עוד לא ממש חמותי....

[פרצלה]

ברור שזה לא עניין של גיל

איפה היה כתוב גיל? אצל הורי בבית היה שוויון מוחלט,אצל חמי וחמותי העוזרת בכלל מנקה...... מיושן יכול להיות גם פרמיטיב צעיר שחושב שאישתו נלדה על השטיח במטבח.

 

[אמא לבוגרים]

הבנתי כך

".........חמותך מדור מיושן..." אין הכוונה לגיל ? כך הבנתי אותך.

 

[פרצלה]

תראי

אני לא חושבת שיש מישהו שיוכל להתווכח על עובדה דיי ברורה שבעבר היתה חלוקה הרבה יותר בורורה בין נשים לגברים בבית. עבודות הבית וכו'. ברור שתמיד נכנס גם עניין של אופי וחינוך. אבל לא התכוונתי לגיל שכן איני יודעת את גיל חמותה ויש גם כאן חמיות מאוד מאוד צעירות בנות 40 פלוס או רק 50 שאי אפשר לשייך אותן לגיל "מבוגר"

 

[אמא לבוגרים]

אין ספק כלל

ואת יודעת מה עוד אני חושבת. שאמא מ"הדור הישן" שעבדה בנה שנישא מבין יותר את תפקידיו בבית. חמותי כל חייה עבדה, וחלוקת התפקידים הייתה פחות או יותר שוויונית. ילדיה (שאחד מהם הוא בעלי) הולכים באותה דרך. חינוך ודוגמה אישית נכון גם במקרים אלו.

 

[פרצלה]

אין בכלל ספק

בהרבה מקרים מה שהילדים רואים בבית זה מה שהם יעשו שיגדלו. הם רואים אבא שמכבד את האמא ועוזר לה (אף עלפי שאני לא רואה זאת כעזרה אלא פשוט לעשות את חלקו),הורים שחולקים בינהם את הנטל,אוריה של שיתוף בבית וכו'....... יהיה בעל כזה ויותר מזה......יהיה בן כזה להוריו ויזכור תמיד לכבד אותם ולעזור להם.

 

[אמא לבוגרים]

אם כך הספק הוסר../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif../images/Emo24.gif

בעצם אנחנו ממש מסכימות.

 

[פרצלה]

לגמרי...

 

[נונה17]

פשוט לא לשתף אותה!!

לדעתי את וחבר שלך צריכים להחליט שלא מדברים על זה עם אמא שלו. בבית שלכם תעשו מה שאתם רוצים ואל תספרו לה, שלא תתחיל עם השטויות שלה. אני מאמינה שבסוף היא תתרגל. אגב - אני כמוך (רק שאני לא מפחדת להגדיר את עצמי כפמיניסטית, אפילו קיצונית). אצלי השטויות האלה באו דווקא מצד סבתא שלי. אחרי שהתחתנתי היא יום אחד שאלה אותי: תגידי, את מבשלת לבעלך? הייתי בטוחה שהיא שואלת את זה בצחוק, כי כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא יודעת לבשל בכלל (וגם הוא לא) ושאנחנו חיים על אוכל קפוא ועניתי לה בהתאם. את הסקנדל שהיא יצרה מזה ("היא לא ממלאת את חובותיה כאישה נשואה וכו'") לקח לי לא מעט זמן להרגיע. אחר כך היא עשתה לי קטע כשהיא שמעה שגם אני וגם הוא תולים כביסה (אני חושבת שסיפרתי את זה כאן). אחר כך היא ירדה מזה כשהיא הבינה שזה לא יעזור, וגם כמה קרובות משפחה שלי הרגיעו אותה. עד היום אני צוחקת עליה קצת. אני מתקשרת אליה ואומרת לה "דברי בקול רם כי בעלי בדיוק שואב את האבק בבית ואני לא שומעת". היא כבר התרגלה לזה, אבל את מה שאני מרשה לעצמי להגיד לסבתא שלי, אני לא חושבת שאת יכולה להגיד לחמותך. מקסימום הבן שלה יכול לעקוץ אותה קצת. בכל אופן - פשוט תתעלמו ממנה. בסוף היא תפסיק (אני מקווה). רק שבשום אופן לא תהפכי להיות מה שאת לא רק כדי לרצות אותה.