דר צחי נבו
New member
עוד שבת מעייפת
סוף העבודה בצער בעלי חיים ביום שישי, אני מתכונן לצאת לחוות המרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד ולאסוף קרון של העמותה למען הסוס שנמצא שם כדי להעביר סוס משוטט לשעבר אחרי שיקום לבית חדש. הטלפון מצלצל וחיילי המחסום לייד קלקיליה בטלפון. הם מצאו חמור פצוע. אני מגיע לקרון, מגיע עם הקרון לתחנת הדלק של אלפי מנשה, החיילים מגיעים יותר מאוחר עם שלושה נערים פלסטינים ועגלה רתומה ל..סוס שפרץ את המחסום בצליעה, עם העגלה ועם שלושת הנערים. הסוס עם צליעה קשה ברגליו האחוריות ועם מתג כל כך שחוק עד ששפתיו חדות והוא יכול לחתוך את הלשון. הוא מחובר עם חוטי ברזל שפוצעים את השפה. הילדים עושים הצגה של מקוננת. הסיטואציה לא נעימה ואנו מחכים למשטרה הכחולה שתיתן גושפנקא חוקית להחרמה. הילדים מתלוננים שזה כבר הסוס השני שמוחרם להם בימים האחרונים במחסום ואני חושב שרק על זה שהם חמורים שלא לומדים לקח היה צריך לרתום אותם לעגלה ולהצליף בהם קצת. המשטרה מגיעה, העדויות נגבות התמונות מצולמות ונשארות כראיה/עדות והסוס מועבר לצער בעלי חיים שם אני מעלה סוס וחמור שכבר יכולים למצוא בית בדרכם למשפחה חביבה ומטפלת היטב בנגב. הגעה לבית החדש ב00:00-חצות הלילה. בבוקר יציאה חזרה למרכז, אני מחליט לנצל את השבת ולראות בדרך כלניות בדרך הבשור - שוב טלפון. שוב סוס במחסום הפעם אני מגיע למחסום אחרי הפקקים והדרך - אחרי כשלוש וחצי שעות, הסוס בקוליק. עם קוליק או בלעדיו, לקול קינות הילדים שטוענים שהסוס [ עומד כאילו רוצה להשתין עם הרגליים מתוחות אחורה וראש באדמה ומזיע, פצעי כפיתה במפרק הכפת הקדמי, פצעי שפשוף בגבנון ובצד] בריא ומטופל טוב, צריך לחכות שוב לכחולים. הזוג שהפעם לא מכיר את הנהלים או מכיר עוד נוהל נסתר שהצמד מיום האתמול לא הכיר וצריך עוד אישור מיוחד מאחד מקציני המנהל האזרחי. בשעה טובה [תשע וחצי בערב] אני יוצא מהמחסום, עובר אצל וטרינר הסוסים ד"ר עידו שיאון ליד הבית שלו בר"ג, נותנים טיפול מהיר לסוס, ממשיך לצער בעלי חיים, פורק את הסוס וחוזר לתל מונד להחזיר את הקרון. המקום סגור, אף אחד כבר לא עונה בפלפון, חוזר לתל אביב, פורק את הקרון בצב"ח ומחזיר את האוטו עם וו הגרירה לאבי שיחיה. חשבנו כבר שפינינו שני תאים [ סוס וחמור] שאפשר יהיה לשפץ את התאים האלה והוקל קצת הלחץ באורווה והינה שני סוסים פגועים חדשים. צער בעלי חיים זקוקה למתנדבים שיסכימו לתרום מדי פעם הובלה עם וו גרירה וקרון שלהם או ממישהו אחר כדי לחלץ סוסים וחמורים שעברו התעללות. כמו כן, תרומות של קש, חציר, עשב קצור, יתקבלו בברכה. תודות ל: אבא שלי שתרם את הרכב ליום עבודה קשה האגודה למען הסוס והחמור בישראל שתרמו את הקרון. המרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד ליד בית הלורדים שתרמו עם האגודה את הקרון. חיילי המחסום שגילו רגישות לסוסים המסכנים ד"ר עידו שיאון שטיפל בסוס עם הקוליק בהתנדבות ובמסירות. ליאת שבאה לטלף את הסוסים בהתנדבות ולהקל על הצליעה שהיא לפחות בחלקה תוצעה של טילוף קודם גרוע. צ.
