עוד שאלה + הצעה לסקר

[ענתש]

עוד שאלה + הצעה לסקר

מצטערת שיש לי מלא שאלות, אבל ככה זה כשחדשים... תגידו - יש חשיבות לסבון בו מתרחצים ? אני מניחה שזו בטח שאלה טיפשית אבל אחרי שאמרו לי שאסור למרוח שמנים על הפטמה כי זה נספג וגם לא קרמים וכאלו אז חשבתי שאולי גם הסבון בו אני מתקלחת נספג. ולמה זה כל כך משנה לי ? כי אני מתקלחת בסבון "מועשר בחלב ודבש" (מתה עליו !) ובמרכיבים שלו יש לקטוז (בדקתי) וסוכר (כתוב גלוקוז...) ויש לו ריח עז של דבש אבל אני לא יודעת מה המרכיב שאסור לתינוקות לאכול בדבש אז לא מצאתי אותו ברשימת המרכיבים... זה נראה לכן משנה ? בדקתי עטיפה של סבון אחר וגם שם לא חסרים מרכיבים שנראים לי פתאום חשודים (חומצה לקטית למשל...). אז מה, אני סתם דואגת ? ויש לי גם הצעה לסקר: מתי הסכמתן לתת לקטן/ה מוצץ ? א. מייד. ב. בין גיל שישה שבועות לשלושה חודשים. ג. אחרי גיל שלושה חודשים. ד. לא נותנים מוצץ.

 

[שרון של אייל]

תשובה + תשובה לסקר ../images/Emo13.gif

באופן כללי לא מומלץ לסבן בכלל את הפטמות. לא נראה לי שיש חשיבות לסוג הסבון. המרכיב הבעייתי בדבש הוא לא הסוכר. כמו כן לא מומלץ לשמן את הפטמות - לא בגלל הספיגה של העור, אלא דווקא כי השימון מונע מהגוף לבצע את הפעולה בעצמו, ועלול לגרום לסתימה של בלוטות מונטגומרי, שתפקידן לסכך (לשמן) את הפטמות (אותן בליטות מסביב לפטמה..). ישנם שמנים שבמיוחד לא מומלצים בגלל הרכבן, כמו שמן נבט חיטה (מכיל ויטמין E) או שימוש ב A+D, ששניהם מכילים ויטמינים שהתינוק אינו זקוק להם (בשלב זה ובכמות זו). לגבי מוצץ - אנחנו התחלנו לתת מוצץ כשבועיים שלושה לאחר הלידה, אחרי שראינו שההנקה התבססה. אייל לא סבל מבלבול פטמות. כמו כן, התחלנו לתת בקבוק בדיוק בגיל שישה שבועות, כדי שלא יהיו בעיות אחר כך.

 

[זיו25]

רבע ../images/Emo32.gif

שרון, מה זה בלוטות מונטגומרי ? תודה, זיו.

 

[שרון של אייל]

בלוטות מונטגומרי

הן בלוטות הנמצאות מסביב לפטמה, באיזור ההילה. תפקידן לייצר סיכה לפטמות, כלומר - לדאוג לשמן אותן בכדי שלא יתייבשו. זו בדיוק הסיבה שאין צורך למרוח שום דבר על הפטמות לשימון מחד, ורצוי שלא לסבן כדי שלא להסיר את הסיכה הטבעית מאידך.

 

[טלי של גלי]

תשובה לסקר- ד.

לא ניסיתי בעצמי לתת לה, הסבתות ניסו, ההצלחה הכי גדולה איתו היתה בגיל 10 ימים, משהו כמו חצי שעה של מציצה. היום מגוון המוצצים שהן קנו לה אז משמשים כמשחקים משעשעים לפעמים.

 

[אמא של איתמר]

ראשית אין לך מה להצטער כל שאלה

מבורכת זה תמיד מפרה... לגבי הסיבון אני מסכימה עם מה שנאמר, בכל מקום אמרו לי שלא לסבן את הפטמות בכלל. שטיפה במים במקלחת עושה את העבודה!! לגבי מוצץ, בערך גיל חוד שהתחלנו לתת לאיתמר מוצץ אבל הוא לא ממש אהב את זה. רק בגיל חודשיים בערך הוא התרגל עד אז אני הייתי המוצץ שלו. ותאמיני לי שזה קשה. הוא אכל שעה ישן שעה 6 שבועות!!! והיום אני מברכת על זה שהוא לוקח מוצץ בכייף.

