עוד שאלות על גמילה

[gudat]

עוד שאלות על גמילה

חפשתי בקישורים ולא ממש מצאתי, אשמח לשמוע את דעתכן. אני תוהה לגבי ההמתנה ליוזמה של הילד. מצד אחד זה נשמע לי הגיוני. מצד שני, אני שומעת גם על הרבה גמילות מוצלחות שהחלו ביזמה של הורים (שחשבו שהילד מוכן). למעשה, חוץ מאשר בפורום הזה, כמעט אינני מכירה הורים שממש חיכו שהילד יזום. אני כן מכירה הורים שיזמו זאת בגיל מאוחר יחסית. אז מה אני שואלת, בעצם? מה דעתכן וכמה לחכות? אני מרגישה שהילד שלי, שגם ככה קשה לו עם שינויים יחכה עוד הרבה. הוא בן רבע לשלוש, מוכן בוודאות פיזית וקוגניטיבית. רגשית? לא בטוחה. ושאלה שנייה לגבי התהליך עצמו. אחותי (פסיכולוגית קלינית/חינוכית) מייעצת לי לא לחזור ברגע שהתחלתי. לדעתה אם מאפשרים גם חיתול זה נותן מסר כפול ומבלבל את הילד. ואילו כאן קראתי שלהיפך, כל העניין הוא לעתים תהליך ארוך, צעד קדימה שניים אחורה וכו', ושזה "בסדר". אנא מחשבותיכן בנושא. ולסיום- אם מחליטים "להתחיל"- מה עושים? לקחת אותו לקנות תחתונים? לתת הסבר קצר, לגלגל שטיחים ולתת לו להסתובב ערום? את "בלי חיתולים" אני לא כ"כ אוהבת, וספרים חדשים זה קטע קשה אצלינו, אני מנסה את "סיר הסירים" כבר כמה זמן ללא הצלחה.... תודה!

 

[אפרתש]

להתחיל עם להסתובב ערום

ולשים את הסיר בקרבת מקום (כן, באמצע הסלון). או, אם יש גינה, אפשר להסתובב ערום בגינה ולהשקות את העצים. לשים מפעם לפעם חיתול לא יבלבל, אם המסר שלך יהיה ברור. אצלנו, למשל, היא היתה הולכת עירומה בשעות אחר הצהריים. היא ידעה שאצל המטפלת הולכים בחיתול, בבית הולכים עירומים. ניסיתי באמת לא ליצור בלבול מעבר לזה. למשל - כאשר החלטנו סופית שאין יותר חיתולים, לא נסענו להורים שלי במשך שלושה שבועות, כי ידענו שהם לא בנויים נפשית לפיפי על הספות. לא הפעלנו שום ספרים ושום קלטות.

 

[ליאת +]

יש ויש...

לדעתי בגיל מסויים "להציג בפני הילד את הנושא" זה לגיטימי. תיארתי כאן לא מזמן את הגמילה של אביתר מבקבוק- שהתחילה כן מיוזמה שלנו. הרגשתי שצריך שמישהו יתן לו את הרעיון, אחרת זה ימשך וימשך. לעומת זאת אם הייתי נתקלת בהתנגדות נחרצת (והילד עקשן, ככה שאין בעיה לדעת מתי הוא מסרב למשהו) אז לא הייתי ממשיכה. סביר להניח שבסביבתו הקרובה יש כבר ילדים גמולים או בשלבים שונים של גמילה, ולכן להשכיר או להציע שגם אתם תתחילו- אני לא רואה עם זה בעיה. וזה מתקשר גם לחלק השני של השאלה שלך- אני חושבת (בניגוד לאחותך...) שכן צריך לאפשר "גם וגם". יותר נכון- הגמילה, לדעתי לא צריכה להתחיל בקול קריאות חצוצרה. אני בהתחלה בכלל לא חשבתי על זה כגמילה, אלא יותר כמו על התנסות של הילד במשהו חדש. עם כל הסבלנות שהעניין דורש. אצלנו בשבועות הראשונים בהחלט היו מעברים בין לבין וזו לא הייתה גמילה מוחלטת. בצהריים ובלילה הוא היה עם חיתול- ולפעמים ביקש להשאר גם אח"כ. לא ראיתי בזה בעיה. פשוט לא עשינו עניין מזה וזה לדעתי היה חלק חשוב בתהליך. התעורר בבוקר וביקש ללכת ללגן עם חיתול? בבקשה. גם היום כשהוא חולה הוא מבקש חיתול (יש בבית כי הוא עדיין עם חיתול בלילה). את הספרים גם אני לא אוהבת. לי נראה שזה רק מבלבל להם את הראש. ומעניין לשמוע- למה את חושבת שיש או שתהיה לו בעיה רגשית בגמילה?

