עוד פעם

[אטיוד5]

עוד פעם

עוד פעפ שיתפתי. לא ממש נפתחתי. אבל סיפרתי חלק מהסיפור. הארתי כמה דברים. שאלה אותי שאלות. אז עניתי. בקיצור. רק את המה. הלמה נשאר די חסוי. נאמר שלא ניפתחתי. רק נחשפתי. היא יודעת מי אני, מה עשיתי. איפה הצלחתי איפה נכשלתי. כמה רומנים-לא-רומנים היו לי. ואני מצפה ממי ששואל כאלו שאלות, או אפילו ממי שנותן לי להחשף, להשיב במידה שווה. והיא לא חייבת. זה נכון. היא לא חייבת לי כלום. באתי , סיפרתי קצת, קישקשתי קשת. היא לא רוצה לבוא עם המטען המקביל. מלמלה משהו בקשר לזמן. השתמע שעם הזמן גם היא תגיד משהו. ואולי לא. ואני מרגיש חרא. כמי שנתן אמון בסיסי. ולא קיבל תמורה.

 

[אטיוד5]

ועוד הבהרה ..

הכעס שלי מופנה כלפי עצמי. לא כלפיה. על שאני נכנע לאופי הפתי שבי. על שאני נכנע לישירות הבלתי מתפשרת שלי. כבר אמרו לי אלף פעמים. העסק הזה הוא משחק. הוא כמו שוק. אתה חייב להיות סוחר. לא לגלות. להחזיק קלפים קרוב לחזה. חייב לנקוט בטכניקות שיווקיות כדי למצוא אהבה. ואני שומע את הדברים. אפילו מפנים. אבל כל פעם מחדש נופל בפח של עצמי. ועל זה אני כועס על עצמי.

 

[ענת הגדולה]

אטיוד....מרגישה צורך להגיב...

אני מאמינה שהניסיון שלך במדיה הוא רב משלי, ולמרות זאת מרגישה צורך לאמר לך שאני לא חושבת שצריך להתייחס למדיה כמו לשוק להיפך (לעניות דעתי לפחות) אם אתה רוצה למצוא אהבה, הבנה, הקשבה, אתה צריך לפתוח את הלב ובגדול... כן, אני מסכימה לכל אחד יש את הקצב שלו... יש שנפתחים מיידית, יש כאלה שלוקח להם זמן לבטוח... אבל אני מאמינה, שאם אתה מאפשר להציץ בנשמה שלך אם אתה פותח צוהר לעולמך, נותן להכנס ובוטח.... האדם/האישה שאיתה יצרת קשר ילמד/תלמד לבטוח בך ותאפשר לך גם להכנס לעולמה הפרטי, לשתף אותך ברגשות שלה... לכן, אני לא חושבת שיש לך מה לכעוס על עצמך אולי זה לוקח לה יותר זמן, אולי הבינה והפנימה ועכשיו היא תיפתח אליך ושוב, אנני מכירה את הפרטים, אני מדברת רק על הרגשה שלי. מאמינה בבני אדם, מאמינה בפתיחות , ומאמינה באהבה!

 

[viviti]

שיחות....... וראיונות ........

וההבדל בינהם..... אם זה משהו שחוזר אולי הדרך שלך לשוחח...... מצריכה תפנית? אולי במקום להיות מוקד השיחה..... כמו בראיון עיתונאי..... נסה לנהל שיחה דו כיוונית לכל אורך הדרך... ו.. מנסיוני הדל לא כל שיחה היא אהבה פוטנציאלית... אבל, מה אני מבינה.... באהבה.

 

[רסיסים של אושר]

אני מסכימה עם ויויטי

כמי שעד לא מזמן היתה "חיית צ´אטים" ותיקה מאסתי בראיונות למיניהן. בת כמה? מאיפה? מה עושה בחיים? כמה זמן נשואה? מה מחפשת כאן? וכו´. זה כל כך לעוס ונמאס שקצתי בכך. אבל בכל זאת הצלחתי לנהל שיחות מעניינות ואפילו "להתאהב" ברשת. איך? עם כאלה שגירו לי את המחשבה, העלו חיוך על שפתיי. ככה סתם בשורות הראשונות. ואתה יקירי יש בך את זה. יש בך את היכולת לנהל שיחה מעניינת ולא דו שיח בין עיתונאי למרואיין. אז לך על זה. נצל את השפה העשירה שלך את הידע שלך וסקרן אותה, גרה אותה להמשיך איתך הלאה לאחר מכן תוכלו להגיע לפנים האישי ואולי.... השמיים הם הגבול. שיהיה לך אושר הילה.

