עזיבת חברה וקניית האופציות
- פותח הנושא שחר בן סימון
- פורסם בתאריך
במילים אחרות - אתה מפרשן בצורה אופטימית משהו שלא אמרו לך
 
זה שמייסד אומר שהוא רוצה להגיע למיילסטון מסויים - זה לא אומר שהחברה תגיע לשם, וזה לא אומר שהמיילסטון יוביל להנפקה וגם לא למכירה.
 
אל תצפה ממייסדים לאובייקטיביות או לחשיפת מידע שלילי על מצב החברה - התפקיד שלהם הוא, בין השאר, לטעת מוטיבציה בעובדים ולעזור בשימור עובדים. זה לא שכיח שהם יאמרו לך שהמצב לא טוב או שהחברה לא עומדת להצליח (הם גם נוטים להיות אופטימיים במיוחד - תכונה שבלעדיה מאוד קשה לשרוד בתור יזם)
 
זה שמייסד אומר שהוא רוצה להגיע למיילסטון מסויים - זה לא אומר שהחברה תגיע לשם, וזה לא אומר שהמיילסטון יוביל להנפקה וגם לא למכירה.
 
אל תצפה ממייסדים לאובייקטיביות או לחשיפת מידע שלילי על מצב החברה - התפקיד שלהם הוא, בין השאר, לטעת מוטיבציה בעובדים ולעזור בשימור עובדים. זה לא שכיח שהם יאמרו לך שהמצב לא טוב או שהחברה לא עומדת להצליח (הם גם נוטים להיות אופטימיים במיוחד - תכונה שבלעדיה מאוד קשה לשרוד בתור יזם)
התקדמנו. לגבי הטענה הגורפת שלך - מדובר בחוכמת בדיעבד
 
בחברה שהונפקה או נרכשה קל לאמר "היה אפשר לדעת את זה מראש".
 
אבל לדעת את זה מראש באופן גורף - זה לא בהכרח קל.
 
לגבי אחוזי הדילול, כשכותבים לך שחברה גייסה לפי שווי של "מאות מיליונים" - זה יכול להיות גם שווי של 200 מיליון, ובפועל - גם לפי שווי נמוך מזה - בכל כתבה שאין בה סכומי כסף, מדובר לעיתים במכירת סיפורים לא מבוססים.
 
לגבי סירוב לרכישה בשווי X - גם זה לא מידע מבוסס בהכרח - יש הרבה נטיה למתוח משהו כמו "דיברנו עם חברה X" ל-"סרבנו להצעת רכישה במאות מיליונים".
 
אנשים משקרים, עיתונאים מורחים את השקרים עוד יותר ו/או מוציאים דברים מהקשרם, וגם כשמתקרבת עסקה, אתה תגלה נתונים שגויים בעיתונות. דוגמא מהיום - חברה ארגוס "נמצאת לפני מכירה ב-500 מיליון דולר" ולאחר מכן "במגעים מתקדמים למכירה לפי שווי של 450 מיליון דולר" וכעבור עוד כמה שעות ובעיתון אחר ""במגעים למכירה לפי שווי של 400 מיליון". בהינף כמה שעות הסכומים זז ב-20%, וייתכן שאם בכלל תהיה עסקת מכירה היא תהיה בסכום נמוך יותר, או בשיטת השלבים של "מחיר X, ועוד סכום Y מותנה ביצועים", ולפעמים יכניסו לך את סכומי ה-retention בשווי המכירה, או לחליפין סכום של כיסוי חובות של החברה הנרכשת נכלל במסגרת הסכום שמפרסמים בעיתונות.
 
עוד נקודה - מי אמר לך שהחברה של הכותב המקורי ש"נמצאת לפני הנפקה" בפועל תגייס רק עוד פעם אחת? הסטטיסטיקה של שנת 2000 הרי כבר לא רלוונטית, ובשנים האחרונות אין מספיק חברות הייטק ישראליות מונפקות בשביל לייצר סטטיסטיקה בעל משמעות (בפרט שמרבית ההנפקות מגיעות מתחום מדעי החיים, על פי שוויים די נמוכים, וחלק ניכר מהחברות הללו נסחרות לפי שווי נמוך משווין בהנפקה)
 
בחברה שהונפקה או נרכשה קל לאמר "היה אפשר לדעת את זה מראש".
 