 

[gudat]

חששות

קראתי פעם שילד מוכנות ב-3 רמות: קוגניטיבית, פיזיולוגית ורגשית. את השתיים הראשונות קל לזהות. את השלישית- פחות. אני חוששת לגבי הילד שלי, כי מאוד קשה לו עם שינויים. נעליים חדשות, בגדים חדשים , סיפור חדש, אפילו מתנות (!!!) זה ISSUE. קשה לו להתרגל וזה כרוך בהרבה שכנועים. אז לגבי שינוי/חידוש שהוא כ"כ משמעותי.... פשוט נראה לי שזה לא יהיה פשוט.

 

[She Dolphin]

מנצלש"ת לעדכון גמילה ושאלות ../images/Emo182.gif

תומר כבר שבועיים הולך בלי חיתול במהלך היום. כמעט שלא קרו פספוסים בבית ובגן וכשהיינו אצל הסבים הוא אפילו לקח לבד את הישבנון, העמיד אותו ועשה פיפי בכלל בלי שלקחתי אותו (היה שקט, חיפשתי אותו ופתאום ראיתי אותו בזווית העיין מתארגן

). הוא יודע להתאפק, גם בנסיעות. כל זה נכון לגבי פיפי. קקי הוא עושה בתחתונים. כמעט תמיד רק אחה"צ או בערב (בגן פעם אחת בבוקר

). לפעמים הוא מבקש טיטול, אך לרוב בתחתונים. לפעמים הוא מודיע מייד ומבקש החלפה ולפעמים הוא מתמהמה (כמו היום למשל, שבמשך כחצי שעה הוא טען בתוקף שנעים לו להיות עם קקי בתחתונים והחלפתי רק כשביקש). בפספוסי הפיפי שהיו עד היום הוא היה נרגש, אבל לא מצוקתי, כנ"ל גם עם הקקי (חוץ מהמקרים כמו היום, שלא היה לו אכפת - עד כדי אדישות). שאלותי הן אלו: 1. שלא כמו ברוב הגמילות - שלנו התחילה (מיוזמתו) בחורף. הוא "יודע" לעשות פיפי יזום רק בישבנון (בישיבה) ולא יודע לעשות פיפי בעמידה. בכל הפעמים שהיינו בחוץ, הוא התאפק עד שהגענו לשרותים. בפעמים שניסינו ליזום השתנה בחוץ הוא עמד ולא עשה. איך אפשר לעזור לו? בפסח נהיה בסיני ונראה לי שבכל מקרה הוא ילמד - ירצה או לא ירצה

אבל רציתי לשמוע אם יש הצעות איך לקדם את זה. 2. אני לא היסטרית מלנקות תחתונים עם קקי כל יום (ומצד שני הייתי מוותרת על התענוג

), אבל רציתי לדעת אם יש דרך לנסות לכוון אותו להגיע למצב של לעשות בישבנון (או בסיר שגם יש לנו)? אני מציעה לו לשהות קצת יותר זמן כשהוא מתיישב אחה"צ (בידיעה ששעת הנו"ן מתקרבת

) אבל הוא מסרב ומיד קופץ לענייניו אחרי שגמר לעשות פיפי. באופן מוזר נראה לי שהקקי תמיד מפתיע אותו, בניגוד לפיפי שהוא מרגיש מתי זה מתקרב ומצליח לשלוט במידה שתאפשר לו להגיע בזמן לישבנון, או אפילו להתאפק זמן מה. האם הצורך בקקי לא "מורגש" יותר? האם יכול להיות מצב שבו כשיש לו פיפי הוא "מרגיש" שהוא בלי חיתול, וכשיש לו קקי הוא "לא מרגיש" שהוא בלי חיתול? 3. ושאלה טכנית שאולי תישמע קצת דבילית