 

[דג דניאל דן op]

כבר כתבתי פעם ששיוק זה

טוב. זה טוב כדי לפתוח את הדלת וזהו. כמו הים משפטים שיש להתחיל עם אישה "איך ידעת לבחור אותי מכל הגברים פה?" או "תגידי למה את לא מסתכלת עלי. לא רואה שאני מאוהב בך?" או "תגידי מה בחורה יפה כמוך עושה בראש מלוכלך כמו שלי" או "תגידי את לא עייפה? תפסיקי להתרוצץ לי בראש כל הזמן. שבי לרגע..." ואח"כ (אחרי המספר משפטי פתיחה) תוותר על השיווק לך על הכנות האמת. אז מה אם מסר מידע יותר אז מה אם אתה חשוף יותר אני אומר שביחסים בינו לבינה - עזוב כבוד עזוב מסכות עזוב משחק (למרות שאתה צעיר) אפשר לא להפסיד ולא לנצח אם לא לוקחים סיכונים אם שומרים את הקלפים קרוב ללב. אבל מי שלא לוקח סיכון ושמור קלפים לא יגיע לשום מקום ויהיה לו נורא נורא משעמם. ובמיוחד אתה כל כך יפה אם הכנות והישירות התהומית שלך. דניאל

 

[מתאמנת בלסמוך]

מכה על חטא [אפשרי] ../images/Emo52.gif

זו יכולתי להיות אני, ויכולה להיות אחרת. זה לא משנה, חשה את הפגיעה שלך, ולכן מרגישה צורך להתנצל, אם בשמי או בשם בת מיני. לא תמיד יודעים מי מולנו, לא יודעים איזה מטען יש עליו, זה עובד בשני הכיוונים. אולי מכאב עמוק, אולי מפגיעות העבר, זהירות שמקורה בחשש להיחשף, לא חשה יכולת לדבר על עצמה. רוצה קודם מעט להבין את עצמה ואת מי שמולה. נפגעת, נכון, נתת אמון, אבל תן לה קצת זמן. אולי יכולה לשלם בגדול, רק לא במזומן. גם אשראי משתלם, בסופו של ענין.

 

[ענת הגדולה]

אהבתי....מתאמנת . כתבת מקסים!

 

[ארזזז36]

אטיוד.. זה לא שוק.

אתה רוצה לספר... ספר! אתה רוצה להקשיב - חופשי.. אבל לבוא ולומר, אני בחרתי לספר, והיא "צריכה" להחזיר לי באותו מטבע? מי פה הסוחר.. אתה אומר שאתה מרגיש ש"אתה מפצפה ממי ששואל כאלה שאלות ללהשיב במידה שווה" - הסכמתם על זה? כתבתם חוזה? זה מחייב אותה? לדעתי אדם שבוחר לספר לאחר דברים מסגור ליבו צריך לצפות מהאחר לדבר אחד בלבד.. דיסקרטיות. זו דרישת הסף. תחשוב- אתה פוגש בחורה, אתה מתפשט... היא חייבת להתפשט? אחרת אתה תעלב.. אפילו אם היא שואלת אותך מאיפה הבגדים. מצטער, לא מקבל את הסוחרניות הזו. האם על כל אישה/איש שמשוחח איתך בצ´ט/פורום מחוייב לפתוח את סגור ליבו בפניך אהדדית? - כי אתה בחרת להחשף? טוב לדעת אטיוד.. אנא, אל תספר לי סודותיך, כי לאור הגישה הזו, לא נראה לי שברצוני לחלק עמך מנפשי.

 

[אטיוד5]

לקרוא אתה כנראה יודע ...

אבל הפעם לא קראת. הרי כתבתי בפרוש "היא לא חייבת לי כלום". איפה קראת בהודעה שלי שהיא "צריכה" משהו? ואיפה ראית ש"בחרתי לספר"? לא "בחרתי" - היא שאלה אז עניתי. נכון שמרצוני החופשי. כי אני לא חייב לענות על כל שאלה שזורקים לי. אני רק מניח, סתם לדוגמא, שאם היא שואלת אותי מה צבע החולצה שלי, אז היא גם היא מוכנה לנדב את האינפורמציה הזאת. ופה אני טועה. ואני פגוע מזה שאני טועה שוב ושוב. אני לא פגוע מזה שהיא לא נידבה את צבע החולצה שלה.

