עוד שאלה

עוד שאלה

הפציפיזם, גורס כי אין להשתייך לשום ארגון צבאי באשר הוא, משום שזהו אירגון לוחמני, המשתמש באלימות, שהיא דבר פסול. ועל כן יש להוקיעו ולא להשתייך אליו. איך אותם אנשים, שמצהירים כי הם אינם מוכנים להשתייך לארגון לוחם, בוחרים לחיות במדינה שמחייבת את האזרחים שלה להשתייך לארגון הלוחם הזה? איך אותם אנשים, מוכנים לשלם מיסים שמממנים את אותו ארגון לוחם? ואם התשובה היא כי כאן אנחנו חיים, ואת החברה הזו שאנו חיים בה, אנו ננסה לשנות מבפנים ולהפוך לחברה פציפיסטית, שלא תשתמש באלימות. למה לא ניתן על אותו משקל לטעון כי יש להתגייס לצבא, ולנסות לשנות מבפנים ,לחנך את החיילים לכבוד אדם, ולפגיעה מינימאלית בזמן שהם יוצאים לפעולות, ובמקביל, לגרום לדרגים הבכירים, להעביר את הצבא לשימוש בנשק אל-הרג? מדוע מדינה אפשר לשנות מבפנים, וצבא לא? מדוע להתגייס לארגון לוחם, זה פסול, אך להשתייך למדינה שמעודדת אותו, ולשלם כסף שממן אותו, זה לא פסול? ושוב, אני לא שואל כאן בגישה תוקפנית, ואני לא בא להאשים אף אחד. אני רק רוצה תשובות. תשובות, מכל הגוונים, וכל הקצוות, יתקבלו. אין תשובה לא נכונה. תודה,
 

hushhash

New member
לצערי

אין מדינה שאוכל לחיות בה מבלי לממן בכספי המסים ארגון לוחם שאני לא מוכנה להשתייך אליו. לגבי שאלת ההבדלים בין המדינה לצבא- אני יכולה לחיות במדינה מבלי שייכפו עלי להזדהות איתה. כחלק מהשירות בצבא, אני לא יכולה להמנע מלהזדהות איתו או עם המדיניות שלו, לדגמא- הייתי לא מזמן בפתיחה של סרט בשם "בוקר טוב ישראל- 2007", שבו חזר הבמאי לקבוצה של אנשים שאותם צילם לפני 20 שנה, ולאחר מכן לפני 10 שנים. בראיון עם אד הנערים לפני 10 שנים, בתקופה שהיה חייל סדיר, לא רק שהיה צורך לבקש אישור מצה"ל, אלא שנציג של דובר צה"ל נכח בראיון, והורה לו על אילו שלות לענות, והנחה אותו איך לענות עליהן. הצבא לא מתיימר להציג עצמו כגוף דמוקרטי, עם חופש פעולה. כפציפיסטית, אני לא מוכנה להזדהות עם גוף שמשתמש באלימות. אני בהחלט לא מאמינה שמספיק לחנך לפגיעה מינימלית. זה נותן לגיטימציה מסויימת לפגיעה באדם. אני גם מאמינה שחיילים מקבלים הוראות כאלה במידה מסויימת. אבל מתינות נוטה שלא להוכיח את עצמה. יש לי ידיד שאוהב לומר ש"להיות מתון זה כמו ללכת לרופא התייבשות ושהוא ירשום לך תרופה נגד כאב ראש", או המילים אחרות- בעיות של אגרסיביות בשטח הן רק תסמינים של התופעה. אני גם לא בטוחה במאת האחוזים שמדינה אפשר לשנות מבפנים, ויכול מאוד להיות שכדי לחיות את האידיאולוגיה שלי במלואה אני תריכה לוותר על האזחות שלי ולהצטרף לשבט נודד, אבל אני באמת לא מאמינה שזה מה שישנה. וגם לא ללכת לכלא כי לא שילמתי מסים, ובטח שלא לגור בחו"ל. אז בשורה התחתונה, כן, כאזרחית המדינה יש לי הרבה יותר מקום לשנות מאשר כחיילת בצבא. אם אני לא מסכימה עם מדיניות או מהות של מדינה אני יכולה שלא להזדהות איתה, ולנסות ולשנות אותה. ומהיכרות משנית עם הצבא, זה לא גוף שאפשר לשנות מבפנים. וכן, מאוד יכול להיות שבעוד שנה אני אעשה דבר שהוא פסול מבחינת האידיאולוגיה שלי, ואשלם כסף שמממן גוף שאני מתנגד אליו, אבל, וסליחה מראש על התועלתנות, מכל הסיבות שפירטתי מקודם, ייתכן שהתועלת תעלה על הנזק. (וסליחה על הניסוח המעייף)
 
את לא חייבת להזדהות עם הצבא.

