עובדים זרים

[brotos]

עובדים זרים

רוב אנשי השמאל הישראלים תומכים בעובדים הזרים ואומרים שיש להשאירם- לעומת שר האוצר שטוען כי יש לגרשם. קורה פה דבר מוזר: ביבי נתניהו איש ימין מובהק מבחינה כלכלית-חברתית שאמור לתמוך באנשי התעשייה הגדולים ואנשי ההון ולהשאיר את כוח העבודה הזול הזה חושב כי יש לגרש את העובדים הזרים ולעומת זאת ניצבים מנגד אנשי השמאל שאמורים לתמוך בפועלים הישראלים ולא באנשי ההון אומרים כי יש להשאיר את העובדים הזרים. חלק מכם יכול לטעון כי יש לכל העובדים את אותם זכויות ולישראלי אין זכות גדולה יותר מאשר לתלאינדי, למשל. טיעון זה הוא לא נכון מכיוון שבעצם הימצאותם של עובדים זרים בארץ יש לבעלי ההון כוח גדול ולעובדים אין- אם יהיה להם מעבידיהם לא ירצו אותם ויעדיפו ישראלים. אפשר גם לטעון להומניות- העובדים הזרים פה כדי להרוויח כסף וז יהיה לא מוסרי לא לתת להם לעבוד. עצם זה שהם נמצאים פה, כמו שזכרתי קודם, מביא אותם למצב קשה ולחוסר הומניות מצד הישראלים. לכן, האם באמת צריכים אנשי למחות נגד גירושם של העובדים הזרים, גירוש שנובע מכל סיבה שהיא?

 

[האזרח דרור]

להפך

בבדיחה ישנה , מסתבר שלא כלי מי שמוציא אותך מהחרא עושה לך טובה. לגרש את העובדים הזרים זה כמו להוציא מים מסירה עם דלי. כשאתה מוציא את המים אתה מפנה מקום לעוד מים להכנס. זה מה שהממשלה עושה - מוציאה עובדים זרים על ידי גרוש (לא מקבלים משכורת, לא מעיזים להתלונן) כדי שאפשר יהיה להביא עוד עובדים זרים בשכר זול יותר. הפתרון הוא פשוט להשוות את תאני העובדים הזרים לאלו של הישראלים אז לה יהיה שווה להביא אותם. זה לא טיעון הומני , אלא טיעון תפקודי. להרחבה - אני יכול להציא את המאמר הבא, שמסתמך על הרצאה מפי אחד מכלכלני ההגירה החשובים בעולם.

 

[brotos]

תגובה

1.בתור אדם שמתמצא בתחום, למה שלמעבידים הישראלים יהיה שווה להעסיק בתנאים שווים? 2. אנחנו תוקפים רבות את מעסיקיהם של העובדים הזרים ורואים בהם חלק מבעלי ההון אך יש לזכור שהחקלאים, למשל, הם לא בדיוק אנשים עשירים וזה יהיה הקש שישבור את גב הגמל מבחינתם אם הם יצטרכו לתת שכר מינימום לעובדים שלהם. זהו טיעון ימני אך שווה התייחסות. 3.בנוסף, אין סיכוי שאיש-ימין כמו בנימין נתניהו ישווה את תנאיהם של העובדים הזרים. 4. יש לך יותר מדי טעויות כתיב- קשה להבין מה אתה רוצה....

 

[האזרח דרור]

