עונש מוות.

[ixmix]

עונש מוות.

הנושא של הצדקת או שלילת עונש מות עלה באחד הדיונים בפורום, סביב הוצאתו להורג של אדולף אייכמן. במסורת היהודית ישנן דיעות לכאן ולכאן, ואילו בתרבות הישראלית החדשה הדיעות חלוקות (וכפי שציין אחד הגולשים, הדיעות קשורות לעיתים למקורות הערכיים הפוליטיים מהם מגיע אדם).

 

[עפרונית מהודרת]

סליחה על השאלה

זה לא נושא קצת נדוש?

 

[רגליים קרות]

אני זוכרת שכתבתי על זה חיבור בכיתה ה'.

עונש מוות: בעד ונגד. לא זוכרת מה יצא.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo6.gif בדיוק האסוציאציה שלי

 

[תרנגולת ערומה]

התבלבלת: זה היה המתת חסד בעד ונגד.

 

[רגליים קרות]

לא ולא.

 

[תרנגולת ערומה]

לפני כמה ימים, ראיתי לראשונה את הסרט

"מליון דולר בייבי". בטח כולם כבר ראו אותו אבל ליתר ביטחון:

בגלל שעבר הרבה זמן מאז שעלה לאקרנים, ובגלל זכרוני הקצרצר בעיינים שכאלה, משום מה חשבתי בהתחלה שאני צופה בסרט סטייל "רוקי". לא היה לי שום ספק שהסוף יהיה הוליוודי וטוב. באמצע הסרט נכונה לי הפתעה לא נעימה כשגיליתי שזה לא רוקי והיא לא הולכת להיות אלופת העולם. עשה לי באסה רצינית ליומיים שלושה, ודיון פנימי בנושא המתת חסד בעד ונגד, ואם הייתי מסוגלת לעשות את הטובה הזאת למישהו.

 

[שושן פרא]

לו הייתי בסוף ימיי, כמו גיבור הסרט ../images/Emo141.gif

אלמלא חששתי להעביר את יתרת ימיי בכלא, אולי היה לי קל יותר לעשות את זה.

 

[שבולת ירוקת העין]

נו ו...

אם גולש בחר להעלות נושא לדיון - כנראה יש לו עניין לשמוע מה אומרים על כך חברי הפורום. גם נושא נדוש יכול להיצבע בצבעים שונים על ידי אנשים שונים. וכפי שאפשר לראות הנושא זוכה להתייחסות ולדיון רציני. אם אין מה לומר, או שהנושא לא מעניין מישהו אפשר סתם להתעלם. לא חייבים לחוות דעה על עצם העלאת הנושא.

 

[עפרונית מהודרת]

מצד שני

גם לא חייבים לא לחוות דעה על עצם העלאת הנושא. או שמא החוקים כאן השתנו?

 

[שבולת ירוקת העין]

מותר הכל בתנאי

שמכבדים את הגולשים ואת מה שהם בוחרים לכתוב עליו.

 

[עפרונית מהודרת]

זה תנאי

שקצת קשה למדוד אותו...

 

[יוסי ר1]

דוקא קל מאד:

גולש מנומס מחכה בתור למגלשה, לא דוחף, מחכה שהגולש הקודם סיים את גלישתו, ופינה מקומו. ורק אז הוא עצמו גולש. ואם זה בגלישת גלים, אזי גולש מנומס רק משתמש בגלים קיימים, ולא עושה גלים או רוח משל עצמו.

 

[טופז2]

../images/Emo13.gif

 

[יוסי ר1]

הכי בקיצור:

עונש מות אינו הפיך, אלא אם קוראים אותך ישו. הרגת אדם שטוען לחפות - ייתכן שרצחת חף מפשע. אני נגד עונש מות על עבירות פליליות, בין רצח, בין אונס, בין שאר זוועות. לעומת זאת אני בעד להחיל עונש מות רק על מחבלים שהוכח בעליל ומעבר לכל ספק שרצחו. גם כעונש על מעשיהם, גם כדי שלא ייוצר מצב אחרי מספר שנים שהם משוחררים בעסקת שבויים. את שיקול ההרתעה אני לא רוצה להעלות, כי אינך יכול להרתיע אחד בכך שתיטול את חיי האחר.

 

[ixmix]

איפה בדיוק ההבדל?

האם אין קו מוסרי אחיד (או שלא צריך להיות)? ואם יש, אז מה ההבדל בין רוצח-זקנים לבין מפוצץ-אוטובוסים?

 

[יוסי ר1]

ההבדל הוא אם הרוצח מראש מוגדר כאוייב.

כלומר, לו שאלו אותי האם לדעתי ראוי להשאיר על כנו את עונש המוות במדינות שעדיין נוהגים ליישם אותו , הייתי עונה שלא, יש להמירו בעונשים אחרים. אני מדבר בעיקר על תחושה, לא על צידוק מוסרי פרופר שיטען שמחבל מפוצץ ילדים = עונש מות. הבט, בד"כ תמצא בכל רוצח איזשהו משהו בלתי שפוי שגרם לו לרצוח. אצל מחבלים זו אינה אי שפיות: זו התחושה שמניעה אותם אידיאולוגיה מעוותת שכיוון שאנחנו אויביהם, מותר להם לרצוח בנו ללא הבחנה, בין נשים ובין ילדים. אני לא אנהל קמפיינים שקוראים לעונש מות למחבלים עם דם על הידים, אבל לו הנושא היה עולה ברצינות לדיון ציבורי, הייתי בין המצביעים בחיוב, כאמור במגבלת ההוכחה מעל לכל ספק שהאיש אכן רצח בפיגוע המוני.

 

[ixmix]

נמשיך? מהי אי שפיות?

אם בכל רוצח ישנה אי שפיות, אז בוודאי באדם מוסת שרצח חפים מפשע אי השפיות גדולה מאד. אם אי שפיות מוגדרת כמובנה המשפטי, אזי אין הבדל באי השפיות בין מחבל לרוצח המוני אחר.

 

[תם ונישלם]

לעניות דעתי - נטילת חיי אדם אחר היא פשע

בל יסולח, שלא ניתן להחזירו אחור. לכן הוצאה לךהורג היא בעיניי לא מוסרית (מה גם שיש הסתברות לא מבוטלת לטעות בגזר הדין) לכן עונשו של רוצח צריך להיות מאסר עולם ללא חנינה, ללא חופשות, ללא נישואים, ללא יחסי מין עם אשתו או בן זוגו של הרוצח.

 

[אלי ו.]

וחיים בכלא בלי אפשרות יציאה

כן אפשר להחזיר לאחור? איך תוכל לתקן את חייו של אדם שנכנס לכלא בגיל 20 ושוחרר אחרי 40 שנה? להצעה שלך (בלי חופשות ושליש על התנהגות טובה וכו') יש גם בעיה פרקטית, אסירים שאין להם מה להפסיד הם אסירים שמאוד קשה להשתלט עליהם בבתי סוהר. צריך להבין שהחופשות והשליש לאסיר הם כמו ההפסקה בבית הספר, הם עבור בית הסוהר ולא עבור האסיר.