כחיילת בצבא, את מחוייבת לציית לאוסף של חוקים. כאזרחית במדינה, את מחוייבת לציית לאוסף של חוקים. אם אינך מסכימה עם החוקים, את מוזמנת להפר אותם וללכת לכלא. אבל את לא מחוייבת להזדהות עמם כדי לבצעם. את יכולה לחשוב שהם פסולים ולא נכונים, אך בכל זאת לבצע אותם. יש עניין, שאני כעת דן בו עם עצמי, שבעצם לבישת מדים, אתה מייצג רעיונות שאינם שלך. רעיונות שאני כפציפיסט, מתנגד אליהם. כחייל, אינך יכול להימנע מהעובדה שאתה בכל רגע נתון, נציג של המערכת הצבאית, שנקראת צה"ל. כחייל, הינך מחוייב לייצג את המערכת בגאווה, ובצורה שלא תפגע בה. כחייל, הינך מחוייב, להגן על המערכת, גם אם אינך מזדהה עמה ואינה מסכים עמה. (לסנגר, תהיה מילה יותר מתאימה מלהגן) חוץ מהעניין שיש ללבוש מדים בצורה ייצוגית, ועל החייל להרגיש גאה בהיותו חייל, (שבנושא זה אני עוד מנסה לשכנע את עצמי שזו דרישה בלתי חוקית, הגיונית ושאינה ברת מימוש), צה"ל אינו כופה עלייך להזדהות עמו. כשם שאת יכולה לנסות לשנות את המדינה מבפנים, את יכולה לנסות לשנות את צה"ל מבפנים. נכון, לשנות את החברה, זה קשה עד בלתי אפשרי, אבל זה קל הרבה יותר מלשנות את הצבא. אבל הקביעה שלך, שצבא זה גוף שבו אי אפשר לשנות מבפנים, היא לא נכונה. והיא קביעה סטיגמטית לפי דעתי. אני רוצה לשאול שוב, מאחר ולא קיבלתי תשובה לשאלתי. מהו ההבדל בין מדינה, לצבא. מדוע, את הצבא אי אפשר לשנות מבפנים, ומדינה כן. מדוע למדינה כן להשתייך, ולצבא לא.
 

hushhash

New member
הזדהות אינה רק מעקב אחר חוקים

המדים הם דוגמא חזקה, שנתת בצמך. ואני לא מבינה, תיארת במשך פסקאה שלמה איך הצבא מכריח אותך לסנגר ולייצג אותו, וסיכמת אותה במשפט "צה"ל אינו כופה עלייך להזדהות עמו". השתמשת במושג סנגור.עורכי דין ל ייצגו אדם שאינם מסוגלים להזדהות עמו, אחרת הם יפסידו. הזדהות היא יותר מהרגשה, היא משהו שבא לידי ביטוי בדברים שאתה עושה ואומר. תה חייב להרגיש גאה בהיותך חייל? אז יך אתה יכול להסתכל על התפקיד הזה בעין ביקורתית? מה גם, שהצבא כפוף למדינה, ועל כן כאזרחית המדינה אני יכולה להשפיע גם על המתרחש בצבא. ובגדול- הצבא הוא גוף אלים במהותו. אני לא רואה איך אפשר להחליף מהות כזו מבפנים. (הקביעה שעשיתי בהודעה הקודמת אולי השתמעה כנחרצת ואני מתנצלת, כי זו בעית ניסוח, אבל אני מסתמכת על נסיונם שעל אחרים שניסו לשנות מבפנים).
 
