עוד על שיעורי בית

[סאני דקל]

תודה על ההערה הבונה והמסבירת פנים

 

[לורליי43]

זה היה מן הסתם בהומור

כי ההודעה הזועמת שלך על המורה, היא ממש "התפרצות ללדלת פתוחה". אם תקראי שוב את ההודעה הפותחת, תראי שהמורה אימצה בחום את היצירתיות של הבנות, ומי ש"התלוננה" היתה דווקא האם.

 

[תבשיל קדרה]

../images/Emo127.gif הוספת את החלק הבונה ../images/Emo13.gif

 

[פלגיה]

אין מה לפנות למורה בטענה

הטענה שלי היא הפוכה - היצירתיות של התלמידות סינוורו את המורה וגרמו לה לעיוורון בשיפוט אובייקטיבי. לפי המצב בכלי התקשורת היום - זה כנראה קורה יותר ויותר, ולא רק בחטיבת הביניים.

 

[yossi_gu]

כל הכבוד לילדה

העובדה שבשום שלב היא לא חשה שהיא מפספסת את הכיוון מעידה שהקריטריונים לא היו ברורים העובדה שבסוף קיבלה ציון לשבח מראה שגם למורה הקריטריונים לא היו ברורים בכל מטלה חשוב להגדיר מראש מה הדרישות ומה הקריטריונים לציון/הערכה אחת הדרכים היא להגדיר את זה בצורה של שאלות בעזרתן התלמיד יכול לבדוק את העבודה שלו לדוגמא: האם שפת הדיבור בכתבה מתאימה לתקופה? האם תוכן הכתבה מתאים לתקופה? האם לדעתכן מי שיקרא/יצפה בכתבה יזהה שמדובר בתקופת שלמה המלך? כמובן שאפשר לתת משקל מסויים ליצירתיות, השקעה ואף לתת על זה בונוס אבל, לצפות מהילדים שיבינו לבד מה הדרישות שלא הוסברו זה נראה לי קצת בעייתי. דוגמא העו

 

[לורליי43]

גם לי נראה שלא הוגדר כיוון ברור

ולכן לאף אחד מהנוגעים בדבר (מורה ותלמידים) לא היתה בעיה.

 

[Kalla]

המצב בימי שלמה המלך

גם אם לא מספיק מפורט, עדיין נותן כיוון ברור. אם העבודה לא נגעה בכלךל בתקופת שלמה המלך - אז היא לא הייתה בנושא הנדרש.

 

[לורליי43]

או ש...

"כתבה טלוויזיונית. עם תחפושות...ועם הרבה הומור" אני מבינה מזה שהן היו בכיוון מבחינת תחפושות ורעיונות, למרות שלפי דברי פלגיה- "כל קשר לשלמה המלך ולתקופתו מקרי בהחלט" וזה כי הן ילדות ומן הסתם המציאו חופשי.

 

[פלגיה]

הסבר

אחת האפשרויות היתה לכתוב על המצב הכלכלי בתקופת שלמה המלך. מה עונה על זה? לפי דעתי כל דבר שידגיש עד כמה המצב הכלכלי הפרטי של האדם ברחוב (או בכפר) השתפר בתקופת שלמה המלך. בתכלס הם שאלו שתי שאלות "מי אתה ומה מצבך הכלכלי" וראיינו שתים שאין להם מושג (ילדה קטנה ופרחה) ואחד שממש לא אכפת לו כי הוא חי בחושה. היתה אחת שבאמת התייחסה למלוכת שלמה בהקשר למצב הכלכלי. וזה משפט אחד בעשר דקות של סרט. אני לא הייתי מקבלת את זה. אבל מבחינת המורה - אולי לאור העובדה שפחות ממחצית הכיתה בכלל טרחו להכין שיעורים - זה היה בסדר גמור. ולמה זה חשוב לי? לא כי פעם תהיה מורה שכן תדרוש התייחסות אמיתית, אלא מצד העיקרון של להשקיע בתכנים, ולא רק במסגרת.

 

[לורליי43]

ועוד דבר- לדעתי

בדרך כלל העבודות האלה מטרתן העקרית היא להכניס קצת אקשן ללימוד השבלוני. מהבחינה הזו המטרה הושגה במלואה.

 

[Kalla]

1. סומכת על פלגיה.

אם היא אמרה שזה לא היה בנושא ושניתן היה להבין מה הנושא. 2. המטרה היא להכניס אקשן בנושא השיעור.

 

[לורליי43]

ולדעתי כנראה שזה נעשה

 

[Kalla]

שוב, מהיכרותי הוירטואלית עם פלגיה

סוןמכת על השיפוט שלה.

 

[לורליי43]

הטענה שלי שונה

זה בסדר מצד אחד להסביר לילדה את הנושא של "לענות על השאלה". מצד שני- במקרה הזה נראה לי שלמורה אין בעיה (ולא סתם אין לה בעיה) וכנראה שמילוי המשימה היתה מוצלח וקלע למטרה של המורה.