, אבל.... מכיוון שברוב המקרים הקקי מופיע אחה"צ שזה הזמן שבו אנחנו מטיילים לגינה או מקום אחר - אני קצת מהססת בעניין. איך מסתדרים טכנית עם ילד שעושה קקי בתחתונים כשלא נמצאים בבית ואני לבד איתו ועם עוד תינוקת קטנה בעגלה? כרגע אני מודה שאני די נמנעת מהדברים הרגילים כי אני קצת נרתעת מהווג'רעס שכרוך בעניין. יש רעיונות איך מסתדרים? מה גם שכמו שפיפי הוא עוד לא עשה בחוץ, עד כמה וכמה גם קקי. אשמח לשמוע מנסיונכן... (אוי, הכל נראה כל כך מורכב בילד הראשון

) תודה

 

[אלדורית]

רק לגבי השאלה הטכנית

למרות שאצלנו הגמילה (הראשונה מחיתולים) היתה מוקדמת, קלה, ומעוטת פספוסים, עוד לפחות שנתיים אחר כך הקפדתי לקחת סט בגדי החלפה לכל מקום על כל צרה שלא תהיה. וגם מגבונים לחים. וגם שקית ניילון לבגדים המלוכלכים. ואז אין בעצם הבדל בין קקי בתחתונים לבין קקי בחיתול. אי אפשר להתעלם משניהם, ואם את מוכנה נפשית (וארגונית) לכך, אין גם הבדל מבחינת הפרוצדורה. ובינתיים לבישום:

 

[אבא גאה]

הצעות:

1. אולי מידי פעם שיובלל יציע לו השתנה בצוותא ושניהם יכולים לעמוד ולהשתין לתוך האסלה יחד? (אושר היה צוחק שעות) וגם אם לא, אז כמו שאמרת, הוא ילמד, בשביל מה לזרז? 2. אני שונא (_אבל שונא) לנקות תחתונים, אז לי היה חוק, או שעושים באסלה, או ששמים חיתול.......ואז לא היה איכפת לי. 3. דומה ל2, תשאלי אותו אם הוא רוצה לשים טיטול לפני עשיית קקי, ואז בחוץ זה פותר לך את הבעיה...., לא?

 

[She Dolphin]

אז ככה -

1. אתמול הוא ואבא הלכו לעשות פיפי ביחד בשרותים. תומר הביא שרפרף קטן, ישב, והסתכל בעניין על אבא מבצע את המשימה. הוא אמר: "אבא יוצא לך? יופי!"

2. לעניין החוק שלך... כשילד בגיל הזה לא רוצה שישימו לו טיטול - אני לא שמה! לפעמים הוא מבקש לקקי ואז הוא מקבל בשמחה, הבעיה היא כשהוא לא רוצה! אפילו בלילה אנחנו שמים לו רק אחרי שהוא נרדם. 3. ה לא פותר את הבעיה, ראה את 2. לפעמים אני מציעה לו טיטול לפני ה"זמן של הקקי" - הוא אומר שלא.

 

[אבא גאה]

חוק זה חוק ../images/Emo13.gif

תראי, אצל כל אחד עובר קו אחר במקום אחר.... אני מניח שאת לא חושבת שתפסתי את אושר צורח ומשתולל ושמתי לו בכחו טיטול, אלא אמרתי לו "או ששמים טיטול או שעושים בסיר, מה אתה בוחר?" והוא בחר.... ניסית?

 

[maya100]

אני ניסיתי, אז מה?

(עד עכשיו לא עניתי, כי אני חושבת שמהניסיון שלי ממש אי אפשר ללמוד...

). אביגיל אמרה בסיר/בשירותים וזו היתה באמת הסכמה מבחינתה, רק היפותטית. כשהגענו לרגע האמת שוב ושוב היא עשתה קקי בתחתונים וכששאלתי למה לא בשירותים היא ענתה בפשטות "כי לא רציתי"! ואז מה?

 

[אבא גאה]

אז לא נותנים לה ארוחת ערב ../images/Emo70.gif

סתאאאאםםםם

לאיודע, אצלנו זה עבד, הסברתי לילד שלא נעים לי לנקות את התחתונים ולכן הוא יכול לבחור בין סיר לטיטול...והוא בחר....