סנגור

ראשית, הבהרה קטנה. הצבא לא מכריח אותי אישית לסנגר ולייצג אותו. הצבא דורש דרישה כללית מכלל החיילים, ואוכף אותה באמצעות משטרה צבאית. המדים הם דוגמא חזקה. אך לעניות דעתי, היחידה. ומשום אותם דברים שרשמתי בפיסקה השלמה ההיא, אני כיום בתהליכים לבקש שירות ללא מדים. אני אשמח לשמוע על דרכים אחרות בהן את רואה כיצד צה"ל דורש ממך להזדהות עמו. (מי יודע, אולי תשכנעי אותי לבקש פטורים נוספים (-: ) עורכי דין, יכולים לייצג אדם אשר אינם מסוגלים להזדהות עמו. עורכי דין של עבריינים. לאותם אנשים, ברור כי האדם עליו הם מנסים להגן, הוא פושע. והם יודעים כי לא יצליחו להוכיח אחרת. אך מתוקף תפקידם, והכסף שהם מקבלים (והעובדה שהמצפון שלהם שותק), הם מחפשים את הדרך החוקית, לגרום לאותו אדם לצאת זכאי עקב בעיה טכנית. הם לא צריכים להזדהות כדי לייצג אותו. הם רק צריכים אינטרס. אם ננסח הגדרה שתהא מקובלת על שנינו לגבי הזדהות, "הזדהות - הרגשת רגש משותפת, הבעת תמיכה, הבאה לידי ביטוי במעשיך ובהתנהגותך", נשמע לי סביר למדי. אני רוצה לבקש ממך לציין מעשים, שכל חייל מבצע, ובכך מביע הזדהות עם המערכת הצבאית. (כמובן, לציין וגם להסביר) את העובדה כי צבא הוא גוף אלים, לא ניתן לשנות. את מידת האלימות כן ניתן. כאזרחית המדינה, אין לך השפעה על המתרחש בצבא יותר מדי. כאזרחית, כל שאת יכולה לעשות, הוא לנסות ולהשפיע, על המדינה, שלא לעשות שימוש בצבא.
 

hushhash

New member
צה"ל

אתה השתמשת במושג "לסנגר", אני רק הרחבתי אותו ../images/Emo13.gif דרכים אחרות בהן אתה נדרש להזדהות עם צה"ל- שבועת אמונים לצבא, קבלת מספר אישי, קבלת דרגה. אני לא יודעת כמה האחרון משפיע על אדם שמשרת ללא מדים. גם טקסים כמו הצדעה למפקד, שמהווה נציג של המערכת הצבאית כולה בשביל הפקודים שלו. מבחינתי, גם עצם הגיוס לצבא. עורכי דין צריכים להביע הזדהות בבית המשפט, לא משנה אם הם מזדהים בנפשם עם הלקח או לא. בתוך ההגדרה שלך ציינת שהיא באה לידי ביטוי במעשים ובהתנהגות. לזה התכוונתי כשדיברתי על הזדהות, וזה דבר שכן נדרש מעו"ד ומחיילים. כתבתי קודם משהו על רדיקליות, ואני עדיין עומדת על דברי. השאיפה צריכה להיות תמיד לטוב האבסולוטי, גם אם לא תשיג את המטרה. אני לא מאמינה בלהלחם בסימפטומים, כמו שכתבתי קודם, ובמקרה זה האלימות היא הסימפטום, והמחלה היא המילטריזם. אני לא אהיה חיילת כי אני מרגישה שאם אעשה דבר כזה, אתן לגיטימציה למחלה, גם אם אפשר להתווכח עד כמה זה נכון גם לגבי הסימפטומים. אז אם אני משרתת בתפקיד לא קרבי, לא אלים, אפילו ללא מדים, אבל כשמישהו ברחוב ישאל אותי מה אני עושה, ואני אענה "אני בצבא", הפכתי את הגוף הזה ללגיטימי מבחינתי. אם בכל זאת אנחנו הולכים על פחות אלימות, אףעל פי שאני לא מאמינה בזה, זו הנוסחה, כפי שאני רואה את הדברים: הצבא הוא גוף אלים, החברה היא מיליטנטית והרי המעגל שנוצר: הצבא, גוף שעוצה דה-לגטימציה לאנשים שלא מתגייסים אליו, ומצדיק אלימות, מקרין על החברה שנעשית אלימה יותר, החברה, בהיותה מכילה בתוכה אנשים שמשמשים את הצבא, מקרינה אף היא עליו, והחיילים אלימים יותר. סכמנו שאת החברה קל יותר לשנות מאשר את הצבא, אז הנה- יש דרך לשנות מבחוץ. ולנסות להשפיע על המדינה שלא לעשות שימוש בצבא, זה המון. ועכשיו שאלות משלי: תוכל לפרט עוד לגבי השירות ללא מדים? שמעתי על זה בעבר, אבל לא מספיק. למה אתה מעדיף שירות ללא מדים על פני שירות לאומי? מה ההליך לקבלת שירות ללא מדים? זו גם ועדת מצפון? יום טוב
 