 

[anat i]

אני נותנת מוצץ תמיד מהשניה הראשונה

כי כל אלטרנטיבה אחרת פשוט נראת לי הרבה פחות טובה והיה חשוב לי להרגיל אותם מהרגע הראשון, כי ככל שמחכים, זה יותר קשה לשנות הרגלים. מעולם לא נתקלתי בבעיה של בילבול פטמות! לא כל הילדים שלי לקחו את המוצץ מהרגע הראשון והאמצעי אפילו ניסה למצוץ אצבע, אבל אני התעקשתי וגם הוא התרגל בסופו של דבר.

 

[יעל של תום]

מוצץ

אני נתתי לתום מוצץ כשתום היה כמעט בן יומיים. זה היה כשהייתי בבית החולים לאחר ניתוח קיסרי, בעלי עוד לא הגיע ותום בכה מבלי שהיתה לי אפשרות להרים אותו ולהרגיע אותו בעצמי. תום לקח את המוצץ בלי בעיה וזה באמת הרגיע אותו (ועד היום מרגיע אותו בהרבה מצבים, בעיקר כשהוא מסיים לינוק לפני השינה ורוצה להשתמש בציצי כמוצץ). בקשר ל"בלבול פטמות" - אם אי פעם היה לו, זה היה בכיוון ההפוך, כלומר בכל פעם שנתנו לו מוצץ, הוא ניסה בהתחלה לינוק ממנו, וכשהוא גילה שלא יוצא כלום הוא התחיל למצוץ אותו רגיל. אחרי כמה ימים הוא הבין את ההבדל וגם זה הפסיק.

 

[אפרוחולה]

מוצץ מתי

כשהייתי בקורס הכנה ללידה אצל גילה היא אמרה לנו לא מוצץ ולא בקבוק. מאחר ורב העצות שלה, ובכלל הגישה שלה מצאה חן בעינינו קיבלתי את הדברים כפשוטם. למשך כמה חודשים הוא מצץ אצבע, אבל שום דבר לא היה מוצלח כמו להמצוץ ציצי בתור פתרון לכל דבר. באיזהו שלב שהתחילו השיניים לכאוב לו הוא זנח את אצבע ונותר ללא אלטרנטיבה. גם בקבוק הוא לא קיבל וכשניסיתי בגיל 6-7- חודשים לתת לו מים, ותמ"ל הוא פשוט לא הסכים. בקיצור היום בדיעבד הייתי נותנת לו מוצץ זמן קצר אחרי הלידה - אולי שבועיים שלושה אחרי שמתרגל לינוק, וכך גם בקבוק. זה מאוד מועיל להמשך לבסס את ההרגלים כשהם קטנים.

 

[נדיה ומשה]

מוצצים

כמות הדעות היא כמו כמות האמהות. אז אין עצה, רק תשובה לסקר: אנחנו מנסים לדחוף מהיום הראשון אבל לא בכל מצב, שזה לא יהפך ל"במקום הנקה". השימוש היקרי היה בחוץ כשלא ניתן לשלוף באותה שנייה, בנסיעה, או למשל כשנרדמים ומוצצים מתוך שינה- היינו מנתקים אותם בעדינות מהשד ונותנים מוצץ במקום. הילדים שלנו, מאידך, כולם הססו מאוד לפני שהסכימו למוצץ (תקופת ההיסוס נעה בין שבוע לחודש) וגם זרקו אותם מיוזמתם מוקדם מאוד (גיל הזריקה נע בין 5 חודשים (הבכור) לשנה (השניה) ומשה איפהשהו באמצע)

 

[לאה_מ]

אצלנו בכלל אין מוצצים.

 

[כוכביתי2]

גם אצלנו אין מוצץ

ניסינו פעמיים-שלוש ללא הצלחה, ועזבנו את זה.

