להחליט בשבילך, זה נושא מאוד רגיש, את צריכה פשוט לחשוב עם עצמך, לדבר עם המשפחה, ולהחליט.
בהצלחה!!!!
ואם את צריכה להתייעץ או משהו, אני תמיד פה בשבילך!
 
למעלה