נורמה ג'ין

במדינה עם מיליטריזם משתולל כמו בישראל עצם האמירה של "לא עשיתי צבא" היא מאוד דרמטית. מבחינת רוב החברה להתגייס זה הנורמה, אם את אומרת שהתגייסת, גם עם אלף סייגים, זה לא משאיר שום רושם כי זה הברור, זה הנורמה.
 

hushhash

New member
וכשיש נורמה

אז לא להצהיר שהיא לא נכונה ולקבל אותה זה היינו הך. זו בדיוק הנקודה שלי
 
אני מעדיף שירות לאומי על פני כל סוג של שירות.

שירות ללא מדים? אין לי שום מושג לגבי איך זה נעשה. אני יודע שבבסיסים מסויימים, חיילים, מתוקף תפקידם, נדרשים ללבוש לבוש אזרחי מטעמים מבצעיים ובטחוניים של התפקיד. עם זאת, אל הבסיס הם נדרשים להגיע עם מדים. אני יודע שיש חיילים במצ"ח שמשרתים ללא מדים, מתוקף התפקיד. אני יודע שיש בצה"ל תפקידים אזרחיים, בהם ניתן לשרת ללא מדים. קב"ן/פסיכולוג/פסיכיאטר, נדרש לשרת ללא מדים אנשים המשרתים בבסיסים מסווגים ביותר, נדרשים להגיע לבסיס על לבוש אזרחי (אני לא סגור ב100% לגבי המשפט שלי) אני יודע שבועדות מצפון מסויימות, הועלתה הצעה לשרת שירות ללא מדים. אני מעדיף שירות לאומי. אני רוצה את הפטור שלי מצה"ל, ואני רוצה אותו כמה שיותר מהר. עם זאת, עם כמה שאני לא רוצה להתגייס לצבא. נכון למצב הנוכחי במדינה, הגיוס הינו גיוס חובה. סירוב להתגייס משמעותו עבירה על החוק והגעה לכלא. אני לא בנאדם שרוצה לעבור על החוק. אני מוכן לעבור עליו רק במקרים ממש קיצוניים. וגם אז אעדיף שלא. בנוסף, אני לא רוצה לשקר. עם כמה שאני לא רוצה לשרת בצבא. אני לא רוצה, ונכון לכיום, גם לא מוכן, לשקר על מנת לצאת משם. פניתי לועדת מצפון. ביקשתי פטור מצה"ל. הוחלט כי אשובץ בשירות ללא נשק. עקב דבקות באמת שלי, אשר אינה מספיקה לטענת הועדה לקבלת פטור, החלטתי לוותר על נסיונות חוזרים. לפחות עד שלא אוכל לומר שדעתי התגבשה, התחזקה, והשתנתה. אני עדיין רוצה לצאת. עדיין רוצה להוציא פטור ולעשות שירות לאומי. אבל הדרכים הן או קב"ן אשר אצלו אשקר ואקצין ואגזים ואמציא בעיות שאינן קימות. או ועדת מצפון אשר בה אדבוק בעמדות אשר אינן שלי, או שאומר את דעותיי ולא אקבל שום פטור. לכן, נכון לכיום, לא נעשים מאמצים בנושא. אבל יבוא יום, ודברים ישתנו. אני מקווה. אני מתכוון לשלוח מכתב לועדת מצפון, בבקשה לשירות ללא מדים, מטעמי מצפון. היה והדבר יעלה בידי, אוכל לומר לך כי ועדת מצפון מוסמכת להעניק פטור ממדים. עד אז, איני יודע. ואשמח לתגובות של אנשים אחרים היודעים. שבועת אמונים לצבא, כן, יש כאן משום הזדהות. הקטע המשעשע אצלי, הוא שארבעת העקרונות החזקים המתקיימים בטקס השבעה, לא התקיימו אצלי. 1. לא חזרתי על נוסח השבועה. 2. לא נשבעתי, רק הצהרתי (למרות שבת'כלס זה בדיוק אותו דבר) 3. לא החזקתי נשק בזמן השבועה 4. ספר התנך, עליו הושבעתי, לא מסמל עבורי כלום. הסכמתי לעשות את זה, רק משום שאיימו עליי בכלא אם אסרב, ומשום שאמרתי לעצמי שאני נותן כאן הבטחה לצבא שאין לי כוונה למלא. ואני מצהיר שאין בכוונתי למלא הבטחה זו. אבל אם הצבא רוצה לשמוע את זה, רק בשביל הבירוקרטיה - שיבושם לו. (למרות, שאני מוכרח להודות, שהרגשתי די רע עם עצמי לאחר השבועה. סוג של בגידה בעקרונות שלי. בין אם זה השבועה לצה"ל, ובין אם זה העובדה ששיקרתי) כיצד קבלת מספר אישי מביעה הזדהות עם הצבא? במה מספר אישי, שונה ממספר תעודת זהות? (ובעצם יש כאן משום חזרה לשאלה, מה ההבדל בין צבא למדינה..) דרגות אני מסרב לענוד, עוד לא קיבלתי אז לא נוצר עימות בנושא עדיין, ואין לי מושג לאן זה יתפתח אם בכלל טקס, בו את מצדיעה למפקד, נועד פורמלית, לתת כבוד. מעשית, זו שיטה להכניע ולהחדיר משמעת. וכן, אני מסכים שזה דבר פסול, אך אני כשל בלראות כיצד הוא מביע הזדהות עם צה"ל. אני מסכים, מבין, ותומך במה שאמרת לגבי סירוב להעניק לגיטימציה לצה"ל. אולם, מבחינתי, בעצם השתייכותי לצה"ל אין משום הענקת לגיטימציה לצה"ל, אלא יותר משום נכונות לכבד את החוקים המדיניים. בנוסף, מבחינתי, כל עוד אני לא עושה משהו שנועד לפגוע באנשים/לתמוך בפגיעה באנשים, אני יכול להיות שלם מצפונית עם עצמי.
 