 

[דג דניאל דן op]

אטיוד יש לי יש לי

אתה נראה נורא פגוע אני יודע שאים לך תיפיות אבל אני רוצה לעזור אז בלי אף אחד/ת ישמע החולצה שלה הייתה אתמול בצבע ורוד. זהו דניאל פותר בעיות בציק ובצורה מעמיקה.

 

[פרח גן עדן]

את הנעשה אין להשיב!

ועד כמה שזה נשמע לך בנאלי עכשיו-הפק את הלקחים וצנזר את המילים!!! אני באופן אישי נוהגת בשיטה של :אחד על אחד אני אנדב מידע על נושא X ואתה מיד אחרי על נושא Y ולהיפך-בקיצור אקבע את החוקים מלכתחילה ואז ההרגשה הנוראה הזאת של שיתוף ללא תמורה לא תהיה מנת חלקי! בינתיים אוכל להציע לך אטיוד

ואולי לא תרגיש כל כך חר......

 

[דג דניאל דן op]

אז את נוהגת

בשיטת "לא לוקחת סיכונים" שומרת על הלב והכבוד שלי.... ואולי פספסת את נסיך החלומות? מי שלא לוקח סיכונים לא ממש חי. אז יום יומיים אטיוד ירגיש רע וחולוסו של סיפור ובנתיים קבלי חיבוק חם, דניאל

 

[פרח גן עדן]

../images/Emo45.gifדמיין לך דניאל.....

מישהי שמתהלכת סביבך בלבוש חווה-"דורשת" יחס ומגע ומיד אחרי דמיין לך מישהי אחרת מכסה טפח מגלה טפחיים-כסותה עדינה היא מצד אחד אבל אי שם מציץ לו חריץ באיזור מפתח ליבה או קצה שוק מבצבצת לה משניץ שמלתה-במי תחשוק יותר????בקלה להשגה? או במאתגרת המחשבה? כן, אני בעד ללכת צעד צעד-אבל בביטחה! לא מעונינית להיות עירומה על ההתחלה!

 

[ענת הגדולה]

למה פרח? מה יכול לקרות?

יש שתי אפשרויות לדעתי: 1. שכאשר את פותחת את ליבך ויוצרת קשר פתוח וכנה גם האדם שאת בקשר איתו ירגיש בנוח איתך ויבטח בך. 2. שתשפכי את הלב, יקשיבו לך ולא יפתחו את סגור ליבם אז כן, יכול להיות שתפגעי, אבל ניסית ולמדת עוד שיעור בחיים. פרח, פונה אליך כתגובה על מה שכתבת אבל בעצם תוהה בעצמי ....

 

[פרח גן עדן]

על אמת וכנות ומה שבינהן......

ענת-קנאית אנוכי לכנות ולאמת. וכשאני בוחרת באם לשתף או לאו-אני לא מסלפת את האמת פשוט בוחרת לא לשתף ...לפחות לא בטרם הספיקותי להכיר/להאמין/לסמוך....ועל זה נתתי את הדימוי של לכסות טפח לגלות טפחיים-אפשרות הבחירה במה אני רוצה לשתף ובמה לא! את יכולה להיות בטוחה שכאשר נסוך בי אותו בטחון נדרש בצד שכנגד-אזי עירומה אני כביום הולדתי! הפוסביליטי שאפסיד חברים בדרך אפשרית היא-אבל אלה שנשארו-חבריי אמת הם!!!

 

[ענת הגדולה]

כן... פרח... זו הדרך שלך

אני עדיין נשארת עם השאלות/תהיות שלי...

 

[מתאמנת בלסמוך]

מה יכול לקרות, ענת? חבול|

אני שמחה בשבילך, אחותי. אני,לטעמי, הייתי ביותר מדי שיעורים... יש אפשרות נוספת - תפתחי את ליבך והרי את מזמנת לעצמך פגיעה אפשרית נוספת. יתרה מזאת - נותנת נשק בידי אדם שאינך יודעת (עדיין) מה הן כוונותיו...

 

[מתאמנת בלסמוך]

חבול] = ../images/Emo122.gif

רק לא יצא לי...

 

[ענת הגדולה]

מתאמנת, הפעם לשם שינוי לא אהבתי

את תגובתך, לא מתחברת אל מה שכתבת. לדעתי, אם הייתי חושבת כמו שתארת כאן לגבי האפשרות הנוספת של נתינת נשק... לא הייתי בכלל יוצרת קשרים כאן במדיה ואז הייתי מפסידה את החוויה הנפלאה הזאת. כך אני מרגישה.