אבל לדעת את זה מראש באופן גורף - זה לא בהכרח קל.
 
לגבי אחוזי הדילול, כשכותבים לך שחברה גייסה לפי שווי של "מאות מיליונים" - זה יכול להיות גם שווי של 200 מיליון, ובפועל - גם לפי שווי נמוך מזה - בכל כתבה שאין בה סכומי כסף, מדובר לעיתים במכירת סיפורים לא מבוססים.
 
לגבי סירוב לרכישה בשווי X - גם זה לא מידע מבוסס בהכרח - יש הרבה נטיה למתוח משהו כמו "דיברנו עם חברה X" ל-"סרבנו להצעת רכישה במאות מיליונים".
 
אנשים משקרים, עיתונאים מורחים את השקרים עוד יותר ו/או מוציאים דברים מהקשרם, וגם כשמתקרבת עסקה, אתה תגלה נתונים שגויים בעיתונות. דוגמא מהיום - חברה ארגוס "נמצאת לפני מכירה ב-500 מיליון דולר" ולאחר מכן "במגעים מתקדמים למכירה לפי שווי של 450 מיליון דולר" וכעבור עוד כמה שעות ובעיתון אחר ""במגעים למכירה לפי שווי של 400 מיליון". בהינף כמה שעות הסכומים זז ב-20%, וייתכן שאם בכלל תהיה עסקת מכירה היא תהיה בסכום נמוך יותר, או בשיטת השלבים של "מחיר X, ועוד סכום Y מותנה ביצועים", ולפעמים יכניסו לך את סכומי ה-retention בשווי המכירה, או לחליפין סכום של כיסוי חובות של החברה הנרכשת נכלל במסגרת הסכום שמפרסמים בעיתונות.
 
עוד נקודה - מי אמר לך שהחברה של הכותב המקורי ש"נמצאת לפני הנפקה" בפועל תגייס רק עוד פעם אחת? הסטטיסטיקה של שנת 2000 הרי כבר לא רלוונטית, ובשנים האחרונות אין מספיק חברות הייטק ישראליות מונפקות בשביל לייצר סטטיסטיקה בעל משמעות (בפרט שמרבית ההנפקות מגיעות מתחום מדעי החיים, על פי שוויים די נמוכים, וחלק ניכר מהחברות הללו נסחרות לפי שווי נמוך משווין בהנפקה)
שחר בן סימון
New member
אבל בוא ונניח שיש עובד של ארגוס ויש לו
5000 אופציות של החברה במחיר של 10 דולר למניה.
היום המניה מוערכת ב100 דולר.
הרווח שלו הוא (100-10)*5000 שזה 450 אלף דולר.
אז נניח מקרה היפוטתי וההנפקה תהיה גרועה או המכירה תהיה גרועה והמחיר לא יהיה 100 דולר אלא 50 דולר.
עדיין יש פה רווח של 200 אלף דולר.
הנקודה שלי היא שלהפסיד ממש זה יהיה קשה מאוד. כי מחיר המניה צריך להתרסק ל5 דולר ומטה
 
5000 אופציות של החברה במחיר של 10 דולר למניה.
היום המניה מוערכת ב100 דולר.
הרווח שלו הוא (100-10)*5000 שזה 450 אלף דולר.
אז נניח מקרה היפוטתי וההנפקה תהיה גרועה או המכירה תהיה גרועה והמחיר לא יהיה 100 דולר אלא 50 דולר.
עדיין יש פה רווח של 200 אלף דולר.
הנקודה שלי היא שלהפסיד ממש זה יהיה קשה מאוד. כי מחיר המניה צריך להתרסק ל5 דולר ומטה
 
