עוגה - עיגול

[כלי חמדה]

עוגה - עיגול

האם יש קשר בין המילה עוגה לעיגול בשפה העברית?
(מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים! אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו. התפלל ולא ירדו גשמים. מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה וכו')

 

[trilliane]

בהחלט! ומכאן גם עוגה עוגה עוגה, במעגל נחוגה

 

[trilliane]

וחידוד: המשמעות דומה, השורשים שונים

(אם כי בהחלט ייתכן שיש קשר ביניהם). עיגול משורש עג"ל, עוגה משורש עו"ג שדומה לשורש חו"ג. לעוג ולחוג פירושם להסתובב במעגל, ועוגה היא מאפה עגול (גם, לא בהכרח, כמובן).

 

[חוכך בדעתו 2]

עוגה היא מאפה עגול כמובן, ולראיה:

עוגה, עוגה, עוגה.

וברצינות, יש בעיה קטנה בעוגה, עוגה הזות'י.
עוגה, עוגה, עוגה - הסתובב (ציווי, זכר, יחיד).
והנה בהמשך - במעגל נחוגה (עתיד {למעשה הווה}, רבים/רבות) - חידה היא ותהי לחידה.

 

[trilliane]

שוב בעיה; "נחוגה" = עתיד מוארך בגוף ראשון

צורה מקראית ששייכת לדרך האיווי, משמע, משאלת לב, הצהרת כוונות;

ו"עוגה" היא גם מעגל (כמו בציטוט מחוני המעגל) אז אני לא משוכנעת שהכוונה היא לציווי מוארך, בהחלט ייתכן שהמשורר התכוון לשם העצם:
עוּגָה [ש"ע; נ'; עוּגַת-, עוּגות, עוּגות-, עוּגָתו] <עוג> 1. [עח] מַאֲפֶה מתוק - לפעמים מעורָב בּפֵרות או בגבינה וכד'; 2. [תנ] חַלַת לחם קטנה, רָקיק; 3.[תמ] מַעגָל, חוּג; 4. [תמ] גוּמה
[מתוך מילון ספיר]

 

[trilliane]

* שוב >> שום

 

[מיכי 10]

חוששתני שאתה לא זוכר

כל כך את מילות השיר האלמותי.

המילים כפי שהן זכורות לי מגיל שלוש או קצת קודם, הן כדלהלן:

עוגה עוגה עוגה
במעגל נחוגה.
נסתובבה כל היום
עד אשר נמצא מקום -
לָשֶׁבֶת לשבת לשבת כל היום
לשבת לשבת לשבת כל היום.

(ובינתיים שינו את השורות האחרונות ל-:
"לשבת לשבת לשבת ולקום").

 

[חוכך בדעתו 2]

וואלה, לא מבין את שתיכן.

אם נתרגם את השיר ללשון ימינו, הוא ייראה כך:

'סתובב, 'סתובב, 'סתובב (אתה, האחד).

ופתאום פנייה לרבים: במעגל נסתובב.
נסתובב בו כל היום וגו'.


ותמיהתי: פונה הגננת לינוקא אחד, ומבקשת ממנו להסתובב.
ומיד בהמשך היא מדברת ומספרת על כמה יצורי אנוש: נסתובבה, נחוגה.

ואם תמצא לומר, כל הגן מורכב משני בני אדם: הינוקא והגננת. היא אוחזת בידו ואומרת לו כהאי לישנא:
"אתה, סוב, סוב , סוב וביחד שנינו נסתובבה", לכאורה הכל אתי שפיר - מבחינה לשונית - אך ההיגיון מה יהא עליו.
מה גן הוא שיש בו עולל אחד?!

ואם נלך לפי מידת ההיגיון, ונאמר שיש כמה ילדים בגן, כמאמר המאייר (וכאן אפנה לטריליאן: הלא שמת לב שחומד אני לצון?),
הלוא ראוי היה לשורר: עוגו, עוגו, עוגו (שהלא פונה הגננת לכמה ילדים, כמתחייב על פי ההגיון), ולא עוגה, עוגה וגו'.

ובעיניי לפחות, חידה היא ותהי לחידה.

 

[חוכך בדעתו 2]

ולעניין האפשרות שהעוגה היא טורט ולא סוב!, גם

זו סברה שקשה להלמה.
עוגה! כך בפי כל העם - מלעיל. ומתאימה הטעמה זו גם לחריזת השיר (אם נניח שהעם טועה בהטעמה) נחוגה - גם היא מלעיל.
ואילו עוגה טורטית ואף אפפלשטרודל - מלרע.
לא ילכו השניים יחדיו.

