לך לחנות ותקנה את הספר:
'איך לדבר כך שהילדים יקשיבו, ולהקשיב כך שהילדים ידברו'. תקרא פרק בשבוע, ותתרגל כל השבוע את הפרק הזה, ברמה של ילד בן שנתיים וחצי. חוץ מזה, תנסה גם לקרוא קצת בספרים אחרים על הגיל. בגיל הזה ישנה נטיה להלחם על עצמאות, ובכלל נטיה למלחמת כוחות. תנסה שלא להכנס איתו למלחמת כוחות סתם. איך הוא נעול? לבד? אתכם? יש מישהו איתו? הוא צורח תוך כדי הזמן הזה? מה מפסיק את הנעילה? האם הוא צורח עד שבסוף אתם פותחים, כך שבסופו של דבר הוא משוכנע שהוא 'ניצח'? אם כבר עונש בחדר, לי יש פרפרזה על זה. הרי זה עונש סימלי, ולא ממש חשוב מה הוא. אתה רוצה לסמל לו שיש דברים שאתה לא מוכן לקבל. אז אם כבר להיכנס לחדר, מספיק להיות בחדר כשאתה סופר בקול רם (כך שהוא שומע ) עד עשר ואז פותח. תגיד לו מראש שאתה סופר עד 10. כך גם ברור לו כמה זמן זה יקח, וזה פחות מפחיד. בנוסף, הוא לא חושב שנשברתם, או שהסיום שרירותי, אלא יודע שזה לוקח עד עשר וזהו. בעיני, מספיק לקחת את הילד ולהעבירו מקום. אבל מה שאתה עושה זו צורה של העברת מקום. אתה יכול לספר מה זה עקשן? על מה הוא מתעקש למשל? ואז מה אתם עושים? בחוויה שלך - כמה אתם נמצאים איתו במלחמות כאלו? פעמיים בשבוע? פעמיים ביום? בהתקפות כשיש מלחמות מתמשכות שלא יוצאים מהם? אם החוויה שלך נוטה לאפשרות האחרונה אז משהו בדינמיקה שנוצרה איתו לא עובד, ועונש לא הולך לפתור שום דבר. צריך לחשוב יותר טוב על מה שקורה, ולנסות לפתח גישה יותר מתוחכמת לפתרון בעיות ולמניעה של המלחמות הללו. אתה מספר שהוא עקשן. אני מנחשת שהוא עקשן כמו חלק מהילדים האחרים בני השנתיים וחצי. אולי מישהו בפורום יכול לעשות חיפוש, ולתת לאלעד רשימה של פתרונות יצירתיים לפתרון קונפליקטים, מאלו שמונעים מלחמות יש ברירה? (אתם יודעים - נוסח הלקחת את הנשיקה בחזרה, הללכלך את הצלחת בחזרה, וכל זה). יש לי מין תחושה שאם הוא יקרא ויאמץ כמה כאלה, יפול לו האסימון שיש עוד אופציות, וזה לא כמו התמודדות עם מבוגר עקשן, אלא דורש גישה שונה לחלוטין.