עוד סיפור
- פותח הנושא dyona
- פורסם בתאריך
זאת רק דעתי- ואני חובבן בלבד.
ובנוסף את חדשה באתר, אז מן הראוי להזהיר אותך, שאני נחשב לכסחן של הפורום, לנותן הביקורת אשר לא יודע לתת משוב חיובי. רק מה שהוא חושב לנכון. ועדיין לדעתי הסיפור שלך מוצלח, וקראתי עוד שלך בבלוג, כך שאני מאמין שאישיות שלך מספיק חזקה לקרוא, ולהגיד לעצמך טוב לי או לא טוב לי, ושאת מעדיפה דיעה ישרה, אפילו שאולי לא חכמה. ונשאר ידידים. אז אחרי קריאת כל אזהרת הבריאות המתלווה לתרופה , לדרך. פאול "היא מטריפה את חושי. בכל פעם שאני רואה אותה אני נתקף ברצון עז לחבקה, לגעת בה, ללטף אותה." שלוש חזרות לחבק - ידידותי, לגעת - מיני, ללטף דו משמעי, הייתי מוריד לחבק, ומשנה סדר ללטף אותה לגעת בה. - יותר חזק לכיוון שאליו הולך סיפור. כתבת היא עוברת לידי, קלילה, תמימה, חן ילדותי נסוך על כל תנועותיה. אני מתבונן באגמי עיניה ומתקשה להחליט אם הן כחולות יותר או ירוקות יותר, מין צבע מיוחד שכזה! הייתי משנה היא עוברת לידי, קלילה, חן ילדותי נסוך על כל תנועותיה, תמימה. אני טובע בתהום עיניה , מצולות אגם כחול ירוק , ומתקשה להחליט קיצור, וסגירה לגראנדינג של מתקשה להחליט, (גם זין שלו מתקשה.) הוא אוהב לוליטה , ועדיין יש סדר עוברת - קלילות - תנועות חן - ואז ירידה לאדמת המציאות, היא תמימה אבל הקורא כבר מנחש שאני לא. שימי לב איך שינוי סדר משנה אווירה, מכניס את הקורא בהדרגה למישפט הבא שבו הוא דוחף לשון לתוך פיה , ואת דוחפת את הסיפור לבטן של הקורא. והרע מתגלה. גם כאן היתי הופך סדר קודם שפתיים מוצצות ואחר כך לשון נכנסת, - קודם בחוץ ואחר כך חדירה. אאאאאאאאאאהההההה כיעור גדול יותר מהכיעור שכתבת. "כשהיא מדברת אני מתבונן בפיה המתוק ומפנטז כיצד לשוני נכנסת לתוכו, מתפתלת בו, כיצד שפתי מוצצות את שפתה התחתונה." הייתי כותב "כשהיא מדברת אני מתבונן בפיה המתוק ומפנטז כיצד שפתי מוצצות את שפתה התחתונה כיצד לשוני נכנסת לתוכו. יש כאן פעמיים סגירות של מצבים לרוע, לחדירה. יש כאן הורדת כפילויות של מילים שמבלבלות, יש כאון החשת קצב, הרי האדם מוטרף, מגורה, לחוץ. שימי לב שכל הסיפור כתוב אצלך באותו קצב. משחק של שינוי קצב סיפורי, מבחינת אורך שורות בינו לבינה, אצ ייצור עומק סיפורי. טוב מספיק - סיפור שלך, וגם כך המוניטין שלי בפורום כמופרע, קיבל חיזוק.