meetAmeet

New member
אני מכבד מאוד "אנשים כמוך" או יותר נכון...

מאוד מכבד את דעתך בנושא. אני אישית לא מבין איך למישהו שמשרת בצה"ל יכולה כל-כך להפריע העובדה שהוא גם לובש את המדים של צה"ל אבל לא ממש הייתי במקומך.
 
כשאותו מישהו לא רוצה לשרת בצה"ל.

כשבנאדם מסויים לא רוצה להשתייך לאירגון מסויים. כשהוא לא רוצה לקום בבוקר ללכת אל האירגון הזה. כשהוא שונא את העבודה שלו. כשהוא שונא את ההרגשה שלו עם עצמו על מה שהוא עושה כשהוא כל הזמן חוזר ואומר לעצמו, אני לא רוצה להיות כאן. אני לא רוצה להיות כאן. אז כשבנאדם עם עמדות כאלה, נדרש לייצג בגאווה את אותו אירגון, שאליו הוא כל כך מתנגד. וללבוש מדים, ולהיות מדוגם. זה קשה. וזה מפריע. זה שאדם מסויים משרת בצה"ל, לא אומר שהוא רוצה לשרת בצה"ל. זה לא אומר שהוא שלם עם עצמו לגבי המצב הקיים, ושהמצב הקיים לא מפריע לו.
 

meetAmeet

New member
לי זה נראה קצת כמו מי מישהו שיוצא למלחמה...

אבל לא רוצה לראות את הדגל... בכל מקרה, אני יכול להבין אותך.
 
הפציפיזם...

