עוצו עצה

שרוֹן

New member
עקרונית נכון,

גם בארץ יהיו מי שיראו בהחלפת חיתול בכוח עניין של חוסר ברירה. אני אגב גם חושבת שאסור להשאיר ילד עם חיתול עם קקי. זה פשוט ישרוף אח"כ, אבל אני אחפש אמצא דרך לעשות את זה בלי כוח. אכן יש הבדלים באיך אני רואה חינוך וכמה אני מחשיבה כבוד וחום מהסוג הפשוט ביותר. זה נורא מצחיק לראות את ההבדלים. יש כאן 3 גננות שויצריות נחמדות אך לא חמות, וגננת תורכיה שהיא לפעמים באובר דוס של התנחמדות (מיינה ליבלינג, מיינה שץ..), והרבה פעמים שאני מגיעה, עידו יושב לה בין הרגליים ומרגיש בבית. החלטתי לדבר איתן בעצמי ביום שני. אני אשב איתן כמה שצריך כדי להעביר באופן ברור ולא מעליב את מה שאני חושבת בעניין. יש כמה פתרונות אפשריים, אם הן מצליחות רגוע שיחליפו בעצמן, בחוץ אם צריך, ואם לא הולך, שיקראו לי, אני נמצאת במרחק שתי דקות מהגן.
 
אולי

אולי זה קשור בהבדלי תרבויות, ואולי לא. אני פוגשת את הבעיה שהצגת בישראל, בגנים ופעוטונים "נורמלים" לחלוטין, כך שאיני בטוחה שזה קשור דוקא בשפה והתרבות. מה שכן, זה בהחלט מסבך את התקשורת. במאמר מוסגר, אני יכולה לומר שקשיים בזמן פעולות טיפול וטיפוח, כמו החתלה למשל, מאוד אופייניים לילדים (ובוגרים) עם "רגישות יתר" או בעייה בויסות סנסורי, איך שרוצים לקרוא לזה. אני יודעת שזה לא ממש עוזר לך לדעת את זה עכשיו, אבל זה ממש כך. לפעמים עוזר להחליף בעמידה, או לא על שולחן ההחתלה כלל. קשה לי מכאן לעזור לך לנתח את הסיטואציה מבחינה סנסורית ולראות מה בדיוק מפריע ולמצוא חלופות, אך מנסיון, נסי את מה שהצעתי ולדעתי אחת החלופות תעשה את העבודה. לא הייתי בוחרת לבוא ולהחליף לו בעצמי באמצע היום, כי אני רואה בכמה נסיונות שפגשתי, שזה כנראה משדר משהו לא טוב כלפי הבטחון בצוות, והילד קולט את זה מצויין! מה שפעמים רבות גורם לקושי להחמיר.
 

צימעס

New member
../images/Emo62.gif רגע, יש פה משהו

אולי תאמרי, שרון, לגננות, שיש לעידו בעיה בויסות סנסורי, ושמרפאה בעיסוק המליצה לחתל באופן לא רגיל - בעמידה, תוך סיפור וכו' יתכן שלגננות יהיה קל יותר לקבל את בקשתך (המוגזמת, בעיניהן המחנכות), ברגע שהבקשה תסומן כ"טיפול מיוחד לילד שזקוק לו".
 

שרוֹן

New member
וואלה,

אם זה ישמע להם דעה מוסמכת, הם יקבלו את זה כחלק מטיפול ולא כפינוק. תודה על ההארה, שרון וצימעס
 

joojoo

New member
I would suspect...

... sexual abuse. No, really. The kid is afraid of a particular location in a particular circumstance... whereas he normally has no trouble with the same activity (changing diapers). This to me, points to trauma. Since it relates to genitalia... well, that would be a red flag for me. You might not be able to get it out of him - but I would strongly recommend finding a child psychologist and having them speak to him.​
 

לאה_מ

New member
לא בדיוק - שרון סיפרה שגם בבית הוא

מתנגד להחלפת חיתול, אלא שהיא מצליחה (בסובלנות וביצירתיות) למצוא פתרון. בגן, שהוא מלכתחילה לא אוהב במיוחד, ההתנגדות עזה יותר והצוות קשוב פחות.
 

שרוֹן

New member
תמיד קשה לו להחליף חיתול,

תמיד אנחנו עושים את זה. עם סיפור, עם ספר ביד שלו, עם "קודם נחליף חיתול ואחרכך נלך לאכול/נשב לשחק/נראה סרט", עם לשים שעון ולהחליט שבעוד 5 דקות מחליפים. מחליפים בשכיבה, בעמידה, באמצע דברים, בסוף ובהתחלה. מחממים מגבונים בידיים או על הרדיאטור. לפעמים גם כועסים ומסבירים שישרוף, שממהרים לצאת, שדי כבר. בקיצור עושים כמעט הכל. לא מחליפים בכוח. אני כן חושבת שכשמישהו מחליף חיתולים כמו שהן החליפו, זה יכול לגרום לילד להרתע ולהתנגד יותר להבא (זה גם מה שאני אסביר להן). השאלה אם במקרה כזה ההתנגדות תהיה כלפי אנשים או כלפי מקום. כנראה שגם וגם. רק מחוץ לגן הצלחתי להחליף לו. מה שכן העלתי פעם במוחי הקודח, שאחת הופתעה מהמילה, וקראה לאחרות לראות, והוא הרגיש שמשהו לא בסדר. כל יום כשאנחנו חוזרים מהלימודים והגן אנחנו מדברים על מה היה. אני כמעט תמיד שואלת על הגננות והילדים. הוא מספר מה היה. אם היה עימות, הוא יודע לומר עם מי. כאן הוא סיפר לי הכל. אני מניחה שאם עוד דבר חריג היה קורה, הייתי יודעת מזה. הוא בד"כ מספר כשמשהו מפריע לו.
 
למעלה