 

[trilliane]

זה ביאליק. אצלו מלעיל תמיד עובד.

 

[trilliane]

לא תחמוד צאן רעיך...

והתייחסתי ברצינות כי זה היה קצת ארוך מכדי להיות בדיחה ותו לא... אני עדיין לא חושבת שיש בעיה בשיר; כשתחליט אם אתה מתכוון לדון בנושא באמת או סתם להתבדח, עדכן אותי.

 

[מיכי 10]

ואני לא מבינה אותך בכלל בכלל לגמרי.

מה בדיוק מציק לך? איך שרו בגן שלך?

מה שכתבתי אמש, אלה מילות השיר. בכך אני בטוחה, למרות שלא ראיתי אותו כתוב, אבל זו גרסא דינקותא שלי מהגנון ומהבית, ואני לא מוכנה לשמוע את כל הווריאציות שאתה מציע.

לגבי ההיגיון, אני מסכימה שאין כאן במיוחד. אבל בשירים בכלל, ובשירי ילדים בפרט, נתקלנו פעמים רבות בחופש שנוטלים המשוררים לעצמם למען החרוז ו/או המשקל. אז אני לא יודעת אם מי שחיבר את השיר (לא בדקתי מי) התכוון לעוגה במשמעות עוגה (

), או לעוגה במשמעות 'חוגה'. אבל זה ממש לא חשוב בעיני.

זה כמו בשיר שכבר הזכרנו כאן בעבר, שבו אין התחשבות בתקינות העברית, מבחינת מלרע ומלעיל:

הביתה בשמחה רבה
לראות אמא וגם אבא.
נהיה טובים ומקשיבים
להורינו החביבים,
נהיה טובים ומקשיבים
להורינו החביבים.

כאשר המילה 'אבא' מבוטאת במלרע, כדי שתתאים למילה 'רבה'.

ועכשיו ברצינות: לפעמים זה קצת כן מפריע לי שדווקא בשירי ילדים אין הקפדה רבה יותר על העברית ועל ההיגיון. אבל כרגע דיברתי על שירים ישנים נושנים, כאשר עוד לא שׂמו כל כך על תקינות, אלא רצו ליצור תרבות עברית חדשה עבור הילדים, וכנראה שעדיין לא כולם בארץ שלטו כל כך בעברית.

יחד עם זה, נוצרו באותה תקופה בערך, גם הרבה שירי ילדים מאד מוקפדים, לדעתי.

 

[איתי שלר]

הערה:

אל תשכח שיש גם צורות מקור מאורכות, לא רק צורות ציווי מאורכות.

ומקור יכול לשמש גם לרבים וגם בהוראת שם פעולה.

 

[אנילי מילי]

את השיר (והספר)

כתבה מירה לובה, שגרה כמה שנים בארץ ואחר חזרה לאירופה, לאוסטריה. עברית היא כנראה לא ידעה טוב, אם בכלל, והיא כתבה את ספריה בגרמנית. מישהו, שלא הצלחתי למצוא מיהו, תרגם את השירים שבספר (בספר עצמו לא מופיע שם המתרגם) - זה היה כנראה תרגום חפיף. אגב: אותה מירה לובה כתבה גם את 'אי הילדים' הנפלא ואת 'שני רעים יצאו לדרך' הנפלא גם הוא.

 

[sailor]

כנאה לא שמעת מורי/מדריכי ספורט

 

[ועכשיו אבא]

אטימולוגיה שמית

אתר המכיל דטהבייס למספר רב של שפות - כולל שפות שמיות ופרוטו-שמית

החיפוש הנוח ביותר - רשמו מילה באנגלית בתחתית הדף - ליד "In any field" ואז על search למשל circle

לוקח זמן להתרגל, ואז מגלים אוצר ידע עצום ומעניין

 

[nevuer]

הקישור משובש. תיקון:

http://starling.rinet.ru/cgi-bin/query.cgi?root=config&morpho=0&basename=\data\semham\semet

 

[nevuer]

וגם התיקון משובש... ניסיון נוסף

http://starling.rinet.ru/cgi-bin/query.cgi?root=config&morpho=0&basename=\data\semham\semet

 

[nevuer]

האדם מתכנן ותפוז צוחק

 

[trilliane]

מציעה להוסיף כקישור בתוכן ההודעה או בתחתיתה

דרך האפשרויות הקיימות בתחתית מסך הוספת תגובה (לא מהירה).