 

[noa128]

הטענה המסורתית היא

שהמורים לא יודעים "להעריך" ילד יצירתי עם תשובות מקוריות (לי יש אחד כזה, היום הוא כבר עונה כמצופה - הוא כבר הבין בשלבים מוקדמים עם מי יש לו עסק..) , אצל החבר'ס שלי בבי"ס לאמנויות דפקא יודעים להעריך מקוריות ויצירתיות בתשובות - אבל לא על חשבון היצמדות לתוכן.. כאן יש דגש על המעטפת ולא על התוכן (=ראה מקרי סלבריטי הוא מי שמפורסם - ולא ממש משנה בשל מה..) לצערנו, המורה שבנדון היא המיעוט - אם יש כוונה לאפשר לילדה הקניית הרגלי למידה, אכן ראוי להבהיר לה שענתה יפה - אבל לא כפי שנתבקשה, וזה חלק בלתי נפרד מהתשובה - למען הבחינות הבאות והשאלות שתישאל בעתיד...

 

[LEATHER REBEL]

ברגע שהמורה מקבל - דיינו!

אמנם השורה הספציפית הזו לא לקוחה מהגדה של פסח, אבל אני מניח שהבנת למה התכוונתי. מה היית אומרת אילו היה מצב שלדעת הורי הילד/ה המשימה הוכנה בהצלחה ורק המורה אינו משוכנע? ניתן היה לצעוק עד השמים אבל כל עוד המורה נותן את הציון, זהו זה! לדעתי, גם אם לדעתך המשימה לא בוצעה כלל, הרי שאם המורה אהב ונתן ציון טוב - דיינו!

 

[פלגיה]

לא הציון מדאיג אותי

מדאיג אותי המסר שהיךדה מקבלת. ואגב - במקרה ההפוך (של תשובה שלדעתי נכונה והמורה לא מקבלת - הייתי אכן הופכת עולמות כדי שהיא תתקבל) כאן אני לא מעוניינת בכוח להוריד את הציון, אבל כן הייתי שמחה שיתקבל המסר שאין להסתכל רק בקנקן אלא גם (ובעיקר) במה שיש בו.

 

[LEATHER REBEL]

כשאני עשיתי בגרות

בסוציולוגיה... חש אני חובה לציין שאחוז מסויים מהתשובות שכתבתי הכיל דברים שאני אישית לא מאמין בהם ומעולם לא האמנתי בהם. אבל - היה ברור לי שבבחינה יש לכתוב מה שהבוחנים רוצים לקרוא, ולא מה שאני מחשיב כאמת. כתבתי, הגשתי, את הציון קיבלתי ביושר... ועדיין אינני מסכים עם מה שכתבתי. אולי דברים צריכים להיות אחרת (הו... אנחנו הרי אלופים בלהאמין איך שדברים צריכים להיות) אך מכיוון שאינני שולט במציאות, ורציתי את הציון הגבוה, לא היתה לי ברירה אלא לשתף איתה פעולה. אינני מת על שחיתות, אבל כשאין ברירה אז אין ברירה. לפחות אלוהים יודע שאינני מאמין במה שכתבתי אך בעולם אכזר כמו שלנו יש להתפשר לפעמים... אני משוכנע שגם הבוחנים לא מסכימים עם מה שכתבתי אך מכיוון שמשרד החינוך קבע מראש אילו תשובות מתקבלות ואילו לא, אז גם לבוחנים אין יד ורגל בענין. ובחזרה לענייננו: אם הבחירה היא בין ביצוע המטלה באופן שאת לא אישרת אך המורה כן (וקבלת הציון הטוב) לבין עשיית המטלה כפי שאת רואה לשבח אך המורה לא... אז עם כל הצער והכאב שבכך הייתי בוחר באפשרות 2. לא נוח ולא נעים אבל אין ברירה.

 

[פלגיה]

זה כבר עניין אחר

כי ענית "משהו". וצר לי לציין כי ציון הבגרות הנמוך שלי באזרחות נובע מכך ש"הייתי חייבת" לומר את מה שאני מאמינה בו

 

[LEATHER REBEL]

לפחות את מודה שצר לך לציין.

אילו ניתן היה תמיד לומר מה שמאמינים בו ולצאת בזול... דיינו! בעולמנו האכזר זה אפשרי רק אם נאמר במקום בו כולם מסכימים איתך. רצוי אכן להסביר לילדים מה קרה פה (ואת מורה בעצמך אז אני סומך עלייך שתדעי כיצד)... אך במאמר מוסגר יש גם ללמד אותם שכדי להתקדם בחיים רצוי במקרים מסויימים לקלוע לטעמו של מי שמחליט החלטות.