סוף העבודה בצער בעלי חיים ביום שישי, אני מתכונן לצאת לחוות המרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד ולאסוף קרון של העמותה למען הסוס שנמצא שם כדי להעביר סוס משוטט לשעבר אחרי שיקום לבית חדש. הטלפון מצלצל וחיילי המחסום לייד קלקיליה בטלפון. הם מצאו חמור פצוע. אני מגיע לקרון, מגיע עם הקרון לתחנת הדלק של אלפי מנשה, החיילים מגיעים יותר מאוחר עם שלושה נערים פלסטינים ועגלה רתומה ל..סוס שפרץ את המחסום בצליעה, עם העגלה ועם שלושת הנערים. הסוס עם צליעה קשה ברגליו האחוריות ועם מתג כל כך שחוק עד ששפתיו חדות והוא יכול לחתוך את הלשון. הוא מחובר עם חוטי ברזל שפוצעים את השפה. הילדים עושים הצגה של מקוננת. הסיטואציה לא נעימה ואנו מחכים למשטרה הכחולה שתיתן גושפנקא חוקית להחרמה. הילדים מתלוננים שזה כבר הסוס השני שמוחרם להם בימים האחרונים במחסום ואני חושב שרק על זה שהם חמורים שלא לומדים לקח היה צריך לרתום אותם לעגלה ולהצליף בהם קצת. המשטרה מגיעה, העדויות נגבות התמונות מצולמות ונשארות כראיה/עדות והסוס מועבר לצער בעלי חיים שם אני מעלה סוס וחמור שכבר יכולים למצוא בית בדרכם למשפחה חביבה ומטפלת היטב בנגב. הגעה לבית החדש ב00:00-חצות הלילה. בבוקר יציאה חזרה למרכז, אני מחליט לנצל את השבת ולראות בדרך כלניות בדרך הבשור - שוב טלפון. שוב סוס במחסום הפעם אני מגיע למחסום אחרי הפקקים והדרך - אחרי כשלוש וחצי שעות, הסוס בקוליק. עם קוליק או בלעדיו, לקול קינות הילדים שטוענים שהסוס [ עומד כאילו רוצה להשתין עם הרגליים מתוחות אחורה וראש באדמה ומזיע, פצעי כפיתה במפרק הכפת הקדמי, פצעי שפשוף בגבנון ובצד] בריא ומטופל טוב, צריך לחכות שוב לכחולים. הזוג שהפעם לא מכיר את הנהלים או מכיר עוד נוהל נסתר שהצמד מיום האתמול לא הכיר וצריך עוד אישור מיוחד מאחד מקציני המנהל האזרחי. בשעה טובה [תשע וחצי בערב] אני יוצא מהמחסום, עובר אצל וטרינר הסוסים ד"ר עידו שיאון ליד הבית שלו בר"ג, נותנים טיפול מהיר לסוס, ממשיך לצער בעלי חיים, פורק את הסוס וחוזר לתל מונד להחזיר את הקרון. המקום סגור, אף אחד כבר לא עונה בפלפון, חוזר לתל אביב, פורק את הקרון בצב"ח ומחזיר את האוטו עם וו הגרירה לאבי שיחיה. חשבנו כבר שפינינו שני תאים [ סוס וחמור] שאפשר יהיה לשפץ את התאים האלה והוקל קצת הלחץ באורווה והינה שני סוסים פגועים חדשים. צער בעלי חיים זקוקה למתנדבים שיסכימו לתרום מדי פעם הובלה עם וו גרירה וקרון שלהם או ממישהו אחר כדי לחלץ סוסים וחמורים שעברו התעללות. כמו כן, תרומות של קש, חציר, עשב קצור, יתקבלו בברכה. תודות ל: אבא שלי שתרם את הרכב ליום עבודה קשה האגודה למען הסוס והחמור בישראל שתרמו את הקרון. המרכז לרכיבה טיפולית בתל מונד ליד בית הלורדים שתרמו עם האגודה את הקרון. חיילי המחסום שגילו רגישות לסוסים המסכנים ד"ר עידו שיאון שטיפל בסוס עם הקוליק בהתנדבות ובמסירות. ליאת שבאה לטלף את הסוסים בהתנדבות ולהקל על הצליעה שהיא לפחות בחלקה תוצעה של טילוף קודם גרוע. צ.