בהנפקה מנפיקים מניות חדשות
הרי זאת משמעות המילה - הוצאת מניות חדשות. ובדרך כלל בהנפקות מוכרים הרבה מניות חדשות, יש דילול משמעותי. יש סיבה למה בעיקר העובדים הראשוניים הם אלה שמרוויחים מהנפקות, לא אלו שהגיעו סבב או שניים לפני (אלא אם ההנפקה הייתה אחרי סבב או שניים בסך הכל, שזה די נדיר, אבל קרה למשל בגוגל אם אני זוכר נכון).
כך שאם יש לך 5000 אופציות מתוך 5 מליון, ביום הIPO אתה עלול למצוא את עצמך עם 5000 אופציות מוך 20 מליון. נכון, עדיין תרוויח יפה. אבל קח את זה בחשבון.
הרי זאת משמעות המילה - הוצאת מניות חדשות. ובדרך כלל בהנפקות מוכרים הרבה מניות חדשות, יש דילול משמעותי. יש סיבה למה בעיקר העובדים הראשוניים הם אלה שמרוויחים מהנפקות, לא אלו שהגיעו סבב או שניים לפני (אלא אם ההנפקה הייתה אחרי סבב או שניים בסך הכל, שזה די נדיר, אבל קרה למשל בגוגל אם אני זוכר נכון).
כך שאם יש לך 5000 אופציות מתוך 5 מליון, ביום הIPO אתה עלול למצוא את עצמך עם 5000 אופציות מוך 20 מליון. נכון, עדיין תרוויח יפה. אבל קח את זה בחשבון.
אני מוכן להעמיד את הדברים שלי למבחן
אני יכול לתת פה 2-3 שמות של חברות ולהתערב איתך או עם כל אחד אחר שהחברה עומדת בפני אקזיט רווחי (הנפקה או מכירה, אני באמת לא מתכון לנחש איזה מהם). ככה זה לא יהיה בדיעבד.
מי שיתערב נגדי כנראה לא חכם כי הסיכויים נגדו. האמת שרוב רשימות "10-15-50 הסטארטאפים המבטיחים של שנת..." עומדים בתקן הזה. ברור שלא כולם יצליחו אבל מעל 50% הצלחה ולדעתי יותר קרוב ל60 וזה די והותר בשביל לקחת את הסיכון.
אין לי כוח לחפש אבל יש איפשהו מעקב אחרי הרשימות האלה ומה עלה בגורלן של החברות שם ולדעתי הסטטיסטיקות הן בהחלט לטובה.
למשל רשימה מ2011:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000693989
אאוטבריין - עדיין סטארטאפ מבטיח. הכנסות של מאות מליונים
קונדואיט - מוזר מדי בשביל להגדיר...
אנוביט - אקזיט מוצלח (נמכרה לאפל)
אנדרומדה - אקזיט מוצלח (הנפקה)
אינוביד - עדיין סטארטאפ מבטיח
מטומי אקזיט מוצלח (הנפקה)
אינארקטיב - אקזיט מוצלח (מכירה של בערך פי 5 מההשקעה)
אנגיוסלייד - לא ברור
ג'ינג'ר - לא ברור
אני יכול לתת פה 2-3 שמות של חברות ולהתערב איתך או עם כל אחד אחר שהחברה עומדת בפני אקזיט רווחי (הנפקה או מכירה, אני באמת לא מתכון לנחש איזה מהם). ככה זה לא יהיה בדיעבד.
מי שיתערב נגדי כנראה לא חכם כי הסיכויים נגדו. האמת שרוב רשימות "10-15-50 הסטארטאפים המבטיחים של שנת..." עומדים בתקן הזה. ברור שלא כולם יצליחו אבל מעל 50% הצלחה ולדעתי יותר קרוב ל60 וזה די והותר בשביל לקחת את הסיכון.
אין לי כוח לחפש אבל יש איפשהו מעקב אחרי הרשימות האלה ומה עלה בגורלן של החברות שם ולדעתי הסטטיסטיקות הן בהחלט לטובה.
למשל רשימה מ2011:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000693989
אאוטבריין - עדיין סטארטאפ מבטיח. הכנסות של מאות מליונים
קונדואיט - מוזר מדי בשביל להגדיר...
אנוביט - אקזיט מוצלח (נמכרה לאפל)
אנדרומדה - אקזיט מוצלח (הנפקה)
אינוביד - עדיין סטארטאפ מבטיח
מטומי אקזיט מוצלח (הנפקה)
אינארקטיב - אקזיט מוצלח (מכירה של בערך פי 5 מההשקעה)
אנגיוסלייד - לא ברור
ג'ינג'ר - לא ברור
שים לב - לא אתה נתת את השמות - גלובס נתנו
 
מן הסתם קשה להתווכח עם אחוזי הדיוק שלהם - אבל הם עדיין עומדים על פחות מ-50%, למיטב ידיעתי.
 
