עוד שיר

אילת9

New member
עוד שיר

שיהדהד קלושות לתוך חלל הפורום. בבשר, שלחת יד לתוך הקרביים, ושיככת את הנפש באור נגוהות 40 שנה שוטטה במדבר ללא מנוחה וטיפת מים לא רוותה את הנפש את ידיך אכרוך אלי, אקשור אותן בעזרת קרביי ידממו אליך את תשוקתי תשכך את תוך כאביי אטבע בך, אחדור אליך, נחליף דם בדם אשכיח את נפשי ואטביע חותמי בך, חתימה על קרח תימס ותתאדה בך את ליבך הייתי זורקת, מאכל לטורפים קצותיו באצבעות ידיך, בכל גופך אני חשה אותו, גם כשאתה כבוי אנצל בך כל פעימה, כל נשימה, להחייאת גופתי השוקעת.
 

אילת9

New member
טביעות

הטבעתי שעותינו הכלות בגבס את מחוגי השעון הייתי צורבת על גופי אם אביט מאחורי גבי אהפוך נציב מלח של בדידות. העדר ידך הבוטחת על כתפי הותיר בה צלקת כוויה משתוקקת. מבטים שקופים מוחקים קווי מתאר דמותי וקווי גואש גסים מציירים סביבי מתווה שחור בלע הוא את כולי. והפכתי לחלק מהחושך על המדרכות בבוקר אופיע תחת טביעות רגליהם של אנשים בלבד בין גרגרי החול.
 
טביעות

עצומת עיניים יכולה לחוש את פרפור ידיך על גופי ולבבי מפרפר יחד עם ידך וחסר פנים אתה ואני מתקשה להיזכר בתווי פניך מביט בי ואיני רואה אותך מלהט בעורי את כל להטוטיך וטביעותיך חודרות מותירות בי עיוורון לאור הירח ומבט חודר אל מתחת לבשר מביטה עמוק מביטה רחוק מחכה להתמוסס בירכתי הנקבים שהיו פעם קדושים וכעת נתונים למבטיך הלוטשים ומתענית שתיקה הפכו לשיחת חולין פח האשפה של החיים
 

טאKילה

New member
לנצח אזכור

יחפה נודדת נשמתי בצלליה על דיונות חול ערום עטופה בבגדי עלומיי רק עיניי מביטות וידיי מנסות לגרש רוחות פורעות. לנצח אזכור סופות חשקים ורעמות קצף ערגתך שנטש הזמן...לדעוך בין שבילי קיץ וחורף בורח. בשתיקה שאין בה מילים אותיר בך אהבתי ואתן לדמעותיי לזרום אל מעיין קסמיך. אילת9 ברוכה הבאה לשירה מעת לעט
כתבת שיר חזק מאוד, כתיבה יפה
 
למעלה