הוא רעיון שפשוט לא קיים, כי כמו שהגיבה קודמתי אין מדינה שלא מחזיקה כזה ארגון, מהסיבה הפשוטה, לעולם לא תגמר האלימות בעולם! יהיה זה מצחיק לומר לדוגמא שצריך לבטל את המשטרה משום שהיא אלימה כי כל אחד מבין שלעולם לא יגמרו הגזלנים הרוצחים והאנסים, היופי במדינה ועולם מתוקן הוא דוקא שיש כזה גוף שפועל למגר אותם... בתי המשפט נחשבים לפסגת הצדק האנושי דוקא מפני שהם שולחים אנשים לכלא... לכן, התומכים בפציפיזם לעולם לא יצליחו להסביר למה הם תומכים במדינה, כיון שהם עצמם מודעים לכך שאין מציאות כזו, רק שהם מתנגדים לצבא משום שהוא מיצג רקק את השימוש באלימות, לעומת המדינה שמיצגת גם שאר דברים... מקוה שדברי הובנו כהלכה...
 
משעשע

רציתי לפתוח את דברי במעט כעס כלפיך וכלפי התגובה שלך, וכלפי הצורה שבה היא נכתבה. עד ששמתי לב, שאתה, בהשמצתך את הפציפיזם, נתת לי את התשובה שביקשתי. אז מראש, תודה. לעולם לא תיגמר האלימות - נכון. לבטל את המשטרה משום שהיא אלימה - לא נכון. המשטרה אלימה. עובדה. יש בקרב הפציפיסטים, הטוענים שיש להשאיר את קיומה של המשטרה כגוף שבסמכותו לאכוף את החוקים והכללים, אך עם זאת, עליה לעשות זאת בצורה שאינה אלימה. זהו דבר מעשי, ואף אפשרי ביותר. לכן, כן יש לערוך שינוי במשטרה הקיימת, אך לא לבטלה. בתי משפט פסגת הצדק האנושי - מסכים לגמרי. כלא, זוהי דרכה של החברה לומר "אנחנו לא רוצים שבנאדם שכזה יהיה חלק מאיתנו", אולם, כלא אינו הפיתרון היחידי, בתי משפט שולחים עבריינים למוסדות שיקום, שנועדו לסייע להם. בתי משפט הם פסגת הצדק האנושי, משום שתפקידם הוא לברר כל מקרה לגוף, ולטפל בו בצורה כזו, שתמנע מאותו אדם להזיק לחברה, ובמקביל, לא תזיק לאדם עצמו ואף תסייע לו. התומכים בפציפיזם לא יצליחו להסביר מדוע עם תומכים במדינה - זוהי קביעה סטיגמתית, שגויה, ומכלילה. אנו נמצאים בפורום פציפיזם, השאלה נשאלה. תן לאנשים לענות עליה. לומר מראש הם לא יצליחו ולפסול אותם מבלי לתת להם זכות דיבור, זה לא דבר נכון לדעתי. ההתנגדות לצבא היא כי הוא מייצג רק שימוש באלימות. לעומת מדינה שמייצגת שאר דברים. תודה. זו הסיבה שחיפשתי. ההבדל בין מדינה לצבא, הסיבה שבגינה אפשר להשתייך למדינה אך לא לצבא, היא כי המדינה מכירה בכך שיש פתרונות אחרים ומנסה אותם. המדינה בוחרת מבין שלל פתרונות את זה שהכי מתאים. בתור אזרחים בחברה, ניתן להשפיע ולגרום לכך שיותר החלטות שיתקבלו יהיו החלטות לא אלימות. הצבא מגיב רק באמצעות אלימות. כחלק מהמערכת הזו, לא משנה מה תעשה, ואיך תעשה, אתה רק תתרום לפעילות של אלימות. במקרה הטוב צימצמת את הנזק. אבל בשום מקרה, לא הצלחת למנוע אותו. אשמח לקבל תשובות נוספות משאר אנשים. ושוב, תודה לך על תשובתך.
 
הבדל ברור

צבא במהותו הוא גוף אלים ולוחמני. רישמית הוא נועד למלחמה שימוש בכח ולהרוג כשצריך. להיות חיל ובמיוחד קרבי הופך אותך לרובוט של המערכת. בקיצור הסמל של הכוחניות זהו הצבא. לעומת זאת מדינה במהותה היא נועדה לעזור לאזרחיה לחיות חיים שלוים ושקטים. נכון שהמדינה מחזיקה גם צבא ומחסלת מחבלים צמאי דם. (ועוד כמה צ`ופר) אולם תמיכה במדינה אינה מראה על השתיכות ללוחמנות או לתוקפנות. ואני חייב להבהיר אינני פציפיסט כל עיקר.
 
