אני יודע שאני מאבד הרבה נקודות פה..
אבל,,,,נראה לי שהפואמה הזאת נכתבה עלי, כי נראה לי שהשיר הזה אם לפרש אותו הוא מביע התגרות של בחורה בגבר ביישן, בגבר חולמני אסטרונאוט, אני הייתי מגיב כך : מה לך מוטרפת? מה נפל ראשך מעצב עולם קשה מנשוא? הלא רואה את את האור המבצבץ מבעד לפסל הדומם? הלא רואה את קימוריו הזזים לריקוד האור המשתנה? אם אסביר לך חלומותיי ליבך יפרפר מאושר, שריקתי העליזה שוברת את הדממה שנוצרה מכובד הירהורייך, אם לא אלך לי לאיבוד הכיצד אדע את מקומי? אל תצפי שפי ייפתח ויאמר את המילה הראשונה, מילה אשר תשבור את משא ראשך הכבד , בעינייך אני רואה את הניצוץ שאומר...בוא, דבר איתי, לטף אותי, חבק אותי, אני זקוקה לך, עד אשר יחליטו שיפתותיך להמתיק את שמיעתי אשאירך בעולם של מחשבות והירהורים אבחנות ומסעות כבדים אשר ימשיכו לטרוף כל חלק מנשמתך, מחשבות שנבעו ממילים כמו למה? ואיך? וכיצד? אתן להיכלא בכלא ספקותייך, ואני? אמשיך לתת לך להתגרות במחשבותייך, התנשאותך גורמת לחלקי גופי להימשך אלייך ולרצות לחבקך ולנחמך תקבלי את מבוקשך, בואי, כנסי לעולמי, עולם אשר יפרוש אהבתו עד אין סוף ויתן לך עוגן ומקום מבטחים אשר בו תדעי את מקומך לעולמים. נעל העולם אני גדול על המשוררים האלה