עוץ לי גוץ לי

gal1718

New member
עוץ לי גוץ לי

אחרי 5 שנים שלא כתבתי פה - אני שב הביתה :) קניתי לפני שנה את הספר של המחזה עוץ לי גוץ לי בתרגום של שלונסקי – המעשייה עם הנסיכה שטווה חוטי זהב. האמת שאני לא זוכר מה התוכן, פשוט קניתי את זה למטרת הנאה מהעברית של שלונסקי. אז ככה: לקראת סוף המערכה השנייה מעניק ה"אישון" (האיש הקטן והמרושע) לנסיכה הכלואה הזדמנות פז לזכות בחירותה באם תנחש את שמו (עוץ לי גוץ לי וסליחה אם הרסתי למישהו). פה השאלה: ההצעות נשענות על משחקי מילים, יצירתיות מבנית ושאר צירופים מוכרים ושמתגלגלים על הלשון. יש כמה שלא הבנתי, ולהלן כל ניחושיה הנואשים של הנסיכה הבוכייה: אבגד - ארבע האותיות הראשונות אתבש – ראשונה, אחרונה, שנייה ולפני אחרונה תשרק - ארבע האחרונות בסדר הפוך בגד כפת – האותיות הנדגשות בראש מילה או אחרי שווא נח זסשרץ - האותיות שהגייתן "דרך השיניים" למנר – אחת מחלוקות המשנה של העיצורים – השטופים (אם למישהו בא להסביר אני אשמח) בומף (משהו עם ו' החיבור – כיתה י' רחוקה ממני, סילחו לי על הבורות) גיכק – אותיות שמוגהות חיכית (מהחיך) אהחער – הגרוניות .... ננסמגור – ננס+ מגור גמדמדון – גמד + מדון יקום-פורקן – חיפוש בגוגל העלה שזוהי תפילה כלשהי... והלא מובנים : אחשדרבן ahashdarban - ?? כורמי זדון curmizadon - ?? קיש קיש קרין karyan – בפראפרזה על הפתגם הנודע? איש דברן וחסר תוכן ? אז, למה התכוון המשורר? עוצו לי . עזרתכם תודה מראש
 
עץ לך גץ לך

אחשדרבן – מן הסתם אֲחַשְׁדַּרְפָּן + דָּרְבָּן (במקרא: דָּרְבָן), כורמיזדון – כּוּרְמִיזָא + זָדוֹן, קיש קיש קריין – קרוב לוודאי שאתה צודק. שבת שלום, עובד האקדמיה
 

gal1718

New member
תודה רבה ו...

האם דרבן darban, הכוונה למכרסם "דורבן"? לא מצאתי באבן שושן משמעות נוספת למילה, כדי שתיצור צירוף מילים "שלילי" (כמו כורמיזדון - צירוף חמוד אגב) מלבד החיה- דורבן, אע"פ שדרבן וקוציו לא מעלה מאידך תחושות נעימות... שוב תודה
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ברוך השב

כמה הערות קטנות:
זסשץ הם העיצורים השורקים (הם לא נחתכים בשיניים אלא לפני). מה עושה שם הרי"ש, לא ברור לי.
למנ"ר הם העיצורים השוטפים, הכוונה היא שהאוויר זורם בחופשיות בשעת הגייתם (במקרה מ"ם ונו"ן מהאף, ולכן לא ניתן להגות אותם כהלכה כשמצוננים). בעיקרון קבוצות העיצורים בצורת המיון הזו הם: - פוצצים/סותמים – יוצרים מכשול לאוויר ואז משחררים אותו ושומעים את העיצור. לא ניתן להאריך בהגייתם. ר"ת: בגבּע כּט אתפּקד. - חוככים – יוצרים מכשול למחצה בדרכו של האוויר, והוא מתחכך בהם. ניתן להאריך בהגייתם. בֿ, ה, ו (v), ז, ח, כ (רפה*), ס, פֿ, צ, ש. - שוטפים – האוויר יוצא בחופשיות, מסביב ללשון או דרך האף: למנ"ר (או, אם רוצים לזכור אותם בצורה קצת יותר "רומנטית" – מרלן
). - חצי תנועות: י, ו מקורית (w). מעבר לחצאי התנועות נמצאות התנועות, שהן כמובן לא עיצורים, אבל הן ההגיים הקוליים, השוטפים והחזקים ביותר (לא סתם כשאנחנו לא שומעים טוב אנחנו קולטים את התנועות אבל לא את העיצורים – רגע, מה הוא אמר? רינה? דינה? סימה?). והן לא מעמידות מכשול בדרכו של האוויר החוצה.
בומ"ף – עיצורי השפתיים, זה מיון אחר, לפי מקום החיתוך. בשל הידמות וי"ו החיבור נהגית לפניהם בשורוק ולא בשווא (זה שריד מהתקופה שבה היא נהגתה כמו w). אם אתה אוהד שלונסקי, מציעה לך לרכוש את מילון החידושים שלו (לא מצאתי תמונה במרשתת, אבל זה ספר כחול גדול בכריכה קשה, עם איור שלו על העטיפה). ---------------- * משום מה כשאני מסמנת כ"ף רפה יוצא לי נו"ן: כֿ.
 

gal1718

New member
תודה על ההסברים המעמיקים

ובנוגע לספר, כמובן שאחפש באותו בהזדמנות הראשונה שתהיה- תודה על ההפנייה.
 
למעלה