עונות

[shirley84]

עונות

השקה אותי מדי עם שחר הסתיו לאט שאשריש את שורשיי, עד שאנבט. אוהב אותי - לא אוהב אותי - זה לא משנה... כי כל עוד אתה לידי אחייך אליך מבין העלים ואקפל את קוציי, כדי שתוכל להריח ולקטוף אותי, כמו שרק אתה יודע. בבוא השקיעה, כשאתה בא, נמסים שלגים בקרניי האור שלך. מתקרבים פרפרים, צרעות ודבורים. ואם אתה רחוק - אשאר פה לבד. אהיה עצובה, אסבול מהשרב, אתגעגע לאהבה. וגם עת הגיע הערב, ועליי כעת לקמול, תזכור אותי תמיד - באביב נעוריי.

 

[פרח תרבותי]

אהבה עונתית../images/Emo39.gif

שירלי יקרה, ברוכה הבאה לפורום. בשיר אהבה יש תמיד איזו מתיקות. הבעיה היא בדיוק זו - כל כך הרבה נכתב כבר על אהבה, כך שקשה מאוד להגיד משהו שונה, שיירגש, שייגע בקורא.... ולא יהיה דביק ומתוק מידיי. (לדעתי יש פה נגיעה קטנה אחת - בסיום - כשהדוברת עומדת לקמול.) בלי שום קשר - מאחלת לך הרבה אהבה.