אני בטוח שהישגיו הכבירים של המלך בי[ו]ב הראשון מעוררים בך גאווה בלתי רגילה, תחושת כבוד לאומי רב [מה שאנחנו שמאלנהים קוראים לו - זיקפה לאומית].
לעת עתה ובמציאות הנפרשת מול פנינו, אפילו הפטפטן, בי[ו]ב הראשון מנסה להנדס את התודעה שלנו, הכשלונות הביביאניים והאנשים המושחתים הסובבים אותו [אמסלם כדוגמה בולטת, אך גם הר[ק]ב, הלוין האומלל, ילד הכאפות ושאר האפסים שבחר בפינצטה ] מוצגים לראווה, ולא ע"י שמאלנים חתרניים, אנטי יהודים, אנטי ציונים, אנטי ישראלים אלא ע"י משיח בן יעקב, הלו הוא טראמפ, אהוב מקרבי הקיצין.
כמה אפשר, באמת, לנסות ולהצדיק את המושחת, האיש ש"לא העירו אותו בבוקר" [בטח תירוץ ששרה לימדה אותו להגיד]..
טוענים נגד אנשים כמוני, למשל, שאנחנו מונעים משנאה ל-ביבי, שאין לי חזון חוץ מלהעיף את ביבי מהשלטון. אגב, במדינה דמוקרטית זה אלמנטרי שאזרח שאינו מרוצה מהנשיא, רה"מ יפעל להרחיקו. אבל אצל זוללי ישבנו של האיש הזה זה נחשב כפעולה חתרנית כנגד "המדינה", ואז יקשקשו לנו: אנחנו דמוקרטיה יחידה במזה"ת, אבל יש לנו חזון רציני. ממשי. חזון אחר מזה של הימין המשיחי, חזון שהימין הישן, המסורתי [נסיכי הליכוד.. נאמר] שותף לו: מדינה דמוקרטית, מנוהלת בתהליכים רציונליים, בה רה"מ עסוק בפעולה למען המדינה ולא למען עצמו, מדינה בה אשת רה"מ יכולה לעבוד כפסיכולוגית ילדים במשרה מלאה ולא עסוקה ב"ענייני המדינה" שמעולם לא נבחרה לעסוק בהם, או עסוקה בהטרלה ובהטרדה של התקשורת ובעיוות מכוון ומתוכנן של סדר היום בציבורי.
www.ynet.co.il
