הנסיכה הקסומה20
New member
עוד מכתב שלא נשלח
לאיש ההוא ... שבזכותו למדתי לחייך. לאיש ההוא שבזכותו פקחתי את העיניים, פרחתי והרחתי את הבושם הנקרא - חיים. אהבתי אותך, יותר נכון לומר הערצתי אותך. שנים ... שנים שהלכתי לישון עם תמונתך בראשי וקמתי עם חיוכך בליבי מחפשת אותך אי שם ותוהה איך קרה שאתה לא איתי. כל היום הסתובבתי עם החיוך שלך ועיניך המביטות עלי בליבי כל היום רק אתה היית לי בראש וכל בגד שקניתי או כל שינוי שעשיתי רק חשבתי לעצמי אם אתה היית אוהב את זה. בגללך החלטתי המון החלטות בחיי, לטוב ולרע ... והמופלא הוא ? שבכלל לא ידעת. ידעת שאני שם, שאני חושבת שאתה בן אדם מקסים ושאני אוהבת אותך בתור ידיד ... אהבה עיוורת ? הערצה עיוורת ? כל התשובות נכונות ... אתה באמת בן אדם מקסים, שלימד אותי המון בחיי, גם בידיעה וגם ללא ידיעה. אין לי שום טענות אליך רק אמירת תודה. כי הרי גם את הנזקים שגרמת לי עשית בלי ידיעתך, או אפילו נכון יותר לומר ... שפשוט עשיתי אותם לעצמי. עד ממש לא מזמן הראש שלי סבב אותך, רק מחשבות עליך, סיטואציות שקרו פעם ותמונות שלך שעברו בראשי ... זה מאוד לא בריא כל העניין הזה וידעתי את זה אבל זה הדבר היחיד שהחזיק אותי. ואז הכתה בי המציאות, או אפילו אתה פשוט "הכית" בי ... מילותיך שלך הן שהוציאו אותי מהפנטזיה עליך. פתאום ראיתי שהמציאות האמיתית שונה מאוד מהמציאות הדמיונית שנמצאת אצלי בראש. אתה קצת שונה ממה שחשבתי, אתה בטח לא מושלם, אתה עוד בן אדם נחמד וחכם שעבר בחיי ... וזה הכל. לקחתי לעצמי את הזמן להרהר בזה ... ודי יצאתי מכל העניין. תמונותיך הפסיקו להתרוצץ לי בראש והכל די נרגע. כבר חודש בערך שאני פחות או יותר "בסדר" ועכשיו כשעשיתי קצת סדר בכל המכתבים שלי ... מצאתי העתק של המכתב שכתבתי לך פעם ... לא הרשיתי לעצמי לקרוא אותו שהרגשות לא יעלו שוב והדמעות יציפו ... אבל נזכרתי בך, בכמה שאני מודה לך שדרכך למדתי מה זה חיוך ומה זאת אהבה .. מה זה העולם הזה בחוץ ומה זאת בגרות נפשית אמיתית. כבר הרבה זמן שלא כותבת לך ואפילו לא שיר, רק רוצה לומר לך שמתגעגעת ולומר לך תודה. תודה על הכל.
לאיש ההוא ... שבזכותו למדתי לחייך. לאיש ההוא שבזכותו פקחתי את העיניים, פרחתי והרחתי את הבושם הנקרא - חיים. אהבתי אותך, יותר נכון לומר הערצתי אותך. שנים ... שנים שהלכתי לישון עם תמונתך בראשי וקמתי עם חיוכך בליבי מחפשת אותך אי שם ותוהה איך קרה שאתה לא איתי. כל היום הסתובבתי עם החיוך שלך ועיניך המביטות עלי בליבי כל היום רק אתה היית לי בראש וכל בגד שקניתי או כל שינוי שעשיתי רק חשבתי לעצמי אם אתה היית אוהב את זה. בגללך החלטתי המון החלטות בחיי, לטוב ולרע ... והמופלא הוא ? שבכלל לא ידעת. ידעת שאני שם, שאני חושבת שאתה בן אדם מקסים ושאני אוהבת אותך בתור ידיד ... אהבה עיוורת ? הערצה עיוורת ? כל התשובות נכונות ... אתה באמת בן אדם מקסים, שלימד אותי המון בחיי, גם בידיעה וגם ללא ידיעה. אין לי שום טענות אליך רק אמירת תודה. כי הרי גם את הנזקים שגרמת לי עשית בלי ידיעתך, או אפילו נכון יותר לומר ... שפשוט עשיתי אותם לעצמי. עד ממש לא מזמן הראש שלי סבב אותך, רק מחשבות עליך, סיטואציות שקרו פעם ותמונות שלך שעברו בראשי ... זה מאוד לא בריא כל העניין הזה וידעתי את זה אבל זה הדבר היחיד שהחזיק אותי. ואז הכתה בי המציאות, או אפילו אתה פשוט "הכית" בי ... מילותיך שלך הן שהוציאו אותי מהפנטזיה עליך. פתאום ראיתי שהמציאות האמיתית שונה מאוד מהמציאות הדמיונית שנמצאת אצלי בראש. אתה קצת שונה ממה שחשבתי, אתה בטח לא מושלם, אתה עוד בן אדם נחמד וחכם שעבר בחיי ... וזה הכל. לקחתי לעצמי את הזמן להרהר בזה ... ודי יצאתי מכל העניין. תמונותיך הפסיקו להתרוצץ לי בראש והכל די נרגע. כבר חודש בערך שאני פחות או יותר "בסדר" ועכשיו כשעשיתי קצת סדר בכל המכתבים שלי ... מצאתי העתק של המכתב שכתבתי לך פעם ... לא הרשיתי לעצמי לקרוא אותו שהרגשות לא יעלו שוב והדמעות יציפו ... אבל נזכרתי בך, בכמה שאני מודה לך שדרכך למדתי מה זה חיוך ומה זאת אהבה .. מה זה העולם הזה בחוץ ומה זאת בגרות נפשית אמיתית. כבר הרבה זמן שלא כותבת לך ואפילו לא שיר, רק רוצה לומר לך שמתגעגעת ולומר לך תודה. תודה על הכל.