ובנוסף את חדשה באתר, אז מן הראוי להזהיר אותך, שאני נחשב לכסחן של הפורום, לנותן הביקורת אשר לא יודע לתת משוב חיובי. רק מה שהוא חושב לנכון. ועדיין לדעתי הסיפור שלך מוצלח, וקראתי עוד שלך בבלוג, כך שאני מאמין שאישיות שלך מספיק חזקה לקרוא, ולהגיד לעצמך טוב לי או לא טוב לי, ושאת מעדיפה דיעה ישרה, אפילו שאולי לא חכמה. ונשאר ידידים. אז אחרי קריאת כל אזהרת הבריאות המתלווה לתרופה , לדרך. פאול "היא מטריפה את חושי. בכל פעם שאני רואה אותה אני נתקף ברצון עז לחבקה, לגעת בה, ללטף אותה." שלוש חזרות לחבק - ידידותי, לגעת - מיני, ללטף דו משמעי, הייתי מוריד לחבק, ומשנה סדר ללטף אותה לגעת בה. - יותר חזק לכיוון שאליו הולך סיפור. כתבת היא עוברת לידי, קלילה, תמימה, חן ילדותי נסוך על כל תנועותיה. אני מתבונן באגמי עיניה ומתקשה להחליט אם הן כחולות יותר או ירוקות יותר, מין צבע מיוחד שכזה! הייתי משנה היא עוברת לידי, קלילה, חן ילדותי נסוך על כל תנועותיה, תמימה. אני טובע בתהום עיניה , מצולות אגם כחול ירוק , ומתקשה להחליט קיצור, וסגירה לגראנדינג של מתקשה להחליט, (גם זין שלו מתקשה.) הוא אוהב לוליטה , ועדיין יש סדר עוברת - קלילות - תנועות חן - ואז ירידה לאדמת המציאות, היא תמימה אבל הקורא כבר מנחש שאני לא. שימי לב איך שינוי סדר משנה אווירה, מכניס את הקורא בהדרגה למישפט הבא שבו הוא דוחף לשון לתוך פיה , ואת דוחפת את הסיפור לבטן של הקורא. והרע מתגלה. גם כאן היתי הופך סדר קודם שפתיים מוצצות ואחר כך לשון נכנסת, - קודם בחוץ ואחר כך חדירה. אאאאאאאאאאהההההה כיעור גדול יותר מהכיעור שכתבת. "כשהיא מדברת אני מתבונן בפיה המתוק ומפנטז כיצד לשוני נכנסת לתוכו, מתפתלת בו, כיצד שפתי מוצצות את שפתה התחתונה." הייתי כותב "כשהיא מדברת אני מתבונן בפיה המתוק ומפנטז כיצד שפתי מוצצות את שפתה התחתונה כיצד לשוני נכנסת לתוכו. יש כאן פעמיים סגירות של מצבים לרוע, לחדירה. יש כאן הורדת כפילויות של מילים שמבלבלות, יש כאון החשת קצב, הרי האדם מוטרף, מגורה, לחוץ. שימי לב שכל הסיפור כתוב אצלך באותו קצב. משחק של שינוי קצב סיפורי, מבחינת אורך שורות בינו לבינה, אצ ייצור עומק סיפורי. טוב מספיק - סיפור שלך, וגם כך המוניטין שלי בפורום כמופרע, קיבל חיזוק.
אשמח אם תוריד כותרות
ידידי וחברי, קשה לי לשמוע זאת - שיצא לך שם של כסחן. תבודק אם זה לא בעיני עצמך ולא בעיני הציבור. אשמח אם ננסה לעבוד ללא ההגדרות הללו. יש בהם משהו שיוצר הגנה שלפני ההגנה - התקפה שלפני ההתקפה. נסה לא להשתמש בכך שבוע - גם בכיתה וגם כאן - תהייה יותר נינוח אוכל לומר לך מחוותי איתך וממה שאני שומע ממך בכיתה או קורא כאן. אתה אומר דברים מדויקים - ונכונים - אומר על עצמי מרשה לך להעיר לי מבלי לחוש שאתה קוטל אותי - תן לנו לנגוע בך בלי כיסויים שמקשים (אומר זאת כי גם לי יש נטייה להצטדק ולהתנצל - ויודע על עצמי שמנסה להימנע ואני יודע כמה זה קשה).
ידידי וחברי, קשה לי לשמוע זאת - שיצא לך שם של כסחן. תבודק אם זה לא בעיני עצמך ולא בעיני הציבור. אשמח אם ננסה לעבוד ללא ההגדרות הללו. יש בהם משהו שיוצר הגנה שלפני ההגנה - התקפה שלפני ההתקפה. נסה לא להשתמש בכך שבוע - גם בכיתה וגם כאן - תהייה יותר נינוח אוכל לומר לך מחוותי איתך וממה שאני שומע ממך בכיתה או קורא כאן. אתה אומר דברים מדויקים - ונכונים - אומר על עצמי מרשה לך להעיר לי מבלי לחוש שאתה קוטל אותי - תן לנו לנגוע בך בלי כיסויים שמקשים (אומר זאת כי גם לי יש נטייה להצטדק ולהתנצל - ויודע על עצמי שמנסה להימנע ואני יודע כמה זה קשה).
משהו שונה
קראתי את הסיפור הנשיקה ומצד אחד נהניתי מן הרוח השונה הנושבת מן הסיפור לעומת הסיפורים אשר ישנם כאן באתר, הסיפור מסופר בשטף ונקרא מהר מהר, והמשפטים מושכים אחד אחרי השני, אבל משונה לקרוא דברים כאלו בפורום הזה, כי אפשר לקרוא סיפורים ארוטיים סיניים, הודיים, או מזרח רחוקים, אבל לקרוא כאן בפורום זה סיפור ארוטי אשר מתרחש כאן בבית, אצל השכן ממול, והשכנה החתיכה, המגרה, אבל זה כתוב טוב, ולמה לא מביאים קצת מזה יותר אצלינו, כמו שהגששים אמרו, למה?