אני לא מתמצא מאוד בתחום

רק קצת. אם למעבידים יהיה פחות משתלם להעסיק זרים, הם יעסיקו יותר ישראלים, לכן הדרישה להעלות שכר העובדים הזרים אינה רק דרישה "הומנית" אלא נועדה לספק גם מקומות עבודה לישראלים. הגרוש פועל בעיקר להורדת השכר של הפועלים. הם מפחדים להתלונן פן יגורשו - וכך המעסק יכול להלין שכר או לא לשלם כלל, או אם הפעול התלונן = לטפול עליו האשמות ולדאוג שהמדינה תממן את הגרוש. לכן כל ה"פתרון" של הגרוש מפי אנשים ש"אמונים" על פתרונות של השוק (ביבי שטרית וכו') נראה כל כך מגוכח. פתרון הרבה יותר טוב יכול להתקבל אם רק יתנו לשוק לעבוד : בראש ובראשונה יש לבטל את ההצמדה של עובד למעביד יחיד. במאמר מוסבר איך זה מקטין עוד יותר את המשכורות שהמעסיק משלם, ויוצר תמריץ לעובד לברוח, ולמעביד לא לשלם. מוזכר גם שארה"ב יצאה מהשיטה הזאת עוד בשנות ה 60. חלקאים - אכן בעיה קשה, מתקיפים אותם גם מצד המחירים הנמוכים ממדינות העולם השלישי, גם מצד מחירי המים שעולים, וגם הנושא הזה. בעקרון, אני לא חושב שנכון לפתור בעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת. העסקה הקיימת של העובדים הזרים היא מעוותת לפי כל קנה מידה שתסתכל עליו (בצורה נאו קלאסית של שוק - כי לעובד אין יכולת להחליף מעביד), או בצורה הומנית. הפתרון של החלקאים הוא - כל עוד המערכת קפיטליסטית, להתחרות במערכת כפי שהם יכולים. כלומר , איש לא יחשוב לקיים תעשיה של טקסטיל בארץ רק בגלל שזה חבל על הפועלים ובעלי המפעלים שאין להם כרגע עבודה (אולי בעתיד ימצאו עבודה אחרת) - בקפיטליזם הכללים ברורים, ואם אין להם יכולת להתחרות הם צריכים לעבוד למשהו אחר. המשהו האחר יכול להיות כיוון מפתיע - שמירת אדמות. אם החלקאי לא יכול לעבד את הקרקע במחיר כלכלי, הוא יכול לפחות לדאוג שהיא לא תהפוך לפרבר - והמדינה (או יותר נכון החברה) לדעתי צריכה לעזור לו לעשות זאת - כפי שהדבר בבריטניה. שמירה על אדמה פוריה, גם אם אין עליה גידולים חקלאיים, היא עיסוק בעל חשיבות כלפי עצמו. לחקלאות יהיה יותר מקום, אם היא תעבור לשיט7ות אורגניות יותר - וכך חתסוך כסף על ריסוס ועל דשנים, וכן אם יהיה ביקוש לתוצרת כזאת - כפי שקורא בבריטניה. הרבה מהמחיר שאנו משלמים על מזון, מקורו בפערי תיווך בין החלקאי לצרכן, ובעקרון שני הצדדים יכולים להפגש (אם יש מסגרות מתאימות) ולקיים מסחר שמשפר את רווחת שני הצדדים. באנגליה זה נקרא שוק חוואים או "חבילות ירקות" וזה אחד הדברים שהצמיח את קהילות המטבע המקומי שלהם.

 

[navi2]

ההתייחסות שלי

אקדים בכך שאין לי עבודה עם משכורת 5 ספרות בנטו, בקרוב BA זה הכל ובכל זאת אני חושב שההתייחסות לעובדים זרים בארץ שגויה מיסודה. אין בעולם חברה מערבית-מתועשת שאין בה אחוז לא מבוטל של עובדים זרים פשוט מאחר והרבה מאוד עבודות לא יבצעו אותן הישראלים פשוט לא, אז היו את עובדי השטחים והיום לא - עד כאן ההסבר הרגיל. בנוסף אני לא מתבייש לטעון כי זרם של נניח 5000-10000 אנשים מדי שנה מארצות המזרח המפתחות כמו סין וקוריאה היה הופך את ישראל לסינגפור של המזה"ת (ולא בגלל כמה אלפי אסיינים) פשוט משום שאלו אנשים עם מוסר עבודה, השכלה, רצון להשתלב הרבה יותר מאלפים רבים של ישראלים חדשים וסת ישראלים שמאסו במדינה הזאת (די בצדק) בצורתה הנוכחית כלומר זה יכול להיות תגבור משמעותי לכלכלה הישראלית המדשדשת. מה דעתכם?

 

[האזרח דרור]

בלינק המצויין בתגובה הראשונה

בלינק המצויין בתגובה הראשונה שלי , מוסבר, שהבעיה העיקרית היא לא עצם הבאת העובדים הזרים, אלא ההתייחסות אליהם, והצמדת עובד זר למעביד, בתנאים שמזכירים עבדות, ומהווים תמריץ עבור העובד לברוח ועבור המעביד לעבור על החוק.

 

[רון סי]

יש תחומים שבהם מעסיקי הזרים

הם העלובים שבאזרחי המדינה, נכים, חולים, זקנים. להגיד שהעובדים הזרים מועסקים בידי "בעלי הון" זו פשוט בורות מדהימה.

 

[האזרח דרור]

האם הם מעסיקים אותם ישירות

או דרך חברות כוח אדם? אני מניח שלא כל זקן או נכה מביא את העובד הזר בעצמו. מי שמייבא את העובדים הזרים הם מאכרים וחברות כוח אדם - הם המעסיקים הראשים בדרך כלל, ואותם נכים הם "מעסיקי משנה" שמשלמים לחברת כוח האדם.

 

[רון סי]

מה פתאום

הם מעסיקים אותם ישירות, ודאי. הם לא מביאים אותם לארץ, זה נכון, אבל אחרי שחברת-יבוא-עובדים מביאה אותם, המעסיק שלהם הוא האדם הפרטי, זה שזקוק לסיועם. הוא שמשלם להם, הוא שצריך להשיג להם אישורי שהייה, הוא שאחראי עליהם בפני החוק.

