עוד פוסט מהבלוג :

[ינוקא1]

נכון , אם הכעס "הותמר" , הוא יכול להפוך ליצירה.

אבל אז הוא כבר לא כעס.

 

[דנה בננה 4]

אני רוצה להבין

אני כועסת על מישהי שפגעה בי מאד וברור לי שתמיד תנסה לפגוע
היא רעה ופוגענית לכולם ,אותי היא שונאת באופן מיוחד , לא בגלל משהו שעשיתי חלילה , פשוט התחתנתי עם קרוב משפחה שלה , וכל מי שנחשב זר ,כלה ,חתן וכו' הוא שנוא ומחזקת מפלצת
עכשיו האלה הזו ממורמת מהחיים שלה ,באופן עמוק בגלל דברים שקשורים אליה ומכאן השנאה שלה כלפיי וכלפי ב יום אדם
איך ניתן להתמודד /להתמיר את השנאה שלה אליי
דנה

 

[ינוקא1]

בגדול , ניתן להתמיר כעס דרך כל "יצירה" שהיא.

אבל בשביל זה את צריכה קצת לחשוב כמו "מכשפה" - במובן החיובי :

בגדול , נניח שהכלי שלך הוא "ריקוד" , אז את צריכה לרקוד את הכעסים שלך.
כך את מתמירה אותם.
כנ"ל את יכולה לרקוד בעצם כל דבר.
למשל שמאנים נוהגים לרקוד את המאבק של החולה במחלה וכך לעזור לו להבריא.
ככל שיש לך יותר "עוצמה" , וככל שעשית זאת יותר פעמים , התוצאות תהיינה חזקות יותר.
כך את גם יכולה "לרקוד" את הכעסים של מישהו אחר.

הכלי שלי למשל הוא נגינה בחליל , אז אני מנגן את הדילמות שלי , את ההתלבטויות שלי , את מערכות היחסים שלי , את הדאגות שלי , את הסכסוכים שלי - וכך אני מתמיר אותם.
אני פשוט מתכווין לדבר שאותו אני מעוניין להתמיר , ומאפשר לעצמי "לנגן אותו".

אינני יודע כיצד הנגינה תשנה את זה , וגם זה לא מעניין.
אבל אני מכניס את כוונתי ואת מודעותי לתוך הנגינה , וזה כבר עושה לבד את מה שעושה.

 

[neophile]

אתה חושב ?

לפי ההתבוננות שלי , הכעס נשאר , רק שהוא לא נשאר לבד כמו קודם ...
&nbsp
&nbsp

 

[ינוקא1]

טוב , אז תסמוך על התבוננותך

ואני אסמוך על התבוננותי.

בסך הכל אין לאדם משהו טוב יותר לסמוך עליו מאשר על התבוננותו.

 

[neophile]

 

[בן טל-שחר]