 

[maya100]

אני ניסיתי, אז מה?

(עד עכשיו לא עניתי, כי אני חושבת שמהניסיון שלי ממש אי אפשר ללמוד...

). אביגיל אמרה בסיר/בשירותים וזו היתה באמת הסכמה מבחינתה, רק היפותטית. כשהגענו לרגע האמת שוב ושוב היא עשתה קקי בתחתונים וכששאלתי למה לא בשירותים היא ענתה בפשטות "כי לא רציתי"! ואז מה?

 

[לאה_מ]

פיפי בעמידה וקקי בתחתונים ../images/Emo6.gif

(סליחה, הכותרת היתה כל כך מתבקשת, שלא יכולתי להתאפק

) אני חושבת שאת עניין הפיפי בעמידה פתרתם, לא? מעניין שאת מספרת שהוא מעדיף להשתין בישיבה, כי אורי ממש מהתחלה רצה להשתין בעמידה. ככה הוא גם יכול לסמן את הטריטוריה שלו בדרך מהגן הביתה

ולגבי הקקי - אני חושבת שיש משהו מפחיד בלעשות קקי בשרותים. הנפילה הזו של הקקי למטה נראית לי די מאיימת. טוב, מאחורי כבר שלושים ומשהו שנים של קקי בשרותים, אז התגברתי על הפחד

, אבל לילדים בצעדיהם הראשונים בגמילה זה נראה מפחיד. בנוסף, אני חושבת, יש גם את אלמנט הרכושנות על משהו שיוצא מהגוף שלי. אני הרגשתי את זה במהלך הגמילה של אורי, שהלכה די חלק למעט נושא הקקי בתחתונים, שהיה ברור שזה לא שהוא לא מרגיש שהוא צריך קקי, זה לא שהוא לא מרגיש שהוא בלי חיתול, זה לא שהוא לא יודע מה עומד לקרות - הוא באופן מאד מובהק מעדיף לעשות קקי בתחתונים מאשר במקום אחר. מה שאני יכולה להציע לך כנחמה הוא, שהשלב הזה נמשך אצלנו זמן קצר יחסית. אני גיליתי שכשהוא ערום, הוא מעדיף לעשות בשרותים מאשר על הרצפה (זה כנראה אפילו עוד יותר מפחיד

), אז השתדלתי להשאיר אותו ערום כמה שיותר. אולי זה אפילו פתרון לגינה אחר הצהרים - אני לא יודעת איך זה יתקבל בגינה שלכם... רעיון שהיה לי אתמול כדי למנוע את הפחד מעשיית קקי בשרותים זה אולי להציע לעשות בסיר, או לשים חיתול בתוך השרותים כדי שהקקי יפול עליו, ואחר כך להוציא את זה. לא מלבב, אני יודעת, אבל אולי יפתור את הבעיה. ולנושא הגינה - שוב, אני העדפתי עירום. הגינה ליד הבית שלנו היא לא המקום האידיאלי לזה. אני בטוחה שקצת נמנעתי מלצאת החוצה, אבל הי, אי אפשר להיות כל הזמן סגורים בבית, נכון? אז מתארגנים עם מגבונים, שקיות נילון ריקות, בגדים להחלפה... ומקווים שהשלב הזה יעבור מהר

 

[גבי רז המקורי]

תגובה לגבי גמילה

מנסיוני הרב של גמילת דורות של ילדים מתוקף תפקידי כגננת את הגמילה לא מתחלים בום טרח מורידים וזהו אלא מנסים להושיב על הסיר בין החלפה להחלפה ,לפני המקלחת וכל הזמן מתגמלים גם עם נעשתה הפעולה או לא וזאת כדי שהילד יעשה את הפעולה ברצון בשלב השני מורידים לילד את הטיטול לחצי שעה ומזכירים לו כל רבע שעה ושוב עשה מתוגמל ולאט לאט מגדלים את הזמן ללא טיטול ורואים כמה זמן יש בין פעולה לפעולה וומזכירים ומתגמלים והדבר הכי חשוב גם בנים וגם בנות את תחלית הגמילה עושים על סיר ולא בעמידה. וזאת מסיבה שכך הוא ילמד לעשות את צרכיו והכי חשוב לא לכעוס אם יש פספוסים ואם לא הולך מחזירים טיטול ומנסים שוב בעוד חודש אבל מדברים על הענין גם שמחליפים טיטול מה עשית בטיטול איפה עושים? מקווה שעזרתי בהצלחה

 

[ליליה והגמדים]

רק היוזמה של הילד

ולפעמים הילד/ה יוזמ/ת רגרסייה...גם זה בסדר (אנחנו שם בדיוק).

