עוד פעם

[שKקירה]

עוד פעם

הגולה הזאת בגרון שנתקעת.. גוש דמעות כזה ...
תגידו,
איך מתגברים על פחד ממחויבות?
איך לומדים לאהוב בכל הכוח והעצמה?
איך מתאהבים ?
איך זה שיש אנשים שכל הזמן אוהבים אהובים מתאהבים
ויש כאלה שאין להם את הזכות הזאת לאהוב להתאהב וכו????

 

[איש המתח]

הצטערתי לקרוא זאת.
הזכרת חלקים לא נעימים מהעבר...

עם זאת פעם ציינתי שלמדתי כי...לא צריך לפחד. צריך להיזהר, כשלומדים להיזהר לא צריך לפחד.
חייבים ללמוד גבר מי הוא, אישה מי היא.

אח"כ? קל בקרב. מתחייבים, ממשיכים ללכת ללמוד, ומתמודדים - בהצלחה.


מאחל לך לאהוב ולהיות נאהבת.

 

[איש המתח]

אני חושב שדיברתי יותר מדי.

מה שרציתי לומר זה...
"אל תפחדי! זה הכל דמיון!"

 

[אביeג7]

 

[דניאל12319]

פשוט מאוד

זה מתחיל בכך שנותנים צ'אנס למישהו.

נתת פעם למישהו צ'אנס?

 

[שKקירה]

כן נתתי.

בהחלט.

 

[דניאל12319]

אוקיי, זה כבר טוב.

תיראי, יכול להיות שקשה לך יותר, מכיוון שאין לך אפשרות להתנסות במערכות יחסים לא מחייבות. אצלך זה חייב להיות הכל (כלומר חתונה ועד המוות), או לא כלום (מקסימום כמה שבועות שנפגשים בבית קפה לשעה, וכל אחד חוזר לביתו). יכול להיות שבמצב כזה את יותר בררנית או יותר חוששת... זה היה קורה לכולנו במצבך..

 

[שKקירה]

 

[mri10]

הסירי דאגה מליבך....

הדמעות שלך לא הולכות לריק.

עוד ימים טובים יבואו עלייך.

ימים של אושר ושלווה.

אמן.

 

[שKקירה]

אני לא מאמינה בזה

אני חושבת שאני מאלה שאין להם את הזכות הזאת.

 

[mri10]

ברור שיש לך את הזכות הזאת...

התחושות שתיארת כאן בחוויה האישית שלך מזכירות לי את מה שעובר על העם כולו במישור הרוחני שלו.

אלפי שנים של גלות ומשיח עוד לא בא.

אלפי שנים של ציפייה וכמיהה ובית המקדש לא נבנה.

אלפי שנים של אמונה בתחיית המתים ובחזון האידיאלי של אחרית הימים וגם זה לעת עתה עוד לא קרה.

ולעם כולו תקוע גוש גדול וחונק בגרון,וים הדמעות על כל ההווה שלנו ממלא את עצמו כל פעם מחדש.

ועם הכל ולמרות הכל,מאמינים בני מאמינים אנחנו שעוד יבוא היום "ופתאום יבוא האדון אל היכלו"

כל התקוות שלנו יתגשמו וכל הציפיות יתממשו.

איך אמר אלוקים לרחל שבכתה כשראתה ברוח הקודש את בניה בגלות?!

"מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך"

שאקי.

אל תמנעי את קולך מבכי-תנווטי אותו. תקרעי את השמים בבכיות ותחנונים.

תפילות מתקבלות,את זה את יודעת.ולפעמים צריך להרעיד את אמות הסיפים בתפילה ותחינה כדי שהבקשה תתקבל,וגם את זה את יודעת.

ברור לי לגמרי שגם במישור הפרקטי יש מה לעשות.אבל את בטח לא מחפשת לשמוע עצות,שבעת מכך די והותר.

תרשי לי רק לאחל לך,וגם לגלות לך את תחושת הבטן שלי.

הכל עוד יסתדר על הצד הטוב ביותר.את תאהבי את תהיי נאהבת,את תגדלי ותגדלי,ותעניקי,ותיצרי ותחוללי.

את תהיי חברה למופת,בת זוג למופת,אמא למופת.וגם אשת קריירה למופת.