שאלה מעניינת

לי אין בעיה עם צבא בהגדרתו, והאמת היא שגם אדם המציג עשמו כפציפיסט לא אמור להתנגד לצבא בהגדרה. יש לי בעיה עם הארגון הקלוקל עד אימה צה"ל. מהבחינה האמורה אין טעם לשמש בצה"ל לא פועל שחור ולא מוח, משום שלא ניתן לבצע בו את השינויים מתוכו. האנשים שמבצעים בו את השינויים נמצאים בממשלה. משרד הבטחון מסמיך רמטכ"ל לתפקידו. חשבתי על הנקודה הזו(אם כי לא בהקשר הפציפיסטי אלא מתוך חובתי כישראלי עברי) טרם קיבלתי את ההחלטה לא להתגיס, והגעתי למסקנה שזו נקודת המוצא שלי- פשוט משום שאני אזרח ישראלי.
 
קלגס מנומס

על אותו משקל אפשר לשאול למה אני מוכן להחזיק סכינים בבית אבל לא אקדח. כמו שכבר ציינת, ההבדל הגדול הוא שלסכינים יש עוד שימושים ויש אפילו יאמרו שהפעלת אלימות היא לא השימוש העיקרי שלהם, בעוד שלאקדח יש פונקציה אחת (אם מתעלמים מזה שאפשר, אם ממש רוצים, להשתמש בו כמשקולת או כפטיש או כקישוט). אני משתייך לזרם המחשבה שטוען שאחד הפונקציות העיקריות של מדינה היא הסדרת האלימות, למי מותר, כמה ומתי, וכמובן להעניש את החורגים. אני לא מעונין להשתייך או לתרום לארגון שכזה, אבל חברות במדינה היא לא בדיוק עניין של בחירה, בטח בהתחשב באלטרנטיבות. חשוב להבחין - אני רוצה לחיות בחברה שונה, לא במדינה שונה. לדעתי המדינה, בטח בצורת ההתארגנות הנוכחית, היא חסרת סיכוי במובן של להפוך אותה לפסיפיסטית. אבל חברה ומדינה זה לא אותו דבר. אפילו שבהרבה מדינות הלאום, ובטח בישראל, רמת ההזדהות של האנשים עם המדינה מאוד גבוהה. כשמדברים על לשנות את ארגון מבפנים מתכוונים לשנות את אופיו, את צורת הפעולה שלו וכו. אבל אין שום דרך להפוך צבא לפסיפיסטי, צבא במהותו הוא ההפך מכל מה שפסיפיסם מדבר עליו, אז חוץ מלהתגייס ולחבל בצבא בכל דרך אפשרית אין ממש מה לעשות שם. מה שרוב האנשים מתכוונים בלשנות מבפנים זה לרכך, לעדן, למתן, אבל אין שום דבר פסיפיסטי בקלגס מנומס.
 
מדינה ואלימות

אתה מאמין כי הפונקציה העיקרית של מדינה היא הסדרת האלימות. האם כוונתך היא לכך שזהו המצב הקיים כיום, וזהו מצב פסול? או שכוונתך היא לכך שזה התפקיד של מדינה, ולשם כך היא קיימת, וזו מטרה צודקת? חברות במדינה היא עניין של בחירה. אתה בוחר להשתייך למדינה, בכך שאתה אזרח בה. אתה יכול באותה מידה להיות תושב במדינה. יש הבדל עצום בזכויות וחובות כאזרח וכתושב. אם אתה מכניס לעניין את האלטרנטיבות, אתה בעצם אומר שאתה בוחר להיות אזרח במדינת ישראל, מטעמי נוחיות. פשוט כי האלטרנטיבות גרועות יותר. יש שתי אפשרויות לשיפור המצב הקיים לגבי הצבא. אחת היא לבטל אותו לחלוטין. וזה יפתור את הבעיה והשנייה היא למתן, לעדן, ולרכך אותו ככל האפשר. מאחר ומבחינה מציאותית, בתקופה הקרובה הצבא לא יתבטל. למה לא לנסות לעדן ולרכך אותו ככל האפשר? למה לא לנקוט בדרך פעולה, גם אם היא לא הכי יעילה והכי נכונה, אם היא מובילה למטרות הנכונות?
 
למעלה