 

[לאה_מ]

קודם כל - איפה לחפש:

אני מכניסה את כל הדיונים בפורום לשאלות הנפוצות. אם אתם לא מוצאים, יש שם כלי חיפוש יעיל למדי, לפי מילות מפתח. בקטגורית גמילה מטיטולים תוכלי למצוא את כל הדיונים בערך מהשנה האחרונה בנושא הזה, מחולקים לנושאים. דיונים ישנים יותר, תוכלי למצוא במאמרים, בקטגורית "פורום חינוך לגיל הרך לפי נושאים", שוב תחת גמילה מחיתולים. ולשאלותיך - אני אישית חושבת שכדאי לחכות לאיתותים של הילד, אבל איתותים לא בהכרח פירושם שהילד מוריד את החיתול ומבקש תחתונים ולעשות בשירותים. אם הוא נראה לך בשל פיזית וקוגניטיבית, אני חושבת שאת בהחלט יכולה להתחיל להציג את הרעיון גם בלי להמתין ליוזמה מפורשת שלו - הרי את לא מתכוונת לכפות עליו שום דבר. קני סיר/ישבנון, שימי אותם במקום נגיש, תני לו להסתובב ערום כמה שיותר (זה נותן תחושה מצויינת של הצרכים - אצלנו זו היתה הדחיפה המשמעותית ביותר לגמילה), ותראי איך אתם מתקדמים. לגבי צעד קדימה שניים אחורה - אני אישית מאמינה שהחזרת חיתול, במקרים בהם הילד מבקש זאת, או במקרים בהם ברור שהילד לא בשל, לא פוגעת בתהליך. הרי התהליך לא היה טוב, בגלל זה בכלל עלתה האפשרות הזו... אבל אני מודעת לקיומה של דעה הפוכה - אני משערת שלא נסכים בעניין הזה. תתחילי ותעשי מה שירגיש לך נכון. לא הייתי משתמשת בספרים וקלטות. לדעתי הוא יודע גם בלי זה מה לעשות.

 

[אםהבניםשמחה]

גמילה בגן../images/Emo15.gif../images/Emo105.gif../images/Emo108.gif../images/Emo110.gif

זה מה שצפוי לנו אחרי פסח. כמו ילדה טובה נכנסתי לשאלות נפוצות וכלום לא עולה. אזני שואלת פה. למה לצפות? ממה להזהר? מה לשאול?- אני מתכוונת לבקש מהן הסבר על התהליך הצפוי.

 

[maya100]

מה זאת אומרת?!../images/Emo12.gif

גומלים את כולם יחד? בשיטת זבנג וגמרנו? את מסכימה? את מעוניינת? זה לא נשמע לי

אפשר לוותר? תהילה קטנה, לא?

 

[אםהבניםשמחה]

תהילה קצת קטנה, אבל מלאת סימנים

היא מודדת את הישבנון שלה כמה פעמים ביום, מורידה לעצמה מכנסים ואומרת פיפי, פיפי. אני מניחה שהנושא הוא נקיון אישי, אני וגופי...עוד לא יודעת בדיוק מה. אני שמעתי על זה לא פעם. ממעמקי זכרוני הדלוח, נדמה לי שגם בגן של נועם ותום זה היה ככה. כמובן, רק לקבוצה שמוכנה.

 

[תּמר]

לדעתי זה מעולה!

כי הקבוצה עושה חשק אחד לשני ללכת לשרותים, עושים מזה "מסיבת שרותים" (הילדים, לא הגננת), וזה באופן כללי נעשה בצורה נעימה לילד. נראה לי שכשהילד מפנים את זה, הוא מוותר בעצמו על החיתול ורוצה רק תחתונים. הגדול שלי נגמל ככה, אחרי ניסיונות עקרים רבים מצידי להציע לו ללכת לשרותים. הקטע המשותף עשה לו את זה.