עוד שאלה לדתיים.

[voguemaster]

אולי אישית לא

אבל כשאתה כותב "מקור הלגלוג...", המסקנה הבלתי נמנעת היא שאלו שמלגלגים בהכרח רואים את האמונה שלהם בתור טובה יותר.

 

[answers2]

אם כך

הואל בטובך להפנות את חיצי ביקורתך לכתובת הרלוונטית , ולא להשמיץ סתם.

 

[נעים מאד]

אתה יודע מה? זה מזכיר לי בדיחה

יהודי פנה לכומר וביקש להתנצר, הכומר שאל לסיבתו, היהודי השיב שהוא מאמין אך רוצה דת יותר קלה ליישום. הסכים הכומר אך התנה בזה שלא יאכל דגים בערב שבת כמנהג היהודים. הסכים היהודי לתנאי, הכומר הוציא מכיסו בקבוקון מים והיזה עליו באצבעו שלוש פעמים כשבכל פעם הוא אומר, "אתה לא יהודי. אתה נוצרי." פעם הפתיע אותו הכומר בערב שבת כשהיהודי אוכל דג בארוחת שבת. היהודי הסביר לו שלא מדובר בדג אלא בגזר! הכומר:מה? איך? מה פתאום! היהודי: למדתי זאת ממך, לקחתי מים ובאצבע היזתי מים שלוש פעמים על הדג ואמרתי "אתה לא דג. אתה גזר." כן. זאת בדיחה וגם מצחיק, אך בהחלט מסבירה היטב את ההבדל בין הדת שלנו לדת של אחרים. לא מדובר בשאלה מי יותר טוב....

 

[ילידת המאה שעברה]

ועוד דבר חשוב

המחילה היא רק על חטאים שבין אדם למקום. אין שום מחילה על חטאים שנעשו כלפי האחר, זולת מחילת אותו אדם עצמו. ורק כדי לסבר את האוזן (הדוגמה טיפשית, ואני מודעת לכך): זכותי להחליט שאני מוחלת לאנשים שפגעו בי, אם הם ימשכו באוזנם. אולי זה טפשי בעינייך, אבל אולי גם יש סיבה לכך- סיבה שמעבר להשגתך.

 

[answers2]

את צודקת לחלוטין

לא כל כך קל להפטר מחטאים. התשליך הינו ריטואל סימבולי שלכשעצמו אינו עושה דבר . מחילת החטאים הינה פונקציה של חזרה בתשובה . דהיינו חרטה כנה ואמיתית על מעשייך הרעים , וקבלה אמיתית לעתיד שלא לחזור עליהם . על פי ההלכה היהודית , אם תתחרטי על מעשייך , ותקבלי על עצמך שלא לחזור עליהם , הרי שתשובתך תתקבל וחטאייך יימחלו (ואפילו ייחשבו למצוות!!!!). זה נכון גם אם לא תלכי לתשליך . לעומת זאת , אם תלכי לתשליך , אבל לא תתחרטי על מעשייך הרעים , ולתכנן "לעשות מה בראש שלי, ופעם בשנה ללכת לים לזרוק ככה בכאילו מהכיסים שלי אבנים וכאלה ואני מסודרת" ת הרי שגם אלף תשליכים לא יעזרו . קאפיש?

 

[pppliat]