 

[האזרח דרור]

אם כך

מה יוצא לחברות יבוא עובדים שמביאה אותם? האם היא מקבלת תשלום חד פעמי על ההבאה מאת אותו חולה? מי משלם על הטיסות? כל פי רותי סיני - כתבה בקן לעובד - בעיתון הארץ - יש עובדות סוציאליות המשתכרות 28 ש"ח לשעה. כלומר הן צריכות לעבוד 160 שעות בחודש כדי להגיע ל4500 ש"ח. אולי אתה צריך לבודק מחדש את הנתונים שלך? על פי הלמ"ס יש כ 200 אלף עובדים זרים. מתוכם 30 אלף עובדים בסיעוד.

 

[רון סי]

החברה ליבוא עובדים

מקבלת עמלת תיווך על ההבאה, הן מהמעסיק וכנראה גם מהעובד עצמו. 28 ש"ח לשעה זה הרבה כסף. שכר המינימום בישראל הוא כידוע בסביבות 18 ש"ח לשעה. עובדת פיליפינית בסיעוד עובדת לפחות 312 שעות בחודש (12 שעות ביום בממוצע, כפול 26 ימים בערך). האם יש 30,000 ישראלים שמוכנים לעבוד ככה?

 

[רון סי]

לעובדים הזרים יהיה ביקוש

כל עוד הישראלים יתמידו בסירובם רב השנים לעסוק בעבודות אותם מוכנים לעשות העובדים הזרים. השכר לא ישחק פה שום תפקיד. יש בפשטות עבודות שישראלים לא מוכנים לעשות, גם אם משלמים להם היטב. הדוגמה הקלאסית היא כמובן סיעוד. עובדת סיעוד פיליפינית עשויה לקבל 4500 ש"ח בחודש! משכורת שאיננה משכורת רעב כלל וכלל. למרות זה יקשה עליך מאד, במשכורת הזו ממש, למצוא עובדת סיעוד ישראלית. נסה ותהנה. שהיית העובדים הזרים בישראל מוגבלת בזמן. זאת למניעת השתרשותם בארץ, שמיועדת לא להם אלא ליהודים. על זה, אני מניח, יש הסכמה. כשתוקף אשרת השהייה והעבודה פגה, העובד הזר צריך לעזוב את הארץ, ואם לא - יגורש בכוח.

 

[האזרח דרור]

כמה שעות ביום

עובד מי שמקבל 4500 ש"ח בחודש? אני מבין שכל אותם עניים הם פשוט בטלנים, שטוב להם להיות עניים (גם כשרובם לא מקבלים דבר מביטוח לאומי). ממה שקראתי על עובדות סיעוד, אני לא חושב שזו המשכורת המקובלת בענף.

 

[רון סי]

עקרונית, 24 שעות

עם יממת חופש אחת בשבוע. אבל למעשה, כידוע, בלילה המעסיק (דהיינו, הנזקק לסיעוד) ישן, ואז העובד יכול לישון גם. זו משכורת שמשולמת בפועל לעובדות מסויימות. יש שמקבלות פחות, יש שיותר.

 

[האזרח דרור]

כלומר הנתון שהבאת על

שכר חודשי כלל אינו רלבנטי. כדי להנות ממשכורת כזו , אדם בעצם צריך לוותר על החיים שלו (למעט יממה אחת ושינה). הידד. אולי יש לך עוד הצעות נדיבות כאלו- לדוגמא - הספקה של שינה וארוחות לאדם, ובתמורה הוא יעבוד אצלך כל החיים ? זה נקרא עבדות.

 

[רון סי]

יפה, וזו בדיוק הנקודה שלי

זו העבודה. עכשיו, יש מספיק ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד ככה? האם, עבור ישראלים, הכסף הוא בכלל שיקול פה?

 

[האזרח דרור]

