האבידה נמצאה.!!! ../images/Emo208.gif
יש אלוקים..!!! (<--ממממ.. מה שחשבתי כבר קודם חחח.. האמת היא שאמרתי הלך...-כפרות, לא הלך..-כפרות עליי חחח..!!!) קיצר,קצת מעלילות היום שלי.. שלשום איבדתי את הפלא.. חשבתי אולי נגנב.. אכלתי לארוחת הערב הרבה מאוד סרטים איך לעזאזל אני אתקדם בלעדיו(אובססיה נוסח 'החברה הקרציה'..? חחחח) בקושי נרדמתי בלעדיו(אני יודעת שזה נשמע מצחיק, אך אני רגילה לישון עם הפלאפון שלי והוא משמש בתור שעון מעורר) אז למחרת האבידה קמתי ב5 בבוקר ולא הצלחתי להירדם(כמה רגשות יכולים להיות לפלאפון?.. אולי יש לזה קשר לעובדה שהוא בחזקתי כבר שנתיים ושקניתי אותו אחרי מאמץ בעבודה קשה..) אמרתי לעצמי.. "יודעת מה..***.. תחזרי את כל העקבות שלך לפני שאנשים יקומו בבוקר מוקדם מוקדם לעבודה ותחפשי את הטלפון האהוב".. הלכתי את כל הדרך של היום לפני כן, ולא מצאתי.. נסעתי במונית(ב6 וחצי בבוקר, בזמן שיום רגיל אני רק ב10 ל8 בבוקר בעבודה) והלכתי למחלקה שאני עובדת בה. כלום, אין זכר לפלאפון.. הקטע הוא שלפלאפון שלי יש גישה רק דרך קוד, אז ברגע שהסוללה הייתה נגמרת, גם אם היו מטעינים אותו לא היה ממש סיכוי למצוא את בעליו, כי רק אני יודעת את הקוד, אז גם אם היה רצון טוב למישהו,הוא לא היה יכול להחזיר לי אותו.. קיצר, אז אני ככה מצלצלת כל צילצול בהיסוס שמא תיגמר הסוללה(ההיסוס הזה היה 33 צילצולים..!!! מהלילה עד הבוקר..) לבסוף הפלאפון 'נפל' בידיים טובות... הוא נמצא בטרמפ שבו נסעתי בחזור מהעבודה..(ישנם אנשים טובים, תאמינו בזה..!!) והוחזר אליי בבוקר כשחברה טובה ניסתה בפעם ה33(אחרי 32 ניסיונות שלי מהלילה הקודם ומאותו בוקר) לצלצל אליו. אין אושר גדול מזה. אז זהו.. אנחנו יוצאים כבר שנתיים.. אני מרגישה שזה הולך לכיווו רציני.. חחחח
ואל תענו על זה ישר "כן" מתחסד
, תחשבו על זה טוב טוב
מה הגבול שלכם בלעשות משהו למען הבן/ת זוג