וזה לא אומר כלום לגבי החברה של הכותב המקורי - שאין לך ולא לי מושג מה שמה, ולגבי סיכוייה להנפיק או להימכר באופן רווחי
 
ולבסוף, כלל לא ברור שעובד חדש שיצטרף לחברה אחרי שהיא כבר מופיע ברשימה יראה מזה סכום כסף משמעותי.
 
נ.ב. שים לב שאלו רשימות של 10 חברות. ברשימות של 50 חברות, אחוזי ההצלחה נמוכים משמעותית.
 
מן הסתם קשה להתווכח עם אחוזי הדיוק שלהם - אבל הם עדיין עומדים על פחות מ-50%, למיטב ידיעתי.
 
וזה לא אומר כלום לגבי החברה של הכותב המקורי - שאין לך ולא לי מושג מה שמה, ולגבי סיכוייה להנפיק או להימכר באופן רווחי
 
ולבסוף, כלל לא ברור שעובד חדש שיצטרף לחברה אחרי שהיא כבר מופיע ברשימה יראה מזה סכום כסף משמעותי.
 
נ.ב. שים לב שאלו רשימות של 10 חברות. ברשימות של 50 חברות, אחוזי ההצלחה נמוכים משמעותית.
לא הבנתי
אתה טוען שהכתב של גלובס שניזון מאיזה מסמך שדחפו לו מחברת יח"צנות יודע יותר טוב מעובד שנמצא בחברה כמה שנים ומכיר את הדומיין ואת התעשיה?
וגם אם כן, אז העובד יכול לבדוק מה אומרים בתקשורת על החברה שהוא עובד בה ולתת לזה שיקול.
אני מאמין שאדם בעל שכל בסיסי מסוגל לזהות חברה שנמצאת בסיכוי גבוה (מעל 50%) לאקזיט רווחי. זה משהו שלא קשה לזהות. החכמה זה לזהות בשלב המוקדם (משהו שלא נראה לי אפשרי), שם כנראה סתם שיחק לו המזל להצטרף למקום הנכון. אבל כשהחברה קרובה להנפקה או מכירה זה לא משהו שקשה לזהות: תראה משרדים גדולים, כסף, הרבה עובדים מסביב, לקוחות, הכנסות, ונכון יש סיכוי שהכל יקרוס אבל כאמור הסיכוי גדול יותר להצליח או לפחות סביב ה50-50.
אתה טוען שהכתב של גלובס שניזון מאיזה מסמך שדחפו לו מחברת יח"צנות יודע יותר טוב מעובד שנמצא בחברה כמה שנים ומכיר את הדומיין ואת התעשיה?
וגם אם כן, אז העובד יכול לבדוק מה אומרים בתקשורת על החברה שהוא עובד בה ולתת לזה שיקול.
אני מאמין שאדם בעל שכל בסיסי מסוגל לזהות חברה שנמצאת בסיכוי גבוה (מעל 50%) לאקזיט רווחי. זה משהו שלא קשה לזהות. החכמה זה לזהות בשלב המוקדם (משהו שלא נראה לי אפשרי), שם כנראה סתם שיחק לו המזל להצטרף למקום הנכון. אבל כשהחברה קרובה להנפקה או מכירה זה לא משהו שקשה לזהות: תראה משרדים גדולים, כסף, הרבה עובדים מסביב, לקוחות, הכנסות, ונכון יש סיכוי שהכל יקרוס אבל כאמור הסיכוי גדול יותר להצליח או לפחות סביב ה50-50.
שחר בן סימון
New member
user32 התיאור שלך די דומה למצב של החברה הנוכחית
ולאחרונה נתקלתי בחברה שמגייסת שהיא מזכירה לי את החברה הנוכחית.
קונספט דומה של חברה, רווחים כבר בשלב הראשוני. וחזון לגדילה גלובאלית.
 
האם היא תצליח ב100%?
לא יודע. אבל זה מריח טוב.
 
