Michalush88
New member
עוד יום ב'אט
לאור הביקוש, ומצב רוחי המרומם שחזרתי מבית הספר היום, החלטתי לכתב עוד עדכון לגבי חיי בטורונטו. אף פעם לא נכנסתי (קצת במצריים בשליחותינו הקודמת, אבל זה היה בעיקר אנטישמיות) למצב של דחיה חברתית. תמיד היו לי את חברותיי שסבבו אותי, ואת הבנים שחיזרו אחרי. הבנים בקנדה לא כך, ואף נדמה (אולי זה רק בבית הספר שלי) כי הבנות "זורקות" עצמן על הבנים (ולא להיפך, כפי שצריך להיות, כפי שהמצב בארץ...). המורה שלי לתקשורת החליטה לצאת לעזרתי בעניין, ולשתף אותי יותר ויותר בכיתה. בצורה מתוחכמת ביותר, הרשו לי לציין. היא משתמשת בי בתור נקודת ראות מצרית/ישראלית, ובכך היא משווה את התקשורת כאן בקנדה לתקשורת במזרח התיכון. היום הרצתי בכיתה - ואכן בצלצול הגיע ילדה מאד פופולרית בשכבה (י"א), והזמינה אותי לשבת איתה ועם חברותיה בהפסקה (הסקתי שזו הדרך המוזרה של הקנדים לשאול אם אני רוצה להסתובב איתה ועם חברים שלה). אז היה לי היום הרבה יותר טוב... אבל אני לא רוצה לעשות מזל רע, אז אני לא אמשיך
בכל מקרה - תודה רבה לכולכם, אני חיה על התמיכה שלכם! שלכם, מיכל
לאור הביקוש, ומצב רוחי המרומם שחזרתי מבית הספר היום, החלטתי לכתב עוד עדכון לגבי חיי בטורונטו. אף פעם לא נכנסתי (קצת במצריים בשליחותינו הקודמת, אבל זה היה בעיקר אנטישמיות) למצב של דחיה חברתית. תמיד היו לי את חברותיי שסבבו אותי, ואת הבנים שחיזרו אחרי. הבנים בקנדה לא כך, ואף נדמה (אולי זה רק בבית הספר שלי) כי הבנות "זורקות" עצמן על הבנים (ולא להיפך, כפי שצריך להיות, כפי שהמצב בארץ...). המורה שלי לתקשורת החליטה לצאת לעזרתי בעניין, ולשתף אותי יותר ויותר בכיתה. בצורה מתוחכמת ביותר, הרשו לי לציין. היא משתמשת בי בתור נקודת ראות מצרית/ישראלית, ובכך היא משווה את התקשורת כאן בקנדה לתקשורת במזרח התיכון. היום הרצתי בכיתה - ואכן בצלצול הגיע ילדה מאד פופולרית בשכבה (י"א), והזמינה אותי לשבת איתה ועם חברותיה בהפסקה (הסקתי שזו הדרך המוזרה של הקנדים לשאול אם אני רוצה להסתובב איתה ועם חברים שלה). אז היה לי היום הרבה יותר טוב... אבל אני לא רוצה לעשות מזל רע, אז אני לא אמשיך