תבין משהו

אני כתבתי את זה בנימה של ציניות. אני יודעת ובטוחה שמחטאים לא נפטרים כל כך בקלות, בגלל זה אני לא מבינה איך עם דתי, יכול לחשוב בצורה כזו. שוב פעם, זה שהם אומרים שהם התחרטו בלב שלם, זה לא אומר שהם לא מסתמכים על הרעיון של יום כיפור ככפרה על כל מה שהם לא יעשו. והם עושים גם עושים. הרבה שחיתות נחשפת כל הזמן לגבי אותו עם דתי כביכול. נכון אצל החילונים לא חסרה שחיתות, אבל החילונים לא מתיימרים להיות טהורים ברגע שזרקו את האבנים מהכיסים ו"אמרו" שהם מתחרטים מכל הלב. אתה רוצה להגיד לי שהרב עובדיה יוסף מתחרט על מה שאמר על החילונים? כי גם זה חטא. ללעוג ולהשמיץ מישהו שלא עשה לך כלום. קוראים לזה דיבה. אני מאמינה שהוא לא מתחרט למרות שחטא בנושא, ואם הוא כן מתחרט, אני פשוט בטוחה שהוא יחזור על אותן פניני פה גם בשנה החדשה. אני לא נעלבת מהשטויות שלו, וזה גם לא מדרבן אותי לחזור בתשובה. התוצאה היחידה של דבריו היא שיעשוע ותו לא. באמת, כל כך צחקתי כששמעתי אותו מדבר...

 

[גל נעים]

התשליך-אקט פסיכולוגי מובהק.

היאך אדם יוכל להרגיש שהוא עבר "טהרה" רוחנית?. היהדות מציעה מכלול שלם לאדם שחי בחברה שהאיסור עוקר את המותר, שהחיים מסתובבים סביב עקרונות של איסורים שונים ומשונים. וכמובן שהחברה החרדית לא מסתפקת באיסורים שחז"ל הציעו, הלכו אלו והחמירו בדברים המותרים גם כן והפכו הקערה על פיה והמציאו איסורים שחז"ל כלל לא חלמו על היותם איסורים. [ראו ערך "חזון איש","בריסקר-רב´ה" ועוד רבים וטובים...] -- האקט הפסיכולוגי הנתון לאדם שבתת המודע שלו מפחד מרגע יקיצתו ועד לכתו לישון (הם קוראים לזה "יראת שמיים",אני קורא לזה "פחד קוגנטיבי מהעונש המצפה לאדם בסיבוב) הינו אקט "טהרה". אקט הטהרה על בסיס חד שבועי מציין את המקווה (ישנם כאלה שטובלים יום ביומו) ,מציין את הוידוי שעושים לפני השינה ואת הוידוי שעושים פעמיים ביום בתפילות שחרית ומנחה. להלן לשון הוידוימתוך סידור)חשוב לציין שלפי מנהגי אשכנז נופלים על פניהם ומכסים את הפנים עם יד ימין ולפי מנהגי ספרד מכים באגרוף קמוץ את הלב קלות על כל מימרא שאומרים) אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי ולשון הרע העוינו והרשענו זדנו חמסנו טפלנו שקר ומרמה יעצנו עיצות רעות... (יש עוד הרבה) . --- חשוב לציין שגם אם אדם אינו מרגיש שחטא,הרי העקרון הקולקטיבי הופך אותו מיידית לחוטא ("דין ערבות"). אדם כזה תמיד נמצא בחזקת "חטא" ולכן טהרתו על בסיס יומי-שבועי לא מספיקה וצריך גם ימי "חרטה" על המעשים הרעים (שכביכול עשיתי...) והם נקראים "עשרת ימי תשובה". --- בעשרת ימי תשובה נוסח התפילות גדל משמעותית,פותחים פעמיים ביום את ארון הקודש ואומרים נוסח "אבינו מלכינו" שמפרט ביתר שאת את העבירות... --- אדם שחי במערכת כזו חי בפחד לא מודע באופן תמידי, ואז מגיע "ראש השנה" (קרי-יום הדין) ו-"יום כיפור" (יום חתימת הדין) כאשר הנידון לגיהנום מקבל הארכת זמן עד שמיני עצרת (היום השמיני של סוכות) (ששם כבר ממש אין לו סיכוי לשנות את גזר דינו אם הוא לא הצליח לשנות את גזר דינו ביוה"כ וראש השנה). --- ברור לכולם כי אין ולא היה שום דיאלוג עם אלוהים, האדם "מאמין" (בשכנוע פנימי עמוק ועצמי) שאכן "אלוהים" מחל לו אם הוא עבר את הטקסים הללו "בהצלחה". כמו כל דבר אחר ביהדות,התשליך הינו אקט סימבולי המתאר את השלכת החטאים. אין בדבר ממש כמו כל "דברי הקבלה" האחרים (כגון "תרנגול כפרות"-מנהג אלילי מובהק) חשוב לציין שתפילות ראש השנה ויום הכיפורים הן ארוכות מאוד (כ-7 שעות כל תפילת שחרית-ראש השנה2X,תפילות מנחה כ-3 שעות וערבית כ-3 שעות) והאשכנזים נוהגים ללבוש "קיטעל"-זהו בגד לבן שהיו מלבישים למתים באשכנז, בשביל שיזכרו את יום המיתה ויבקשו מחילה... אדם שחי במערכת כזו,הינו לא יציב בנפשו,פוחד מהלא-נודע,נתון לחסדי מערכת פאגאנית-אמונית שמערפלת את יחסי האדם עם בוראו. גל-חוזר בשאלה.

