עוד פרק ב../images/Emo63.gif
ממשיכים לתעד...... בעוד שבועיים וחצי חתימה סופית חמסה!!! רק שלא יהיו דחיות נוספות... מתחלים להריח את המחלקה באסף הרופא... מתחילים להתרגש... קניתי קלסר גדול לכל הבדיקות הרפואיות ולהריון שיגיע לפי החישוב שלי תוך חדשיים גג!!! אני מתכוונת לעשות "מסיבטא" ואוילמי שיעמוד לי בדרך.. אני מאודדדד אתעצבן על זה...
ר' הפונדקאית שלנו כבר על קוצים נו.. מתי כבר היא שואלת אותי בכל שיחת טלפון.... ואנחנו מתסכלות אחת על השניה בעיניים נוצצות היא מהתרגשות והבטחה ושלווה ואני מדמעות של מתח ותקווה... מתקרב... האביב שהגיע עשה אותי יותר שמחה שאריות הדיכאון נעלמו לתוך הגופיות הקטנטנות שקניתי לי לכבוד הקיץ... מידה קצת יותר גדולה מתמיד בגלל הבטן המרוטשת שלי שנראת כאילו אני בחודש חמישי וככה זה גם ישאר לנצח.. לצערי... הבטן הזו הבוגדנית... בגלל הניתוח שעברתי בשבוע 19 והבטן שגדלה על התפרים השרירים אחרי הלידה הנוראה חשזרו למצב של שבוע 19 , הם קרועים, אין מה לעשות עם זה, תמו ימי הבקיני וחולצות הבטן... אבל פרט שולי היה שווה, אני מסתובבת עם הבדגים הצמודים שאני אוהבת עם הבטן בגאווה לפחות משהו אחד הצלחתי איכשהו לעשות נתתי חיים פעם אחת זה גם משהו... מגיע לי צל"ש. נכנסתי אתמול לחנות ספרים לקנות כמה ספרים לאפרוח שבבית לכבוד התעינותו והאמת? נשברתי כבר מ "איה פלוטו ו 5 בלונים" יש גבול... בעודי מחטטת בשמחה בחנות (מתה על חנויות ספרים) והגעתי למדף של ספרי הילדים שמסבירים איך באים ילדים לעולם... בהיתי במדף כאילו חיפשתי את הספר שהכותרת תהיה "אחי גודל אצל חברה של אמא" או משהו כזה... כמובן שלא היה אחד כזה.. אולי אני אכתוב אחד כזה בעצמי... נעמדה לידי המוכרת, דווקא היתה חמודה הוציאה ספר מהמדף "בבטן של אמא" היתה הכותרת, הספר מספר לילדים על בואו של אח חדש איךה וא נכנס לבטן וכדומה.. היא בלי בושה ליטפה לי את הבטן המוזרה הזו שלי.. אמרה לי מזל טוב והמשיכה באותה נשימה להלל את הספר כמה הוא טוב בעיקר כשאני בהריון (פכככ) וזה בדיוק הזמן כשיוצאת הבטן לקנות כזה ספר ולהסביר לילד מה עומד להתרחש. לא הוצאתי מילה מהפה. לאי כולתי לדבר נחנקתי לגמרי והשתדלתי לעצור את הדמעות האלו שאיימו לפרוץ עוד שניה. מבחוץ זה באמת נראה הריון אני יודעת את זה אבל אין שם כלום ולא יהיה אני אחרי האבל, הפנמתי את זה זה בסדר לי עכשיו אני שמחה עם ר' הפונדקאית אני מתרגשת כאילו זו אני, גם התחברנו כל כך יפה (אני גיאה בעצמי שלא נתתי לקנאה לאכול אותי ולזעם לחלחל בחיי שאני גיאה זה לא היה לי קל) אבל זה תופס אותי בכל מיני סיטואציות דביליות כמו בחנות ספרים... לא תאמינו, אבל קניתי את הספר הזה, הספר "בבטן של אמא" באתי הביתה התישבתי בסלון הנחתי אותו על השוחלן והסתכלתי עליוא ולי שעה, לא פתחתי אותו.. ובראש התרוצצו אלפי מחשבות של איך אני אספר לילד שלי הסקרן האינטיליגנטי והקיים תודה לאל העליון, מה אני עושה,,, ולמה אני יודעת שהוא יקבל את זה טבעי לגמרי, אבל זה כל כך מוזר... כאילו לכל מקום שאלך יזכירו לי... אחרי הצהריים כבר חזרתי לעצמי , שיחת טלפון אחת עם ר' החזירה לי את השמחה (מקסימה כזו) וכל מה שנותר לעשות עכשיו זה עוד שבועיים וקצת לחכות, אחרי כל החודשים האלו זה נראה קטן.. תחזיקו אצבעות
ממשיכים לתעד...... בעוד שבועיים וחצי חתימה סופית חמסה!!! רק שלא יהיו דחיות נוספות... מתחלים להריח את המחלקה באסף הרופא... מתחילים להתרגש... קניתי קלסר גדול לכל הבדיקות הרפואיות ולהריון שיגיע לפי החישוב שלי תוך חדשיים גג!!! אני מתכוונת לעשות "מסיבטא" ואוילמי שיעמוד לי בדרך.. אני מאודדדד אתעצבן על זה...