 

[דיאנה1]

גם אצלנו אותו הדבר. כמו אצל טלי,

אחת הסבתות ניסתה. למעשה היא כל הזמן הטיפה לנו שאנחנו חייבים לתת לו מוצץ כי אחרת יהיה לנו נורא קשה, ושזו טעות מצידנו לא לתת לו מוצץ וכו´, עד שאמרתי לה: את רוצה - בבקשה, תנסי. לאחר נסיון קצר היא הודתה בכישלון והפסיקה להציק לנו בנושא. בר היה הופך את המוצץ ונושך את הידית בהנאה. אז קנינו לו נשכן שנראה כמו מוצץ רק שבמקום פטמה יש לו חתיכת פלסטיק שאפשר לנשוך.

 

[ענבל30]

וגם אנחנו... בלי מוצץ

יש לרומי מוצצים, ומדי פעם היא משחקת איתם, אפילו נושכת אותם, אבל לא מוצצת... היא דווקא לקחה מוצץ בהתחלה, אבל כשלמדה לינוק, בערך בגיל חודשיים, עברה באופן מוחלט לציצי, והמוצץ נשכח-נזנח. אין לי התנגדות מיוחדת למוצץ, אצלינו היה בילבול פיטמות בגלל בקבוקים ולא בגלל מוצץ...

 

[אסתיתה]

אנחנו התחלנו עם מוצץ בגיל חודש

בערך. בהתחלה יעלי לא הבינה מה עושים עם זה ובעיקר השתמשנו בעיתות מצוקה כמו בזמן נהיגה, ניתוק מהציצי ורצון להמשיך למצוץ וכו´. היום זה בעיקר אמצעי להרגעה במצבים קשים, היא לא ישנה עם מוצץ ואם היא נרדמת איתו אז היא מוציאה אותו אחר כך.

 

[almost]

לגבי המוצץ

אני נתתי מיד, אולם אף אחד מהם לא תפס אותו בכוחות עצמו לפני גיל חודש וחצי בערך (המוצץ שאני השתמשתי היה מסיליקון)

 

[מיכלי של תומר]

מוצץ - לפי הרגשת הצורך

תלוי בתינוק, יש כאלה מאוד לא רגועים שזה יכול לעזור להם ויש כאלה שנרגעים גם מחיבוק או מנשא. אני לא מתה על זה לתינוק קטן מאוד אבל בסוף כן נתנו מוצץ בגלל תקופת הגזים. הוא נשאר גם אח"כ אבל בצורה לא אינטנסיבית.

 

[יאמי יאמי]

מוצץ

לגבי המוצץ -בן היה בפגיה ומהרגע הראשון ביקשו מאיתנו להביא מוצץ, הוא נולד בשבוע 33 כך שבהתחלה הוא אפילו לא ינק אלא הוזן בחלב אם דרך הזונדה כי רפלקס היניקה לא היה מפותח, למרות זאת הוא לא אהב את המוצץ אבל אנחנו התעקשנו (דבר שהתברר כנכון עבורנו) גם היום בן לא אוהב מוצץ (בן 8 שבועות) אבל ברגעי "התקפת כאבי גזים" המוצץ התברר כמרגיע אני מקפלת לו את הרגלים ומכניסה מוצץ והוא יחסית נרגע. כנראה היתי ברת מזל כי לאורך כל השבועות הוא משתמש ביניקה רק לאוכל ומעט מאוד להרגעה /מציצה פרופר-לפעמים הוא מאריך את זמן הארוחה כדי למצוץ להנאתו.

 

[מאיה10]

אנחנו נתנו מוצץ ומזל שכך

תומר הוא מהתינוקות שהיו מוכנים להיות רוב היום בציצי כך שזה שחרר אותי מעט מדי פעם ובהחלט הרגיע אותו (התחלנו בגיל שבוע ובעיית בלבול הפטמות שחששתי ממנה חלפה אחרי יומיים). א-ב-ל הקפדתי להציע מאוד בעדינות ולא יותר מדי במקום ציצי. עם הזמן אני שמה לב שיש לו פחות ופחות צורך במוצץ. לגבי הסבון גם לדעתי עדיף להמנע באיזור הפטמות.

 

[michal@gal]

מוצץ

אני נתתי מוצץ מההתחלה. זה לא יצר בעיה בהנקה (היה לי שפע של חלב) ולא יצר בלבול פטמות. הגדולה כשהיתה בת 5 חודשים רצתה לעבור למציצת אצבע, ואני התעקשתי על מוצץ. המוצץ מאד הקל עלי להרגעה מחוץ לבית, ולהרדמות.