עולם המירוצים לאן
בסייקל וורלד האחרון משווה קווין קמרון בין מה שקורה לאחרונה ב-GP לבין סדרות הראליטי שמציפות אותנו. סדרות הראליטי לרשתות הן כסף קל מכיוון שלא צריך לשלם לשחקנים או תסריטאים, לא צריך להחזיק צוות צילום יקר אלא מספיק מישהו עם מצלמה פשוטה שרץ אחרי האנשים ומצלם ועוד מוכרים את זה לנו בטענה שכך הצילום נראה אמין יותר. המקבילה לכך ביולם ה-GP הוא המעבר במוטו2 למנוע CBR600RR לכולם, וכפי שהתברר במהלך העונה כמעט כל הקבוצות בקטגוריה הזו משתמשות באותה שלדה תוצרת חברת סוטר השוויצרית. עם הכנסת החוקים לשימוש במנועים סדרתיים משופרים לקטגוריה הבכירה בעצם נקבל דבר דומה, רק חסר שהקבוצות יחליטו עדיף לקחת רוכבים מן הרחוב במקום לשלם הרבה לרוכבים מקצועיים והרי קיבלנו מוטו ראליטי. במקום שסדרת ה-GP תהיה במה ליצרנים לדחוף הטכנולוגיה קדימה אנו פשוט נלך אחורה כתוצאה משיקולים כלכליים. שנית, קווין קמרון מגלה לנו דבר נוסף שלא ידענו או שמנו לב אליו בעבר. כתוצאה ממגבלת הדלק תוכנות ניהול המנוע אמורות לטפל גם בנושא הזה על מנת שלא יהיה מצב שרוכב לא יכול לסיים מירוץ מכיוון שנגמר לו הדלק. אי לכך במירוץ בחרז דני פדרוסה נאלץ לתת את הנצחון ללורנצו מכיוון שתוכנת ניהול המנוע שלו התריעה על כך שהוא עלול לא לסיים את המירוץ אם הוא ימשיך בקצב שבו הוא רכב ולכן אחד המתכנתים בגאראז' של פדרוסה העביר את האופנוע למוד חיסכון ועקב כך פדרוסה רץ בקצב איטי יותר. לנו הצופים זה נראה כאילו לורנצו הצליח לשבור את פדרוסה בעוד שבעצם איזשהו מתכנת שיושב בגאראז' החליט שפדרוסה רוכב מהר מדי ומבזבז דלק. עכשיו תחשבו שוב על המירוץ אתמול, האם סטונר באמת הצליח לשבור את דני הקטן או שפשוט האופנוע של פדרוסה שוב נכנס למוד חיסכון עם ביצועים נחותים יותר מכיוון שתוכנת ניהול המנוע התריעה על מחסור בדלק. זוהי כבר כתבה שניה של קווין קמרון בה הוא מקונן על כך שבעקבות חוקי הגבלת הדלק באופנועים השליטה במירוץ כבר איננה בלעדית בידי הרוכב אלא בידי האיש מול המחשב בגאראז'. מסתבר שגם במירוצים היום מה שאנו רואים זה לא מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים. עצוב.
בסייקל וורלד האחרון משווה קווין קמרון בין מה שקורה לאחרונה ב-GP לבין סדרות הראליטי שמציפות אותנו. סדרות הראליטי לרשתות הן כסף קל מכיוון שלא צריך לשלם לשחקנים או תסריטאים, לא צריך להחזיק צוות צילום יקר אלא מספיק מישהו עם מצלמה פשוטה שרץ אחרי האנשים ומצלם ועוד מוכרים את זה לנו בטענה שכך הצילום נראה אמין יותר. המקבילה לכך ביולם ה-GP הוא המעבר במוטו2 למנוע CBR600RR לכולם, וכפי שהתברר במהלך העונה כמעט כל הקבוצות בקטגוריה הזו משתמשות באותה שלדה תוצרת חברת סוטר השוויצרית. עם הכנסת החוקים לשימוש במנועים סדרתיים משופרים לקטגוריה הבכירה בעצם נקבל דבר דומה, רק חסר שהקבוצות יחליטו עדיף לקחת רוכבים מן הרחוב במקום לשלם הרבה לרוכבים מקצועיים והרי קיבלנו מוטו ראליטי. במקום שסדרת ה-GP תהיה במה ליצרנים לדחוף הטכנולוגיה קדימה אנו פשוט נלך אחורה כתוצאה משיקולים כלכליים. שנית, קווין קמרון מגלה לנו דבר נוסף שלא ידענו או שמנו לב אליו בעבר. כתוצאה ממגבלת הדלק תוכנות ניהול המנוע אמורות לטפל גם בנושא הזה על מנת שלא יהיה מצב שרוכב לא יכול לסיים מירוץ מכיוון שנגמר לו הדלק. אי לכך במירוץ בחרז דני פדרוסה נאלץ לתת את הנצחון ללורנצו מכיוון שתוכנת ניהול המנוע שלו התריעה על כך שהוא עלול לא לסיים את המירוץ אם הוא ימשיך בקצב שבו הוא רכב ולכן אחד המתכנתים בגאראז' של פדרוסה העביר את האופנוע למוד חיסכון ועקב כך פדרוסה רץ בקצב איטי יותר. לנו הצופים זה נראה כאילו לורנצו הצליח לשבור את פדרוסה בעוד שבעצם איזשהו מתכנת שיושב בגאראז' החליט שפדרוסה רוכב מהר מדי ומבזבז דלק. עכשיו תחשבו שוב על המירוץ אתמול, האם סטונר באמת הצליח לשבור את דני הקטן או שפשוט האופנוע של פדרוסה שוב נכנס למוד חיסכון עם ביצועים נחותים יותר מכיוון שתוכנת ניהול המנוע התריעה על מחסור בדלק. זוהי כבר כתבה שניה של קווין קמרון בה הוא מקונן על כך שבעקבות חוקי הגבלת הדלק באופנועים השליטה במירוץ כבר איננה בלעדית בידי הרוכב אלא בידי האיש מול המחשב בגאראז'. מסתבר שגם במירוצים היום מה שאנו רואים זה לא מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים. עצוב.