האם להמשיך להשאר בחברה הנוכחית מתוך פחד מדילול?
האם אפשר לעשות ספילט ולא להכפיל לי את הכמות בחזרה?
אלו השאלות שיש לי לשאול.
ולאחרונה נתקלתי בחברה שמגייסת שהיא מזכירה לי את החברה הנוכחית.
קונספט דומה של חברה, רווחים כבר בשלב הראשוני. וחזון לגדילה גלובאלית.
 
האם היא תצליח ב100%?
לא יודע. אבל זה מריח טוב.
 
האם להמשיך להשאר בחברה הנוכחית מתוך פחד מדילול?
האם אפשר לעשות ספילט ולא להכפיל לי את הכמות בחזרה?
אלו השאלות שיש לי לשאול.
תשובות
להמשיך או לא זה רק אתה יכול להחליט.
לגבי השאלה השניה: עזוב את זה שלא הבנתי למה בדיוק התכוונת אבל בעקרון לעובדים הרגילים יש כמעט אפס השפעה על תנאי האופציות. לוקחים מה שנותנים ומקווים לטוב.
העולם הזה מלא בסיכונים. בסוף צריך לעצום עיניים, לקפוץ ולקוות לטוב. העיקר לא להתחרט אחר כך ולא לבכות על "מה היה אילו".
להמשיך או לא זה רק אתה יכול להחליט.
לגבי השאלה השניה: עזוב את זה שלא הבנתי למה בדיוק התכוונת אבל בעקרון לעובדים הרגילים יש כמעט אפס השפעה על תנאי האופציות. לוקחים מה שנותנים ומקווים לטוב.
העולם הזה מלא בסיכונים. בסוף צריך לעצום עיניים, לקפוץ ולקוות לטוב. העיקר לא להתחרט אחר כך ולא לבכות על "מה היה אילו".
שחר בן סימון
New member
כן, לפעמים צריך לא להתבחבש יותר מדי.
שוב, אתה זורק אחוזים בלי בסיס
 
אין קשר בין השכל של אנשים לידיעת הסיכוי ל-exit, משום שהעובד, על פי רוב, לא חשוף לנתונים מהותיים (לא דוחו"ת מכירות, לא כמה כסף יש בקופה, לא נתונים על הרווחיות הגולמית של החברה ולא על קצב שריפת המזומנים שלה, לא משאים ומתנים שמנהלים עם חברות אחרות וכן הלאה).
 
אם אתה רוצה להמשיך לטעון למספרים ספציפיים, רצוי להביא נתונים מייצגים - אני לא בטוח שיש מקור טוב לנתונים כאלו לגבי השוק הישראלי
 
בכל מקרה, הדבר הזה חורג מאוד ממטרתו של השואל המקורי - שלא מתעניין בסיכויי ההצלחה, אלא בסיכויים להפסיד כסף אם תהיה הנפקה.
 
אין קשר בין השכל של אנשים לידיעת הסיכוי ל-exit, משום שהעובד, על פי רוב, לא חשוף לנתונים מהותיים (לא דוחו"ת מכירות, לא כמה כסף יש בקופה, לא נתונים על הרווחיות הגולמית של החברה ולא על קצב שריפת המזומנים שלה, לא משאים ומתנים שמנהלים עם חברות אחרות וכן הלאה).
 
אם אתה רוצה להמשיך לטעון למספרים ספציפיים, רצוי להביא נתונים מייצגים - אני לא בטוח שיש מקור טוב לנתונים כאלו לגבי השוק הישראלי
 