קראתי את הסיפור הנשיקה ומצד אחד נהניתי מן הרוח השונה הנושבת מן הסיפור לעומת הסיפורים אשר ישנם כאן באתר, הסיפור מסופר בשטף ונקרא מהר מהר, והמשפטים מושכים אחד אחרי השני, אבל משונה לקרוא דברים כאלו בפורום הזה, כי אפשר לקרוא סיפורים ארוטיים סיניים, הודיים, או מזרח רחוקים, אבל לקרוא כאן בפורום זה סיפור ארוטי אשר מתרחש כאן בבית, אצל השכן ממול, והשכנה החתיכה, המגרה, אבל זה כתוב טוב, ולמה לא מביאים קצת מזה יותר אצלינו, כמו שהגששים אמרו, למה?
לדיונה, משוב על הסיפור.
רק היום יצא לי לקרוא. אדבר רק על מה שקורה בתוכי כתוצאה מן הסיפור. ראשית- לומר שאין מדובר פה בסיפור אירוטי זו היתממות. או, אם תרצו, סיפור רצוף במרכיבים אירוטיים, אווירה אירוטית, ובסיס עמוק אירוטי. הסיפור מעורר בי תחושה קשה ולא ברורה. משהו כמו כעס, גועל, מהולים בעצב. יש בי אפילו איזשהו סוג של התקוממות. כל הדמויות בסיפור הן דמויות כואבות, ואת מביאה את נקודת המבט של שתי הדמויות המרכזיות בלבד, כי היתר לא רואים מה קורה. לאחר מחשבות, אני מבינה שזה דווקא משרת היטב את הסיפור. אנסה להיות ברורה יותר, מצטבר בי לאורך הסיפור כעס עצום, ואין אפשרות לפרוק אותו, כי כולם כל כך עלובים ומסכנים וכואב עליהם. אני חושבת שזה מה שעושה את הסיפור חזק, הוא נותן לנו תמונה של כאב. אנחנו רואים בבירור את הקיום העלוב של כולם. מצד אחד, קשה לי עם זה, כי כמו שאמר הומינר, יש כאן מעשה אסור ואכזרי והאינסטינקט הוא לכעוס. מצד שני, נורא עצוב על כולם. ועוד, מסכימה עם נאוואן שאפשר להביאו קצר, מסוכם וחותך יותר.
רק היום יצא לי לקרוא. אדבר רק על מה שקורה בתוכי כתוצאה מן הסיפור. ראשית- לומר שאין מדובר פה בסיפור אירוטי זו היתממות. או, אם תרצו, סיפור רצוף במרכיבים אירוטיים, אווירה אירוטית, ובסיס עמוק אירוטי. הסיפור מעורר בי תחושה קשה ולא ברורה. משהו כמו כעס, גועל, מהולים בעצב. יש בי אפילו איזשהו סוג של התקוממות. כל הדמויות בסיפור הן דמויות כואבות, ואת מביאה את נקודת המבט של שתי הדמויות המרכזיות בלבד, כי היתר לא רואים מה קורה. לאחר מחשבות, אני מבינה שזה דווקא משרת היטב את הסיפור. אנסה להיות ברורה יותר, מצטבר בי לאורך הסיפור כעס עצום, ואין אפשרות לפרוק אותו, כי כולם כל כך עלובים ומסכנים וכואב עליהם. אני חושבת שזה מה שעושה את הסיפור חזק, הוא נותן לנו תמונה של כאב. אנחנו רואים בבירור את הקיום העלוב של כולם. מצד אחד, קשה לי עם זה, כי כמו שאמר הומינר, יש כאן מעשה אסור ואכזרי והאינסטינקט הוא לכעוס. מצד שני, נורא עצוב על כולם. ועוד, מסכימה עם נאוואן שאפשר להביאו קצר, מסוכם וחותך יותר.
הגבירה מן האגם
New member
ולדעתי
זה אינו סיפור אלא שני מונולוגים משולבים זה בזה באופן הנדמה שהם יוצרים דיאלוג. בברכה,
זה אינו סיפור אלא שני מונולוגים משולבים זה בזה באופן הנדמה שהם יוצרים דיאלוג. בברכה,
המשך ביקורת , .