התשובה היא לא

עובדתית התשובה היא לא. אין מספיק ישראלים שמוכנים לעבוד בתנאים אלו. איזו משכורת אתה היית דורש כדי לעבוד כל חוץ משעות שינה למעט יום אחד בשבוע? וכמה זמן היית מחזיק בעבודה הזאת? כמובן שהכסף הוא שיקול, אבל לא רק, היכולת לראות את המשפחה שלך היא גם שיקול. בנוסף יש שיקול נוסף- הפועלים שעובדים כאן יכולים בכסף שהם מרווחים לגדל משפחה או לחסוך - כלומר שווה להם לפעמים לסבול במשך זמן קצר, ואז לשלוח כסף לשמפחה. בזמן שהם לא נמצאים הם יכולים לשלם למישהו שישמור על הילדים - או פשוט להחזיק את אחד מבני המשפחה בבית - דלוגמא אמא או אבא - היות ויש פערים בשכר. עבור עובד ישראלי השיקולים אחרים לגמרי. ב4500 ש"ח אי אפשר לגדל ילדים, ככה שמה שיצא לעובדת הוא הרבה סבל, אבל לא קידום חברתי וגם לא משפחה. עסקהכ מפוקפקת מאוד. עוד דבר, אם היית מסתכל בכתבה , היית רואה שהמשכורות של העובדות יורדות מ28 ש"ח בשעה ל 18 ש"ח בשעה. כעת מה בדיוק הטענה שלך? והאם אתה בעד כבילת עובד זר למעביד שלו - בניגוד לכל המלל הקפיטליסטי על חופש תעסוקה.

 

[רון סי]

הטענה שלי היא

שלעובדים הזרים יהיה ביקוש כל עוד הישראלים לא יהיו מוכנים לעסוק בתחומים שהם (הזרים) עוסקים בהם, והמשכורת (או, השוואת התנאים) לא ממש תשנה.

 

[האזרח דרור]

אתה מחזיק בטעות

משכורת, ותנאים, ומעמד חברתי הם הדברים שקובעים במה אנשים מוכנים לעסוק. משכורת זה לא הכל, שכן אם המשמרות הן ארוכות מידי, המשמעות היא שכל שעת פנאי שאובדת עולה יותר - אם אתה עובד 12 שעות, ויש לך 6 שעות פנאי (בהנחה של 6 שעות שנה), אתה תדרוש פיצוי גדול יותר על תוספת של שעת עבודה - השעה ה 13 מאשר מעבר מ8 ל 9 שעות עבודה - היות והמחיר השולי של שעת הפנאי גדל. כלומר משמרות קצרות יותר עם משכורות מהן ניתן להתפרנס היו מושכות יותר אנשים לסיעוד. זה לא הכל, היות ואנשים יודעים שהתחום הזה מוצף בעובדים זרים, הם לא מוכנים להכנס עליו, היות והם יודעים, שגם אם השכר כיום גבוה (הוא לא) הוא ירד בהמשך - לכן לא כדאי לישראלי להתחיל להשקיע בלימודים ובהשתלמות הכרוכים בסיעוד. כלומר - הקשר אינו חד כיווני - יש ביקוש לתעסוקה ואין היצע, אלא דו כיווני - היות ופועלים זרים נכנסים לענף, השכר יורד, התנאים מורעים, והעתיד המקצועי של התחום (השכר בעתיד) יורד - כך שההיצע של עובדים ישראלים ימשיך וירד - דבר שיביא לעוד יבוא של עוד עובדים וכו'. הגידול בביקוש למטפלים סיעודיים גדל גם עקב הזדקנות האוכלוסיה, וגם עקב התפרקות מדינת הרווחה. עובדת שהיתה יכולה לטפל ב10 אנשים בבית חולים סיעודי (קיצור מרחק ההליכה, שמירה על כמה אנשים יחד), צריכה כעת לטפל באדם אחד. אנשים מבוגרים שחיו עם בני משפחותיהם (החברה הערבית) חיים לבד, כך שהביקוש לעזרה גדל. העובדה היא שבתניא שוק ותרבות שונים- כמו ישראל לפני 20 שנה לדוגמא, היו לא מעט ישראלים שעבדו בסיעוד - כלומר סטגימה חברתית, עתיד מקצועי, משכורות ותנאים הם בהחלט שיקול של אנשים.

 

[רון סי]

סיעוד פרטי

איננו עבודה שיכולה להתבצע במשמרות, משום שלא יעלה על הדעת שנכה מסכן אחד יעסיק שלושה עובדי סיעוד במשרה מלאה (של 8 שעות כל אחד) במקום עובד אחד. לכן אינך יכול, בחקיקה למשל, להגביל את משך העסקתו של עובד לשמונה שעות, וגם לצפות שענף הסיעוד הפרטי יתמודד עם חוק כזה. ענף הסיעוד מחייב מעצם מהותו עבודה מסביב לשעון. עבודה מסביב לשעון, בלי חיים פרטיים, אינה חביבה על ישראלים. לכן ישראלים לא מתאימים לענף הסיעוד הפרטי, תתן להם מה שתתן. אם מדברים על שכר, ראוי לזכור את יכולתם המוגבלת של מעסיקי עובדים אלה לעמוד בהוצאות שכר. אם תעלה משמעותית את השכר שהם נדרשים לשלם עבור הסיעוד (למשל, פי שלוש עבור שלוש משמרות) אין ספק שתשמיד את הענף, וזאת תוך פגיעה בחולים הסיעודיים האלה עצמם.