בכל מקרה, הדבר הזה חורג מאוד ממטרתו של השואל המקורי - שלא מתעניין בסיכויי ההצלחה, אלא בסיכויים להפסיד כסף אם תהיה הנפקה.
בעידן גוגל כבר אי אפשר לבלף
קודם כל, הבאתי מדגם אקראי מספרי ופירטתי לגבי כל אחד. אני לא מתכוון לנתח את כל הרשימות של כל העיתונים מכל השנים. אם אתה רוצה להפריך אתה מוזמן להביא דוגמא נגדית.
דבר שני, סטטיטיקות רשמיות בהחלט מפורסמות וכל מי שבתעשיה מכיר אותם.
למשל:
https://techcrunch.com/2017/05/17/heres-how-likely-your-startup-is-to-get-acquired-at-any-stage/
המחקר הזה מראה שאחרי סיבוב השקעה 4 הסיכוי להצלחה עומד על 30%
https://blog.dealroom.co/wp-content/uploads/2016/12/Probability-2.pdf
המחקר הזה אומר שאחרי סיבוב C הסיכוי לכשלון הוא 25%:
https://medium.com/@DunRobinVenture...lationship-across-funding-rounds-5c951f21236b
על כל פנים, ניבוי הצלחה לפי סבבי גיוס זה פשוט הדרך הכי קלה. אני בטוח שיש גם מחקרים שיראו קשר סטטיסטי בין: גובה גיוס, מספר עובדים, הכנסות, רווחיות/אי רווחיות, אפילו סוגי וזהות המשקיעים. אלה גרפים שחברות הייעוץ והקרנות למינהן מאוד אוהבים.
הקושי הוא לנבא הצלחה של חברה שרק התחילה לפתח. ברגע שהחברה פעילה ומבוססת, זה כמו כל עסק אחר. אפשר לבחון אותה בכלים די סטנדרטיים ולתת הערכה מושכלת.
להגיד שחברה וותיקה זה כמו רולטה זה להתעלם מהמציאות.
אנא ממך, אני מעלה פה רפרנסים, מחקרים ועומל על הוצאת נתונים. אם אתה מתכוון לסתור את דעתי, אשמח אם תביא מחקר שמראה על סיכוי חברות בוגרות. אגב, לא אני המצאתי את המתודולוגיה הזו. "הערכת שווי" זה ענף שלם בכלכלה, זה תקף לכל עסק לא רק לסטארטאפים. לא אומר שמתכנת יכול לעשות הערכת שווי מלאה אבל בהחלט יכול להסתכל ימינה שמאלה ולהעריך לאן הדברים הולכים מה גם שיש לו יתרון גדול של מידע פנים (וזה אפילו באופן חוקי).
קודם כל, הבאתי מדגם אקראי מספרי ופירטתי לגבי כל אחד. אני לא מתכוון לנתח את כל הרשימות של כל העיתונים מכל השנים. אם אתה רוצה להפריך אתה מוזמן להביא דוגמא נגדית.
דבר שני, סטטיטיקות רשמיות בהחלט מפורסמות וכל מי שבתעשיה מכיר אותם.
למשל:
https://techcrunch.com/2017/05/17/heres-how-likely-your-startup-is-to-get-acquired-at-any-stage/
המחקר הזה מראה שאחרי סיבוב השקעה 4 הסיכוי להצלחה עומד על 30%
https://blog.dealroom.co/wp-content/uploads/2016/12/Probability-2.pdf
המחקר הזה אומר שאחרי סיבוב C הסיכוי לכשלון הוא 25%:
https://medium.com/@DunRobinVenture...lationship-across-funding-rounds-5c951f21236b
על כל פנים, ניבוי הצלחה לפי סבבי גיוס זה פשוט הדרך הכי קלה. אני בטוח שיש גם מחקרים שיראו קשר סטטיסטי בין: גובה גיוס, מספר עובדים, הכנסות, רווחיות/אי רווחיות, אפילו סוגי וזהות המשקיעים. אלה גרפים שחברות הייעוץ והקרנות למינהן מאוד אוהבים.
הקושי הוא לנבא הצלחה של חברה שרק התחילה לפתח. ברגע שהחברה פעילה ומבוססת, זה כמו כל עסק אחר. אפשר לבחון אותה בכלים די סטנדרטיים ולתת הערכה מושכלת.
להגיד שחברה וותיקה זה כמו רולטה זה להתעלם מהמציאות.
אנא ממך, אני מעלה פה רפרנסים, מחקרים ועומל על הוצאת נתונים. אם אתה מתכוון לסתור את דעתי, אשמח אם תביא מחקר שמראה על סיכוי חברות בוגרות. אגב, לא אני המצאתי את המתודולוגיה הזו. "הערכת שווי" זה ענף שלם בכלכלה, זה תקף לכל עסק לא רק לסטארטאפים. לא אומר שמתכנת יכול לעשות הערכת שווי מלאה אבל בהחלט יכול להסתכל ימינה שמאלה ולהעריך לאן הדברים הולכים מה גם שיש לו יתרון גדול של מידע פנים (וזה אפילו באופן חוקי).
הנתונים שהבאת מראים 22-29% סיכוי (לא ברור באיזה שוק)
 