יום מקסים.(וסליחה שחפרתי)

 

[shayCn]

לשחרר

את הלב מהפחד.
לתת לו לראות את מה שמסתתר בפינות האפלות בנשמה..
לשתף אותו בסודות הכמוסים ובנסתרות ליבך..
כשתעשי זאת,זה אומר שאת סומכת עליו.

 

[FineSilverMan]

איש אחד ניגש למוצרט

ואמר לו: "מוצרט! הייתי רוצה לכתוב סימפוניה כמוך... איך מתחילים?"

ענה לו מוצרט: "תשמע, לכתוב סימפוניה זה לא קל בכלל, אולי כדאי שתתחיל ממשהו פשוט"

האיש הקשה ואמר: "אבל מוצרט, אתה הלחנת סימפוניה בגיל 8!"

מוצרט: "כן, אבל אני לא הייתי צריך לשאול אף אחד איך עושים את זה..."

 

[shayCn]

אף פעם לא הצלחתי לאהוב מוסיקה קלאסית

מישהו יכול להסביר לי מה יש לאהוב בסימפוניות?

 

[ebi83]

השילובים בין כלי הנגינה השונים..

המבנה של המוזיקה עצמה, הרפטטיביות הקצבית שנשברת לעיתים עם קטעי סולו או פשוט קטעים שונים.

כמובן שיש את התפקידים של כל כלי בנגינה וכו' וכו'. לא שאני חולה על קלאסית, אבל כשנחשפתי אליה בלייב (כי מה לעשות זה הרבה יותר עוצמתי) סוג של התאהבתי.
מה עוד שבסופו של דבר רוב המוזיקה המערבית הקיימת מושתת על תפיסות של מוזיקה קלאסית... אז זה מעניין לשמוע ולפעמים להבין השפעות משם על מוזיקה עכשווית יותר.

אבל מוזיקה קלאסית נשארה מבחינתי מוזיקת מוזה, לא יכול לשמוע אותה תמיד... אולי חוץ מאת הקטע הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=9_7loz-HWUM

יום טוב

 

[FineSilverMan]

ממש ד"ר סטריינג'גלוב מצידך

הקשב לקטע הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=rRgXUFnfKIY
ופשוט זרום עם הצלילים...

 

[שKקירה]

הסימפוניה

היחידה שאני מכירה זה בכלל גבינה.


וזהו...

 

[FineSilverMan]

מצטער לשמוע

http://www.youtube.com/watch?v=A39C6o6x-fU

 

[Anna begins cc]

יקירה,
את שואלת שאלות שאני שואלת את עצמי לא מעט.
לא יודעת למה חלקנו זוכים לאהבה שמגיעה מהר ובקלות,
וחלקנו נאבקים כל החיים כדי לזכות במעט ממנה.
אולי זה עניין של מזל, אולי באמת אנחנו לא כל כך מיומנים בלפתוח את לבנו לאהבה ולהרשות לה להכנס פנימה (אני עוד לא יודעת איך באמת עושים את זה..)
אבל מישהי מאד חכמה (כן, את!) אמרה לי לפני כמה ימים "העיקר לא לאבד את התקווה והאופטימיות"
ואני מנסה להקשיב לה מאז, לאמץ את מה שאמרה לי,
וכדאי שהיא תקשיב לעצמה

אנחנו חייבים להאמין שהאהבה הזאת תגיע אלינו, שאנחנו ראויים לה (ואת כל כך ראויה לה),
ואנחנו צריכים לפתוח את הידיים שלנו כדי לקבל אותה.
משפט אהוב עליי אומר "אומץ הוא לא העדר הפחד, אומץ זה לפעול למרות שהפחד קיים"
אז נכון, קשה להתגבר על הפחד, אבל צריך לפעול למרות זאת, לפעול ביחד איתו.

ושיר, כי אני לא יכולה בלי-
"כשנגמר לו עוד יום
ועדיין לא מצאתי מקום להיות בו
הדרך הביתה ארוכה
וזה נראה חסר תקווה
לזרז את התנועה

והדמעות יורדות פה,
הרבה דמעות יורדות פה.

שמור על האמונה,
היא תשמור עליך ער,
אל תשבר."

http://www.youtube.com/watch?v=etaXHqoLK0U

 

[שKקירה]

גרמת לי

לפרוץ בבכי עכשיו...


אך...