Hippie Jeannie
New member
עוד דיון מעניין.
אז ככה. בעודי במעמקי לימודי מחזות הזמר בניו יורק, פתאום חשבתי... אני לא באמת יודעת כלום על חברי הפורום שלי מבחינת מה הם "עושים" עם אהבת מחזות הזמר שלהם. אני יודעת שכולם פה מעריצים שרופים של הז'אנר, אבל אני לא מכירה את רובכם, ולא יודעת איך אתם משלבים את מחזות הזמר בחיי היום יום שלכם, מלבד להקשיב להם. אני יודעת שאביטל, למשל, מביימת ומשחקת בהפקות של מחזות זמר. אני יודעת שליאור היה ב"עלובי החיים"
. אני יודעת שטל מממש את אהבתו דרך היותו הפיה הסדנקית של כל תלמידי בית צבי
. אבל זהו בערך... ופתאום חשבתי - הפורום הזה קיים כבר... שש שנים באפריל הקרוב, אני חושבת. שש שנים שאני פה, ורוב חברי הפורום פה מספר שנים, ואני לא יודעת הרבה עליכם. ולהיות פה בניו יורק, בלימודים כל-כך איטנסיביים למקצוע כל-כך תובעני ותחרותי, תהיתי אם אני היחידה שהייתה מספיק משוגעת כדי להמר על הכל וללכת על זה בתור מקצוע לחיים. מעניין אותי לדעת אם מישהו מכם שקל ללכת בכיוון הזה, או לנסות ללכת בכיוון הזה בארץ, וכו' וכו' וכו'.. מעניין אותי, בקיצור, אם - ואיך - אתם משלבים את האהבה הזו בחייכם מלבד בתור מאזינים ו\או צופים
אז יאללה. שפכו.
אז ככה. בעודי במעמקי לימודי מחזות הזמר בניו יורק, פתאום חשבתי... אני לא באמת יודעת כלום על חברי הפורום שלי מבחינת מה הם "עושים" עם אהבת מחזות הזמר שלהם. אני יודעת שכולם פה מעריצים שרופים של הז'אנר, אבל אני לא מכירה את רובכם, ולא יודעת איך אתם משלבים את מחזות הזמר בחיי היום יום שלכם, מלבד להקשיב להם. אני יודעת שאביטל, למשל, מביימת ומשחקת בהפקות של מחזות זמר. אני יודעת שליאור היה ב"עלובי החיים"