אם החברה גייסה 4 סבבים (לא כולל גיוס סיד) סיכוייה להגיע ל-exit הם 29%. אחרי שלושה סבבי גיוס - הסיכויים הם 22%. שהכותב המקורי יכתוב כמה סבבי גיוס (לאחר הסיד) גייסה החברה שבה הוא עובד (אולי היא גייסה רק שני סבבים? ואז הסיכויים יורדים ל-18%.
 
(בנוסף, לא ברור על איזה שוק הדו"ח של dealroom מדבר - והאם סיכויי ההצלחה בישראל, בארצות הברית או באירופה הם דומים, או שונים משמעותית.)
 
בכל אופן, הנתונים הללו נמוכים מה-50% שטענת אליו, ובכל מקרה לא מדובר פה על גובה ה-exit - אלא רק על קיומו. ניסיתי לחפש (ללא הצלחה בינתיים) את הדו"ח המלא ש-IVC הוציאו לפני מספר שנים שמסכם 15 שנות סטארטאפ בארץ (1999-2014) - כדי לחפש נתונים מקבילים על שוק הסטארטאפים הישראלי (שהוא מה שמעניין את השואל המקורי).
 
בשום מקום לא כתבתי שחברה ותיקה זה כמו רולטה - כל מה שביקשתי הוא לא להפריז באופטימיות ללא נתונים משמעותיים (כמו הנתון לגבי סיכויי ההצלחה בדו"ח השני שהבאת - שהכי רלונטיים למקרה המדובר, למיטב הבנתי).
 
נ.ב. נתונים אנקדוטליים הם חסרי משמעות - אתה מוזמן לקרוא את המחקרים של כהנמן וטברסקי בנושא כדי לראות מדוע זה כך (זה מגיע מהטיות שונות, אחת מהן היא זכירות ההצלחות והנטיה לראות בהן את חזות הכל, לעומת עמימות הכשלונות וההתעלמות מהן כשמשתמשים בנתונים אנקדוטליים)
 
אם החברה גייסה 4 סבבים (לא כולל גיוס סיד) סיכוייה להגיע ל-exit הם 29%. אחרי שלושה סבבי גיוס - הסיכויים הם 22%. שהכותב המקורי יכתוב כמה סבבי גיוס (לאחר הסיד) גייסה החברה שבה הוא עובד (אולי היא גייסה רק שני סבבים? ואז הסיכויים יורדים ל-18%.
 
(בנוסף, לא ברור על איזה שוק הדו"ח של dealroom מדבר - והאם סיכויי ההצלחה בישראל, בארצות הברית או באירופה הם דומים, או שונים משמעותית.)
 
בכל אופן, הנתונים הללו נמוכים מה-50% שטענת אליו, ובכל מקרה לא מדובר פה על גובה ה-exit - אלא רק על קיומו. ניסיתי לחפש (ללא הצלחה בינתיים) את הדו"ח המלא ש-IVC הוציאו לפני מספר שנים שמסכם 15 שנות סטארטאפ בארץ (1999-2014) - כדי לחפש נתונים מקבילים על שוק הסטארטאפים הישראלי (שהוא מה שמעניין את השואל המקורי).
 
בשום מקום לא כתבתי שחברה ותיקה זה כמו רולטה - כל מה שביקשתי הוא לא להפריז באופטימיות ללא נתונים משמעותיים (כמו הנתון לגבי סיכויי ההצלחה בדו"ח השני שהבאת - שהכי רלונטיים למקרה המדובר, למיטב הבנתי).
 
