../images/Emo141.gif היא שאלה - אז עניתי,,,,,,
על זה היתה אימי אומרת לי בילדותי: "ואם היתה אומרת לך לקפוץ מהגג - גם היית קופץ"??? אני בטוחה שחלק ממה שאני עומדת לומר כאן - אינו זר לך, ואפילו מוכר, אך דווקא משום שאתה נוהג, לדבריך, לחזור על אותה טעות שוב ושוב, מצאתי לנכון לחזור שוב על כמה עקרונות בהן אני מאמינה. ולכן - ברשותך,,, אישית - נראה לי שמקור הבעיה הוא בשלב הרבה יותר מוקדם,,,, הרי לא יעלה על הדעת שאדם יבחר להיפתח ולהיחשף בפני אדם זר מיד בפגישה הראשונה (ואפילו היא וירטואלית). ותיקי הרשת, אלה בעלי הנסיון, מכירים היטב את מגבלות הרשת, ואת הסיכונים הטמונים דווקא בעולם הוירטואלי, וכך פיתחו מן חוש שישי העוזר להם להבחין ולאבחן פחות או יותר את בן/ת שיחם. אם נצא מתוך הנחה שאכן איבחנת את בן השיח ה-"ראוי" לשיחה אינטימית ומעמיקה, עדיין אין לדעתי לתת דרור לכל האינפורמציה, אלא אם כן - מטרתך היא למצוא אוזן קשבת לרובץ על ליבך. (ואז, מטבע הדברים, לא תתעוררנה בך ציפיות של חשיפה מהצד השני, כי זה לא בדיוק מה שמעניין אותך כרגע,,,) אם אתה בקטע של לחפש קירבה, אהדה, קשר מכל סוג שהוא, ואפילו אהבה - עליך לנהוג בין שאר הדברים - גם בתבונה. בשיחות הראשונות - נסה לעורר בה עניין וסקרנות שהם מרשם בדוק ליצירת ציפיה אצל הצד השני להמשכיות השיחות, (דווקא הדרך ההפוכה לזו שבה אתה נוהג). אל תשחרר אינפורמציה בקלות כל כך רבה מיד בהתחלה. גם אם אתה נשאל,ובמיוחד אם אתה מרגיש שאתה בראיון עיתונאי (כפי שהתבטאה פה אחת החברות) הייה חמקמק וחלקלק כצלופח - אך בטוב טעם מתובל בהרבה הומור. תתאמן בלחמוק קצת מתשובות ישירות, תוך שאתה מנווט את השאלות כבומרנג אל בת שיחך. מעבר לזה שתמצא עצמך מקבל קצת אינפורמציה עליה (בעל כרחה), תמצא את העניין אפילו משעשע,,,, לאחר שיחה כזו, המהולה בקצת תיבולים ותיחכומים (והרי אלה סממני החיים ההופכים אותם למעניינים יותר), בשיחה הבאה תוכל להתחיל "לשחרר" כמה פרטים על עצמך. ה"חשיפה" האמיתית שלך תגיע לאחר שתרגיש שהקשר הוירטואלי הוא הדדי ולא חד סיטרי, ומטבע הדברים לא תרגיש עוד את התיסכול האופף אותך בכל פעם מחדש,,,,, סבלנות, ידידי. אתה זקוק להתאזר בהמון סבלנות. החיפזון, כך אומרים, הוא מן השטן ! השבוע, נאלצתי לשבת בחדר המתנה בעודי ממתינה לפגישה. מפאת חשיבותה של הפגישה, אך טיבעי הוא שהייתי חסרת מנוחה, ולא היה בי מרגוע. ככל שעבר הזמן, והפגישה בה היה עסוק האדם לו המתנתי התארכה - כך הלכו עצבי והתרופפו. קמתי. התיישבתי. שוב קמתי, התהלכתי בחדר, יצאתי למסדרון לעשן, חזרתי לחדר, ושוב התיישבתי,,,, ואז פנתה אלי מזכירתו של האיש, אשה נחמדה בגיל העמידה, והציעה לי *לטובתי* לקבוע פגישה מחודשת ליום המחרת. "דעי לך", אמרה לי האשה, "עדיף לבשל את האוכל על להבה קטנה, מאשר להשתמש בלהבה הגדולה - ולחרוך אותו",,,,,, בקיצור - שמור על אש קטנה - ותקבל יופי של אוכל,,,, שבת לכולך מלאת אור ואהבה