 

[גל נעים]

אגב-חשוב להבין את המניעים החרדיים

על מנת להבין מה מזין את החברה הזו לכפות את דעתה על אחרים. לפי הדת היהודית אין מקום לספק בשאלות אמוניות, ולכן הכל מושתת כאכסיומות "מתמטיות" בלתי ניתנות לערעור. לגבי אתר חופש: -------------- אין טעם בוכחנות מיותרת עם אדם שמשוכנע שהאמת תחת אמתחתו. לדעתי חילוניים שיוצרים דו שיח של חרשים עם חרדים הבאים להתפלמס מורידים בעצם הויכוח את כוחם כישות חופשיה הפועלת לפי עקרונות של חקירה-דרישה ושכל הלומד כל הזמן מול שכל עקר המנוון מנתוני סרק שעבר עליהם מכבש לחצים רב עוצמה הנקרא "החברה החרדית". במיוחד אותם בעלי תשובה שרוצים "להראות את האור" לבני החושך המסכנים שמעולם לא למדו תורה בבית ספרם. אני עצמי הייתי מחזיר בתשובה נלהב. עד שהבנתי שאת השכל העצמאי שלי השארתי עמוק בבויידעם.

 

[גוססי]

תיאור מפחיד למדי

האם תחושות כאלה קיימות בפועל אצל רוב החרדים?

 

[גל נעים]

פחד ותחושות מודחקות של אובדן עצמי.

אני מזמין אותך לתפילת יום כיפור. אתה תמצא שבבית הכנסת בשעת תפילת "עמידה" (כ-שעה,שעה וחצי כל אחת) אנשים פתאום פורצים בפרץ בכי,ביבבות ובנהמות של "איי ייי ייי ייי ייי ייי", אחרים נרדמים לאחר סיום תפילתם ואחרים סוחפים אחרים בבכי שלהם. הדבר משקף למעשה את התחושה שחי בה האדם ביום עשותו "חשבון נפש", את אותם "עבירות" שהוא "עשה" כל השנה והדחיק את קיומם, הוא מוציא בתפילות אלו. הפחד מעבירות בציבור החרדי הוא דבר של יום ביומו ולכן מקיימים בכל בתי המדרש לכל אורך השנה "שיחות מוסר" שאמורות להביא את האדם לכדי פחד,חיל,רעד וחלחלה מ-"בורא עולם". האבסורד הינו,שהפחד הוא מאותם דברי פרשנות לתורה שתפסו תוקף משנה בתקופות בית I ובית II. הפחד לא נובע ישירות מהמקרא עצמו אלה מהתלמוד ומהפוסקים שבאו אחריו,להורות לעם על עונשים כבדים על מעשיהם הרעים. דוגמא-קח לך את מסכת "סנהדרין" ופתח לך בפרק "ארבע מיתות". קריאה נעימה.