עונשים
כשאתם מקבלים עונש - מה אתם עושים כדי שהוא יסתיים כמה שיותר מהר? האם יש עונשים שמבחינתכם קבילים/סבירים? איזה עונשים אתם פשוט לא יכולים להבין את ההגיון מאחוריהם? כשאתם כועסים על החבר או החברה, האם אתם נוהגים להעניש אותם? (לא מתקשרים אליהם? מדברים אליהם לא יפה? מקצרים בשיחות איתם? נותנים להם את ההרגשה שהם מפריעים לכם?) בקשר אליי: כשאני כועסת, אז בהתחלה אני שותקת, ואז הוא שואל מה קרה, ולאט לאט אני "נפתחת" ומספרת מה אני מרגישה. כשזה קשור אליו ואני מרגישה שהוא עשה משהו שלא נוח לי איתו, אז יותר קשה לי, זה כאילו להטיל את האשמה עליו, וגם אם אני צודקת ב- 100% זה עדיין לא הכי כיף שבעולם. כשאני רוצה לספר לו משהו שקשור בי (כמו לבטל פגישה), אז אני מתקשרת זמן מה לפני כן (בערך שעה לפני) ולא מודיעה לו בדקה ה- 99 (הוא שונא את זה), ואז אני אומרת לו מקווה שאתה לא תכעס על מה שאומר, אבל אני עייפה מכדי לנהוג ולהגיע אליך, ואז הוא כזה מאמי ואומר שהוא לא רוצה שאנהג כשאני עייפה, שואלת אותו שוב ליתר בטחון וכדי לוודא ששמעתי נכון אם הוא לא כועס והוא עונה שלא ואז ממשיכים בשיחה כרגיל עם קוצ'י ומוצ'י
איך זה אצלכם?
כשאתם מקבלים עונש - מה אתם עושים כדי שהוא יסתיים כמה שיותר מהר? האם יש עונשים שמבחינתכם קבילים/סבירים? איזה עונשים אתם פשוט לא יכולים להבין את ההגיון מאחוריהם? כשאתם כועסים על החבר או החברה, האם אתם נוהגים להעניש אותם? (לא מתקשרים אליהם? מדברים אליהם לא יפה? מקצרים בשיחות איתם? נותנים להם את ההרגשה שהם מפריעים לכם?) בקשר אליי: כשאני כועסת, אז בהתחלה אני שותקת, ואז הוא שואל מה קרה, ולאט לאט אני "נפתחת" ומספרת מה אני מרגישה. כשזה קשור אליו ואני מרגישה שהוא עשה משהו שלא נוח לי איתו, אז יותר קשה לי, זה כאילו להטיל את האשמה עליו, וגם אם אני צודקת ב- 100% זה עדיין לא הכי כיף שבעולם. כשאני רוצה לספר לו משהו שקשור בי (כמו לבטל פגישה), אז אני מתקשרת זמן מה לפני כן (בערך שעה לפני) ולא מודיעה לו בדקה ה- 99 (הוא שונא את זה), ואז אני אומרת לו מקווה שאתה לא תכעס על מה שאומר, אבל אני עייפה מכדי לנהוג ולהגיע אליך, ואז הוא כזה מאמי ואומר שהוא לא רוצה שאנהג כשאני עייפה, שואלת אותו שוב ליתר בטחון וכדי לוודא ששמעתי נכון אם הוא לא כועס והוא עונה שלא ואז ממשיכים בשיחה כרגיל עם קוצ'י ומוצ'י