נ.ב. נתונים אנקדוטליים הם חסרי משמעות - אתה מוזמן לקרוא את המחקרים של כהנמן וטברסקי בנושא כדי לראות מדוע זה כך (זה מגיע מהטיות שונות, אחת מהן היא זכירות ההצלחות והנטיה לראות בהן את חזות הכל, לעומת עמימות הכשלונות וההתעלמות מהן כשמשתמשים בנתונים אנקדוטליים)
כן, אבל זה רק נתון אחד
עובד שנמצא כמה שנים בתוך חברה חשוף להרבה יותר נתונים מאשר רק סבבי גיוס שמתפרסמים בעיתון. אין לי מושג איפה הוא עובד ומה הסיכוי של המקום שלו אבל אם המקום מצליח ומשגשג מבחינה עסקית (וזה דבר שעובד מן השורה בהחלט מודע אליו) אז אפשר להניח שסיכויי ההצלחה טובים.
אני יכול להביא עוד הרבה רעיונות למודלים אבל הם כל כך בנאלים שזה יהיה טפשי. מה ההסתברות להנפקה של חברה שכבר הגישה תשקיף? מה סיכוי ההנפקה של חברה שכבר שכרה חתמים או חברות ייעוץ לליווי הנפקה? או שכרה CFO מהסוג שמתמחה בהנפקות (בדרך כלל צעד ראשון כשמתחילים להתכונן לIPO)? נכון, יש חברות שביטלו אבל יש המון סימנים שאפשר לזהות אפילו בדברים פשוטים כמו רווחיות שזה דבר שהרבה פעמים משתפים את העובדים בו.
מה שאני אומר זה שהערכת אקזיט זה לא חור שחור או מזל. בשלב הראשוני של מצגת ורעיון בלבד זה אולי כך אבל כשמתקרבים לסוף אפשר כבר להעריך בכלים סטנדרטיים ולא צריך וודו בשביל זה ואם הבחור מזהה שזה מתקרב אז יתכן מאוד שהסיכויים לטובתו.
עובד שנמצא כמה שנים בתוך חברה חשוף להרבה יותר נתונים מאשר רק סבבי גיוס שמתפרסמים בעיתון. אין לי מושג איפה הוא עובד ומה הסיכוי של המקום שלו אבל אם המקום מצליח ומשגשג מבחינה עסקית (וזה דבר שעובד מן השורה בהחלט מודע אליו) אז אפשר להניח שסיכויי ההצלחה טובים.
אני יכול להביא עוד הרבה רעיונות למודלים אבל הם כל כך בנאלים שזה יהיה טפשי. מה ההסתברות להנפקה של חברה שכבר הגישה תשקיף? מה סיכוי ההנפקה של חברה שכבר שכרה חתמים או חברות ייעוץ לליווי הנפקה? או שכרה CFO מהסוג שמתמחה בהנפקות (בדרך כלל צעד ראשון כשמתחילים להתכונן לIPO)? נכון, יש חברות שביטלו אבל יש המון סימנים שאפשר לזהות אפילו בדברים פשוטים כמו רווחיות שזה דבר שהרבה פעמים משתפים את העובדים בו.
מה שאני אומר זה שהערכת אקזיט זה לא חור שחור או מזל. בשלב הראשוני של מצגת ורעיון בלבד זה אולי כך אבל כשמתקרבים לסוף אפשר כבר להעריך בכלים סטנדרטיים ולא צריך וודו בשביל זה ואם הבחור מזהה שזה מתקרב אז יתכן מאוד שהסיכויים לטובתו.
נסכים שלא להסכים - לעובדים לרוב באמת שאין מושג לגבי סיכויים
 
ומצב החברה תמיד מוצג בצורה מאוד אופטימית על ידי ההנהלה
 
ורוב העובדים (במיוחד כאלו שזו הפעם הראשונה שלהם בחברת סטארטאפ) לא יודעים שום דבר לגבי כיצד מתנהלים אקסיטים והנפקות, וגם הם נוטים להיות אופטימיים יתר על המידה בשנים הראשונות
 
ומצב החברה תמיד מוצג בצורה מאוד אופטימית על ידי ההנהלה
 
ורוב העובדים (במיוחד כאלו שזו הפעם הראשונה שלהם בחברת סטארטאפ) לא יודעים שום דבר לגבי כיצד מתנהלים אקסיטים והנפקות, וגם הם נוטים להיות אופטימיים יתר על המידה בשנים הראשונות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.