עוד הירהורים שלי....

[Ethan248]

עוד הירהורים שלי....

זוכרים אותי? כן, החלטתי שוב לשתף אתכם במחשבות שלי...... אז ככה, כשגיליתי שאני נמשך לבנים דיי שנאתי את עצמי, אחר כך התפשרתי ועכשיו אני פחות או יותר שלם עם זה. כשאני קורא את ההודעות פה בפורום שאנשים לא אוהבים את עצמם כי הם הומואים או שהם רוצים להיות סטרייטים, זה גורם לי לחשוב, האם יש תקופה שכל אחד שונא את עצמו בגלל המשיכה המינית שלו? ואם כן, האם היא בגלל החברה? ועוד דבר, למה יש הומופוביה ואין סטרייטופוביה? נשיקה רגילה בן גבר לאישה יכולה מאוד להפחיד... לא? אה..... טוב, כניראה שזה לא יתפוס... אבל זה דיי משעשע לחשוב ששני בנים הולכים ורואים איזה ילד ואומרים לו "איזה סטייט" והוא נעלב.... תרגישו חופשי להגיב (שזה אומר "בבקשה תגיבו....")

 

[TheMadKow]

אז ככה

זה מאד לא קשור לנושא ההטרו/הומו, אבל להרבה מאד אנשים, ביחוד בגיל ההתבגרות, מגיעה תקופה שהם שונאים את עצמם על נושא זה או אחר. לא בדיוק משנה מהו, אך הופעה חיצונית או משיכה מינית, הם אלו אשר לוקחים בראש. לגבי סטרייטופוביה, יש ... מכיר כמה, בצורה קלה. אבל יכול להיות קיים.. אנ'ליודע, נמתין ונראה

 

[resputin]

hmm...

כפי שידידי, TheMadKow, כתב למעלה, כן לדעתי אין קשר בין הומו\הטרו לשנאה או אי קבלה עצמית, אלא זה יותר עניין של גיל ההתבגרות וחוסר שביעות רצון מסויימת ממך עקב X,Y,Z. מה גם, זה קצת קשה לקבל מציאות שאתה "לא כמו כולם", לרצות להיכנס תחת הגדרה של 'נורמאל' זה.. ובכן, נורמלי. -זה לא אומר שזה הולך לקרות, אם זאת. בכל מקרה ל-כל אחד- זה לא קורה, אני דוגמא לאדם שזה לא קרה לו. אבל לאנשים שזה קורה, אני מניח, שיש חלק שגם קשור לחברה שבהם הם מסתובבים, איך הומוסקסואליות נתפס בה, לפי אילו ערכים הם גדלו ואיזה לחצים מופעלים עליהם. סטרייטופוביה קיימת, אך מן הסתם רק בחוגים הלא-סטרייטיים, וגם אז בכשליש או רבע לכל היותר (הגג-שבגגות), מה שהופך את התופעה למאוד מאוד לא נפוצה. מה גם, 'סטרייטים', להלן הטרוסקסואליים, הם הנורמאל ולכן יש להם קבלה אוטומטית בידי הרוב מכיוון והם מהווים את הרוב, כך שהסיכויים שמישהו שיקרא "י'סטרייט" יעלב הם אפסיים עד לא קיימים. זה כמו שבגרמניה הנאצית היו קוראים לך "יא בלונדיני עם עיניים כחולות".

הלב"טים שמבדילים את עצמם, מתרחקים ונדחים מסטרייטים ו'הלך החיים' שלהם, במיוחד אלה שמעדיפים מינימום קשר (אם בכלל) עושים לעצמם יותר רע מאשר טוב. סטרייטופוביה, בדיוק על אותו המשקל של הומופוביה, גורמת לבטן שלי להתהפך.

 

[TheMadKow]

אם מישהו יקרא לי

[בטון של גיל ריבה] "יא סטרייט", אני נורא אעלב בהתחלה. אבל אחר כך אני אתפוש אותו ואפשיט אותו עד שלא ידע מה פגע בו, ואז הוא יקום .. וגם בקושי יצליח ללכת. וידע לא לקרוא לי ככה יותר, אלא אם הוא ממש חרמן...

 

[James Hammerton]

הממממ לא יודע

אני לא יודע אם זו שנאה או אולי תסכול על העובדה שאתה שונה. הבעיה העיקרית היא לדעתי החברה - כי אם החברה הייתה מקבלת את זה כמו זוגיות הטרוסקסואלית לא היית צריך לפחד מלצאת מהארון, לא הייתה בעיה להתחתן, לחיות אורח חיים רגיל, לאמץ ילדים. אני חושב שהבעיה היא שכשאתה הומוסקסואל אתה שונה - ובעיני החברה לרעה מה שמקרין עלינו, ולכן מצב הרוח שלנו הוא אולי יותר רע וחלק מאיתנו היו רוצים להשתנות. ניסחתי את זה קצת מוזר, מקווה שהבנת

לגבי סטרייטופוביה - אני לא חושב שיש כזה דבר, כי פוחדים, מפלים לרעה ומתנכלים בד"כ למיעוט ולא את הרוב. חוץ מזה שלא נראה לי שסטרייט יעלב אם יגידו לו משהו כזה, כי להומו יש קונוטציה שלילית ולסטרייט לא...

 

[זה בסך הכל אני]

סטרייטופוביה קיימת

סטרייטופוביה קיימת. היא פחות שכיחה מההומופוביה כמובן, אבל היא קיימת. לדעתי היא יותר קיימת בקרב הומואים שממש נפגעו מסטרייטים. לגבי קבלה עצמית - תראה אני אומר שחבל על הייסורים והזמנים הקשים. הייתה לי תקופה כזאת, והיא חלפה לשמחתי. כי אם אני אנסה לצאת עם מישהי שרוצה אותי, אם אני אנסה לא להעביר ערוץ בכל פעם שבטלוויזיה יש משהו על גייז, אם אני לא אגן על גייז בויכוחים עם חברים, זה יהפוך אותי לסטרייט? לא. זה 360 מעלות, אתה תמיד חוזר לאותה נקודה ובה אתה חייב להשלים עם עצמך שזה מה שאתה. אני פשוט נותן לזמן לעשות את שלו. חבל להילחם בזה. או שתשלים עם זה או שתלך לטיפולים חשמליים. תבחר. אורן