ושוב לתחילת אזהרה שאני רק,,,, ובעירבון מוגבל,,,, סיפור שלך הוא סיפור על דרך שמוליכה לאסון, שניים הולכים בה. כל אחד בדרך שלו העשה מגונה, המפגש בועט בשניהם, ישנה חייהם, אבל לקורא הוא רק טרום שיא, המעשה המגונה הוא עדיין לא השיא, הוא מוביל את הקורא לחשיבה, שלא אפשרית לפני קריאת סיפור, שיש מצב שבו מעשה של דר' מנגלה מוצדק, שאולי טוב שלאדם הזה לא נולדו ילדים משלו. (ונראה לי שהנקודה הזאת הרבה יותר חזקה לכותבת הסיפור- (הנקודה שיש אנשים אשר מוטב שלא יהיו להן ילדים. (מעניין לי אם אני צודק - תכתבי לי, לנו תשובה בנושא?) וביקורת על סגנון כתיבה כאשר את כותבת את שניהם באותה השפה, באותו מקצב, נוצר לך מיגוון של דיעות כי הקורא לא מכוון מספיק, תגובות של אירוטי, קשה, שילוב של נידמה דיאלוג. כאשר תכתבי את שניהם , כל אחד בשפה אחרת, במקצב שונה. כאשר יהיה ברור לקורא שהוא מובל על פסי רכבת א' כשה לעקידה . ומובל על טירוף פסי רכבת ב' כקטר שאיבד בלמים, להתנגשות בלתי נמנעת - הצלחת דיברת בשני קולות אבל אמרת דבר אחד, ולא יווצר בדל אפשרות של חשיבה שהסיפור...... הסיפור כאן ברור - צורת הבניה, בחירת המילים, יוצרת אמורפיות בסיפור שצריך להיות חתוך בקפידה. בהצלחה ותודה על סיפור פותח חשיבה.
ושוב לתחילת אזהרה שאני רק,,,, ובעירבון מוגבל,,,, סיפור שלך הוא סיפור על דרך שמוליכה לאסון, שניים הולכים בה. כל אחד בדרך שלו העשה מגונה, המפגש בועט בשניהם, ישנה חייהם, אבל לקורא הוא רק טרום שיא, המעשה המגונה הוא עדיין לא השיא, הוא מוביל את הקורא לחשיבה, שלא אפשרית לפני קריאת סיפור, שיש מצב שבו מעשה של דר' מנגלה מוצדק, שאולי טוב שלאדם הזה לא נולדו ילדים משלו. (ונראה לי שהנקודה הזאת הרבה יותר חזקה לכותבת הסיפור- (הנקודה שיש אנשים אשר מוטב שלא יהיו להן ילדים. (מעניין לי אם אני צודק - תכתבי לי, לנו תשובה בנושא?) וביקורת על סגנון כתיבה כאשר את כותבת את שניהם באותה השפה, באותו מקצב, נוצר לך מיגוון של דיעות כי הקורא לא מכוון מספיק, תגובות של אירוטי, קשה, שילוב של נידמה דיאלוג. כאשר תכתבי את שניהם , כל אחד בשפה אחרת, במקצב שונה. כאשר יהיה ברור לקורא שהוא מובל על פסי רכבת א' כשה לעקידה . ומובל על טירוף פסי רכבת ב' כקטר שאיבד בלמים, להתנגשות בלתי נמנעת - הצלחת דיברת בשני קולות אבל אמרת דבר אחד, ולא יווצר בדל אפשרות של חשיבה שהסיפור...... הסיפור כאן ברור - צורת הבניה, בחירת המילים, יוצרת אמורפיות בסיפור שצריך להיות חתוך בקפידה. בהצלחה ותודה על סיפור פותח חשיבה.
כמה שאלות
לא הכל הבנתי בביקורת שלך. מה הכוונה בלכתוב בשפה שונה? למה התכוונת ב"ולא יווצר בדל אפשרות של חשיבה שהסיפור..."? אספר לך קצת את גלגוליו של הסיפור: בתחילה הוא נגמר בקטע שבו אלה בוכה על כך שהוריה אינם מבינים מה קרה לה. העליתי אותו באחד האתרים ומבקרת ספרותית ידועה כתבה לי שזה סיפור מצוין אבל צריך סוף יותר חזק. בעקבות זה הוספתי את הקטע עם הפתק ודברי דורה. ועוד שאלה, מה פירוש "שצריך להיות חתוך בקפידה?, על מה היית מותר?
לא הכל הבנתי בביקורת שלך. מה הכוונה בלכתוב בשפה שונה? למה התכוונת ב"ולא יווצר בדל אפשרות של חשיבה שהסיפור..."? אספר לך קצת את גלגוליו של הסיפור: בתחילה הוא נגמר בקטע שבו אלה בוכה על כך שהוריה אינם מבינים מה קרה לה. העליתי אותו באחד האתרים ומבקרת ספרותית ידועה כתבה לי שזה סיפור מצוין אבל צריך סוף יותר חזק. בעקבות זה הוספתי את הקטע עם הפתק ודברי דורה. ועוד שאלה, מה פירוש "שצריך להיות חתוך בקפידה?, על מה היית מותר?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.