עוד הרהורים
כשאדם נמצא על קצה מתמיד, קל לדחוף אותו לפינות שהוא לא אוהב להיות בהן אבל לעיתים אותן פינות גורמות לו הנאה רגעית אולם אח``כ בא הצער העמוק, איך שוב מצא עצמו באותה פינה אתמול נזפתי באישה שיכולה להיות אמא שלי בפרהסיה, במגרש הביתי שלה, כאילו היתה בת 5. וכמעט שדמעות נקוו בעיניה. אמנם היא באמת מטומטמת, אמנם היא באמת הגזימה, אבל מי אני שאעשה כאלה דרמות... ועוד מבלי שהקהל שילם על כרטיסים. שונית (בדיסוננס)
כשאדם נמצא על קצה מתמיד, קל לדחוף אותו לפינות שהוא לא אוהב להיות בהן אבל לעיתים אותן פינות גורמות לו הנאה רגעית אולם אח``כ בא הצער העמוק, איך שוב מצא עצמו באותה פינה אתמול נזפתי באישה שיכולה להיות אמא שלי בפרהסיה, במגרש הביתי שלה, כאילו היתה בת 5. וכמעט שדמעות נקוו בעיניה. אמנם היא באמת מטומטמת, אמנם היא באמת הגזימה, אבל מי אני שאעשה כאלה דרמות... ועוד מבלי שהקהל שילם על כרטיסים. שונית (בדיסוננס)