אז למה להחליט?
רמת הספקות אינה קשורה לאיזו דרך בחרת , אלא לקו האישיות של המסופק. ואם ספקותיך מטרידים אותך רבות , מדוע לך להחליט. בימים בהם אתה מאמין שאין אלוהים, או שמעולם לא ניתנה תורה, וברור לך כשמש בצהרים שהכל דברי הבל , התנהג בהתאם (למשל, אכול ציזבורגר אם בא לך). ובאותו יום שבו אתה מאמין באלוהים ובתורה וכו' עשה את הנובע מכך (למשל, הימנע ממאכלות אסורות). ואם אתה חושש מצד אימת הדין , אל תחשוש. החוקר ובוחן כליות ולב , יודע היטב את מחשבותיך. וכביכול, אחרי 120, כשישאלוך מדוע אכלת ציזבורגר, תאמר "באותו יום האמנתי באמונה תמימה, לאחר חקירה ודרישה, שאיני מחוייב בדבר , ושאין בורא לעולם כלל, מה אעשה וחייתי בדור של הסתר פנים". וכי יעלה על הדעת , שהחותך חיים לכל חי , שהכל גלוי וידוע לפניו, יעניש אותך על דבר שאינו בשליטתך? הרי באמת ובתמים האמנת שאין בורא לעולם, ולפיכך אין לך חיוב להימנע ממאכלות אסורות. ולראיה - באותם ימים שכן האמנת באלוהי ישראל ובתורתו , נמנעת ממאכלות אלה ! מובן שעונש על כך לא ייתכן . חלילה לו מעשות כדבר הזה, השופט כל הארץ לא יעשה משפט? אל אמונה ואין עוול , צדיק וישר הוא. לפיכך , לעניות דעתי, טוב תעשה אם פשוט תחליט שלא להחליט (שכן ממילא "החלטות" כאלה משתנות אצל בני אדם חדשות לבקרים), ותתנהג לפי אמונתך , גם אם היא משתנה מפעם לפעם.